משרד הבריאות פרסם הבוקר (ג') את "קשת המזון" החדשה המפרטת את הערכים והדרך לתזונה בריאה, מחסנת ומגינה. במשרד הבריאות ציינו כי "תזונה זו פותחה באופן ייחודי לישראל, המובילה בתזונה הים תיכונית שמהווה קונצנזוס לבריאות ולקיימות והובילה את כתיבת ההנחיות התזונתיות הלאומיות".
עוד בעניין דומה
קשת המזון מציגה המלצות גמישות, פשוטות להבנה וליישום. תצורת הקשת נבחרה לאחר תהליך משותף בו לקחו חלק מומחים מתחומי התזונה, קידום הבריאות, התקשורת, השיווק החברתי והעיצוב, כחלק מתכנית הלאומית לחיים פעילים ובריאים – "אפשרי בריא".
מנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' חזי לוי, מסר: "אני רואה את התזונה ואיכות התזונה כאחת המשימות החשובות של המשרד למען בריאות הציבור. בשנים האחרונות יש עלייה במחלות סוכרת, מחלות לב, מחלות מוח וכלי דם. תזונה נכונה משלב הילדות, זאת הדרך הנכונה להתמודד עם מחלות אלו ולשפר את איכות החיים ותוחלת החיים".
במשרד הבריאות מציינים כי קשת המזון החדשה נועדה לשפר את הרגלי האכילה של תושבי ישראל ובכך לשפר את בריאותם וחוסנם. במיוחד לאחר תקופת הקורונה, בה הרגלי האכילה השתנו לרעה בעקבות שינוי סדרי החיים. במקום הפירמידה שהיתה עד כה, קשת המזון מבטאת בצורה ויזואלית את ההנחיות התזונתיות הלאומיות, כך שיהיה קל ומוחשי להרכיב תפריט בריא ומזין, מקיים, חברתי ובעלויות המתאימות לכל.
הקשת מחולקת על פי תדירות הצריכה המומלצת: הקשתות הירוקה והצהובה מכילות מזונות מומלצים לאכילה בכל יום, ואילו הקשת הכתומה מכילה מזונות המומלצים לאכילה לאורך השבוע. הקשת הירוקה מכילה מגוון ירקות, פירות ודגנים מלאים. אלו מזונות שלמים התורמים מגוון ערכים תזונתיים וחשוב לגוון בהם בצבעוניות ובאופן האכילה מספר פעמים ביום.
הקשת הצהובה מכילה שלוש קבוצות מזון: שמן זית/טחינה/אגוזים; קטניות; חלב ותחליפיו. לכל אחת מקבוצות אלו תרומה חשובה לבריאות, ומומלץ לגוון בהן לפחות פעם ביום.
הקשת הכתומה מכילה מזונות מן החי שמומלץ לגוון בהם לאורך השבוע ולאו דווקא בכל יום וכמו שאר המזונות שבקשת, מומלץ לקנות אותם גולמיים ולבשל בבית.
הקשת הוורודה מכילה בשר בקר גולמי. יש להמעיט בצריכתו, במידה שאוכלים ההמלצה היא לא לצרוך יותר מ- 300 גרם בשבוע, וזאת לטובת הבריאות והקיימות.
הקשת האדומה וההפוכה מכילה מוצרים שאינם מומלצים לצריכה. מוצרים אלו מאופיינים ברמות גבוהות של שומן רווי, נתרן וסוכר ובמידת עיבוד גבוהה.
ההנחיות התזונתיות הלאומיות מתייחסות למידת עיבוד המזון. לעיבוד מזון אינטנסיבי השפעות רבות על הבריאות, צריכתו מעלה סיכון למחלות לב וכלי דם, השמנה, סוכרת וסרטן, זאת על בסיס מחקרים מדעיים.
