• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
COVID-19 בישראל

האיגוד לרפואת ילדים מציג נייר עמדה מעודכן לחיסון בני 12 ומעלה

כמחצית מכלל מקרי הקורונה המאומתים החדשים בישראל הם מתחת לגיל 18 ושיעור ניכר של ילדים שחלו בקורונה סובלים מתסמינים מתמשכים, מציינים רופאי הילדים וממליצים לחסן בהקדם את קבוצות הסיכון

נער צעיר מקבל את החיסון לקורונה במרפאת ה"כללית". צילום: פלאש 90

האיגוד לרפואת ילדים והחוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים פרסם הבוקר נייר עמדה מעודכן בנושא חיסון ילדים מגיל 12 לקורונה. למסמך צורף גם דף מידע להורים. מחברי המסמך מציינים בראשיתו כי כיום (נכון ל-4 ביוני 2021) כשליש מכלל 839,539 המאומתים לנגיף SARS-CoV-2 בישראל הם ילדים ובני נוער עד גיל 18 שנים.

מחברי המסמך - פרופ' צחי גרוסמן, יו"ר האיגוד לרפואת ילדים, פרופ' שי אשכנזי, פרופ' דוד גרינברג, פרופ" אילן דלאל, פרופ' חן זמיר, ד"ר גילת ליבני, ד"ר גיל צ'פניק, ד"ר מיכל שטיין (יו"ר) – כותבים כי "כעת, משאנו נמצאים במצב של 'זנב' המגיפה, התפלגות ההיארעות השתנתה, והיא משקפת יחס הפוך לשיעור ההתחסנות בקבוצות הגיל בקרב המבוגרים. עיקר הימצאות הנגיף בישראל היא בילדים ובבני נוער: 46% מכלל המקרים החדשים המדווחים הם ילדים מתחת לגיל 18 ו-30% מהמקרים המאומתים הם בני נוער בגילאים 10-18 שנים".

על פי הנתונים שמוצגים במסמך, בתחלואת ילדים המביאה לאשפוז נצפתה תחלואה בינונית וקשה בשיעור של 1 מכל 7 ילדים שאושפזו עקב קורונה ומהם 7 נפטרו. סינדרום MIS-C, שאובחן במעל 100 ילדים, מהווה סיבוך קשה עם סכנת חיים וסיבוכים מאוחרים של המחלה, כולל פגיעה לבבית ופגיעות נוספות. "תחלואה נרחבת של ילדים", כותבים מחברי נייר העמדה, "עלולה להביא לנטל אשפוזי משמעותי, בעיקר עקב מיעוט תשתיות של טיפול נמרץ ילדים".

בהתייחס ל-Long COVID, הנתונים לגבי ילדים מורים על שיעור לא מבוטל של תסמינים מתמשכים. לפי הנתונים בארץ ואקסטרפולציה ממחקרים בילדים מארה"ב ומאיטליה נמצא כי 1 מכל 7 עד 8 ילדים סבל מתופעות מתמשכות של המחלה. עיקר הסימפטומים היו עייפות, חולשה, כאב ראש וירידה ביכולת הריכוז. באיסוף מידע מישראל נמצא כי 1 מכל 5 ילדים שהופנו עקב תסמונת מאוחרת סבל מסיבוכים ריאתיים או לבבים.

לילדים, ועוד יותר מכך לבני נוער, טוענים המחברים, יש תפקיד בהפצת המחלה. בחודשים האחרונים לפנדמיה בישראל שיעורם היחסי עלה כגורם מידבק הן לילדים אחרים והן למבוגרים.

לגבי יעילות ובטיחות החיסון של חברת פייזר הניתן בישראל, צוין כי נמצא בעל יעילות של 100% במניעת מחלה בילדים בגילאים 12 עד 15 שנים. כמו כן נמצא כי החיסון בעל פרופיל בטיחות מצוין, הן במחקרים קליניים והן במתן רחב היקף בישראל בבני נוער בני 12-15 שנים עם מחלות רקע.

לגבי תופעת הלוואי של מיוקרדיטיס לאחר מתן החיסון נכתב: "נצפה בישראל (אך טרם דווח ממדינות אחרות) סיגנל לתופעת לוואי נדירה של מיוקרדיטיס. באקסטרפולציה מהידוע לגבי שיעור התופעה בגילאי 16-19, הסיכון הצפוי לתופעה זו הינו כ-1:6,000 מתחסנים, בבנים, לאחר מתן מנה 2. בכ-95% מהמקרים מדובר בתופעה קלה החולפת במהרה.

"הסיכון לתחלואת COVID-19 משמעותית (מחלה ריאתית בינונית-קשה/ MIS-C) הוא כ-1:3,000 מבין הילדים המאומתים. על פי אומדן, בהינתן שהסיכון של 5% למיוקרדיטיס קשה אחיד בין קבוצות הגיל, ובהתבסס על  נתוני הסיגנל שנצפה בבנים בני 16-19, הסיכון למיוקרדיטיס קשה הינו 1:120,000".

עוד הם מציינים כי נכון לתחילת יוני 2021, הסיכון להידבקות בSARS-CoV2 בישראל הינו נמוך ביותר, אך קיים סיכון להתפרצויות בקרב "כיסים" של התחסנות נמוכה ועיקר החשש הוא מוריאנטים שיחדרו מחו"ל.

המלצות האיגוד לרפואת ילדים והחוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים הן לפיכך: מומלץ לחסן בהקדם בקבוצת הגיל 12-15 בעלי גורמי סיכון לתחלואה קשה מנגיף הSARS-CoV-2, כגון: השמנת יתר (BMI מעל 95% לגיל ולמין), בייחוד עם סוכרת נלווית; דיכוי חיסוני; השתלת איבר או מח עצם; מצבי ממאירות; תסמונת גנטית; מחלה נוירולוגית/ נוירו-מוסקולרית/ התפתחותית; מחלה ריאתית כרונית קשה; אי ספיקת כליות; אי ספיקת לב, יתר לחץ דם ריאתי; מחלת אנמיה חרמשית.

החיסון מומלץ כאשר יש בני בית או מגעים קרובים בעלי גורמי סיכון לתחלואה קשה מהנגיף ולמתכננים נסיעות לחו"ל. ניתן לחסן את יתר בני הנוער הכלולים בקבוצת גיל זו אם מעוניינים בכך. זאת ועוד מצוין בהמלצות, כי לאור הסיכון הנדיר ממילא לתחלואה חוזרת, אין המלצה למחלימים להתחסן בשלב זה.

בהמלצת האיגוד לקרדיולוגיה בילדים, בני נוער שסבלו בעבר ממיוקרדיטיס, לא יחוסנו עד לפרסום המלצות סופיות בנושא.

נושאים קשורים:  פרופ' צחי גרוסמן,  חיסון ילדים,  איגוד רופאי הילדים,  פרופ' שי אשכנזי,  חיסונים,  חדשות,  נייר עמדה,  פרופ' דוד גרינברג,  פרופ' אילן דלאל,  פרופ' חן זמיר,  ד"ר גילת ליבני,  ד"ר גיל צ'פניק,  ד"ר מיכל שטיין,  19-COVID
תגובות