תסמונת דלקתית רב מערכתית בילדים (MIS-C) הקשורה למחלה COVID-19 מזוהה יותר ויותר. עם זאת, המאפיינים הקליניים של MIS-C וההבדלים בינה לבין מחלת קוואסאקי נותרו לא ידועות.
עוד בעניין דומה
בכתב העת Pediatric Pulmonology פורסם מחקר מטא-אנליזה שמטרתו לבחון את האפידמיולוגיה והמהלך הקליני של MIS-C.
במסגרת המחקר בוצע חיפוש במאגרי המידע PubMed ו-EMBASE עד לתאריך 30 באוגוסט 2020. במטא-אנליזה נכללו מחקרי תצפית המתארים MIS-C. ממאגרי המידע הופקו נתונים אודות מאפיינים דמוגרפיים, תסמינים קליניים, ממצאים מעבדתיים, ממצאי בדיקות אקו ורדיולוגיה, וכן טיפולים ותוצאים. אומדנים ספציפיים למחקר שולבו באמצעות מטא-אנליזה של קבוצה אחת במודל השפעות אקראיות.
בסך הכול זוהו 27 מחקרים הכוללים 917 מטופלים שחלו ב-MIS-C. הגיל הממוצע של המטופלים היה 9.3 שנים (רווח בר סמך 95%: 8.4-10.1). הפרופורציות המאוחדות של המחלה בקרב אוכלוסיות של היספנים ושחורים היו 34.6% (רווח בר סמך 95%: 28.3-40.9) ו-31.5% (רווח בר-סמך 95%: 24.8-38.1), בהתאמה. ההתייצגויות השכיחות ביותר היו תסמינים במערכת העיכול (87.3%; רווח בר סמך 95%: 82.9-91.6) ומעורבות קרדיווסקולרית כגון הפרעה בתפקוד לבבי (55.3%; רווח בר סמך 95%: 42.4-68.2), מפרצות בעורקים הכליליים (21.7%; רווח בר סמך 95%:12.8 –30.1) והלם (65.8%; רווח בר סמך 95%: 51.1-80.4), עם סמנים דלקתיים ולבביים מוגברים. רוב החולים קיבלו אימונוגלובולין תוך ורידי (81.0%; רווח בר סמך 95%: 75.0-86.9), אספירין (67.3%; רווח בר סמך 95%: 48.8-85.7) וקורטיקוסטרואידים (63.6%; רווח בר סמך 95%: 53.4-73.8) יחד עם מגוון תכשירים נוגדי דלקת. למרות שתפקוד לקוי של שריר הלב השתפר ב-55.1% (רווח בר סמך 95%: 33.4-76.8) בעת השחרור, שיעור השימוש בחמצון חוץ-גופי באמצעות ממברנה היה 6.3% (רווח בר סמך 95%: 2.8-9.8) ושיעור התמותה היה 1.9% (רווח בר סמך 95%: 1.0-2.8).
לסיכום, הממצאים מצביעים על כך שתסמונת MIS-C מובילה לכשל רב מערכתי, היא באה לידי ביטוי במערכת העיכול, כוללת הפרעה בתפקוד הלב וגורמת להפרעות כליליות, ויש לה מאפיינים מובהקים של מחלת קוואסאקי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