מזונות גולמיים, או מעובדים מינימלית הם המזונות הבריאים ועומדים בבסיס התזונה הבריאה. ואילו מוצרים אולטרה מעובדים כמו שתייה מתוקה, חטיפים וממתקים, ובשר אולטרה מעובד ותחליפיו, מזיקים לבריאות ותורמים לעלייה בתחלואה. 50% מהקלוריות היומיות של בני הנוער בישראל מקורן במוצרים אולטרה מעובדים.
יתרונות התזונה הים תיכונית
התזונה המומלצת היא לאור התזונה הים תיכונית, מוכחת מדעית כתורמת לבריאות ולמניעת מחלות. תזונה זו משפיעה בנוסף באופן מועט יחסית על הסביבה, שלא כמו תזונה מערבית אשר לה תביעת רגל אקולוגית משמעותית. התזונה המומלצת מעודדת אכילה מקומית ומזון עונתי, ובכך היא תורמת לכלכלה המקומית ויכולה לסייע למניעת בזבוז מזון. היא מבוססת על מזון גולמי שדורש בישול ביתי המעודד אכילה משותפת ובריא המחזקת את תחושת השייכות והקשרים החברתיים, ובכך תורמת לבריאות נפשית ופיזית. בנוסף, היא גם זולה יותר לפרט ולמשפחה.
מגמות של הרעה בהרגלי אכילה בתקופת הקורונה
בתקופת הקורונה התחזקה ההבנה שלתזונה השפעה משמעותית מיידית על הבריאות והחוסן. השמנה, סוכרת וחסרים תזונתיים נמצאו קשורים בהידבקות גבוה יותר בקורונה, בסיבוכי מחלה ובתמותה גבוהים משמעותית. כך לדוגמה, ההשמנה העלתה את הסיכון לאשפוז בעקבות קורונה ב-113% ולתמותה בכ-50%.
במקביל, סקרים שנעשו בישראל על ידי ברוקדיל והלמ"ס הראו מגמות של הרעה בהרגלי אכילה בתקופת הקורונה. 50% דיווחו על אכילת יתר, 50% דיווחו על אכילה של יותר חטיפים וממתקים – מוצרים המזיקים לבריאות. סקרים שנעשו על עלייה במשקל הציגו ממצאים של עלייה משמעותית בתקופה קצרה, כ-5 ק"ג בממוצע בקרב מבוגרים ועלייה של 20%-15% במשקל של ילדים ובני נוער ועלייה בהפרעות הפרעות אכילה.
מגיפת הקורונה הגיעה אל ישראל כש-60% מהגברים ו-55% מהנשים בישראל נמצאים כבר בעודף משקל והשמנה, שיעור הימצאות הסוכרת עומד על כ-10% ולא משנה מגמה לאורך השנים האחרונות. במקביל, שיעור הילדים שנמצאים בעודף משקל ובהשמנה בכיתות ז' גם הוא לא משנה מגמה ולא מראה על ירידה. כ-30% מילדי ישראל בכיתות ז' נמצאים בעודף משקל והשמנה.
בבחינת הרגלי האכילה שמובילים למגמות אלו, נמצא לפי סקרי מב"ת ש-50% מהקלוריות היומיות של בני הנוער ו-40% מאלו של המבוגרים מקורם במוצרים אולטרה-מעובדים. רק 25% מהילדים צורכים פירות יותר מפעם אחת ביום. מצב זה מדאיג במיוחד כי הוא גורר תחלואה כרונית כמו השמנה, סוכרת, מחלת לב וכלי דם, סרטן, מחלות אורתופדיות ונפשיות.
בימים אלה מתקיים דיון בינלאומי בהובלת ארגון האומות המאוחדות בכדי להשיא המלצות לשינוי מערך המזון ולעמידה ב–17 מדדי הקיימות הבינלאומיים שישראל, כמו שאר מדינות העולם, מחויבת אליהם. שיפור מדדים אלה, וביניהם בריאות טובה, תזונה בריאה לכל, הורדת פערים בבריאות, צרכנות אחראית ופעולות לשינוי האקלים, מקודמים באמצעות ההנחיות התזונתיות הלאומיות לישראל.