• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
מחקרים COVID-19

פתיחת בתי הספר לא הגדילה את התחלואה וההידבקות של ילדים

במחקר ישראלי חדש נבדקה השפעת פתיחת בתי הספר בישראל במהלך מגיפת הקורונה על שיעורי התחלואה של ילדים ובני נוער בגילאי 19-0

תלמידי בית ספר במגיפת הקורונה. צילום: חן ליאופילד/ פלאש 90

סוגיית ההשפעה על היקף תחלואת הקורונה בישראל, ההדבקות והאשפוזים בעקבות חידוש הלימודים במוסדות החינוך בארץ מעסיקה מכבר הן את רופאי הילדים והן גורמי מקצוע אחרים. מחקר חדש בנושא הזה התפרסם השבוע ב-JAMA OPEN.

המחקר נערך על ידי צוות חוקרים מישראל ומארה"ב ובראשם ד"ר עידו סומך מהמחלקה ההמטואונקולוגית במרכז שניידר לרפואת ילדים ופרופ' אלי סומך, מנהל אגף הילדים בבית החולים מעייני הישועה בבני ברק. העבודה מהווה מחקר המשך לבדיקת ההשפעה של פתיחת בתי הספר, לאחר הסגר הראשון. המחקר הקודם התפרסם ב-Clinical Infectious Diseases והראה כי פתיחת בתי הספר לא היוותה גורם להופעת הגל השני של התחלואה בקורונה.

במחקר הנוכחי נבדקה ההשפעה של פתיחת בתי הספר לאחר חופשת הקיץ  ב-1 בספטמבר, סגירתם מחדש כעבור 14 יום עקב עלייה בתחלואה בישראל ופתיחה מחדש בנובמבר 2020. החוקרים בחנו את השפעת היארעות של מקרים חדשים בתחלואת הקורונה בישראל באותה תקופה ואת שיעור הבדיקות החיוביות לנגיף בקבוצות הגיל השונות.

תזכורת: ב-1 בספטמבר נפתחה שנת הלימודים הנוכחית בישראל, בתקופה שבה היתה התפשטות נרחבת של נגיף הקורונה ואותרו מקרי הדבקה חדשים רבים עד כדי כך שיחסית באותה תקופה נרשמו בישראל אחד משיעורי ההדבקות הגבוהים ביותר בעולם, ציינו החוקרים בדיווחם. בעקבות העלייה בתחלואה נסגרו בתי הספר שבועיים לאחר מכן, ב-14 בספטמבר, כחלק מהסגר הנרחב שהוטל אז על ישראל. הפתיחה מחדש התרחשה ב-1 בנובמבר.

צוות המחקר בחן את הדינמיקה בשיעורי ההדבקה בקרב ילדים ונוער בגילאי 19-0 – כלומר אוכלוסיית התלמידים במוסדות החינוך, בהשוואה לקבוצות גיל אחרות. המטרה היתה לבחון האם הפתיחה מחדש של בתי הספר אכן נקשרה להדבקות. תשומת לב במיוחד ניתנה לגילאי 9-0.

בתקופה הנ"ל, לפי דו"ח המחקר, הנתונים של ההדבקות החדשות לפי קבוצות הגיל השונות היו: 47,620 מקרים בגילאי 9-0; 101,304 בגילאי 19-10; 151,295 מקרים בגילאי 39-20; 103,056 בגילאי 59-40 ו-63,438 בגילאי 60 ומעלה.

ניתוח הנתונים הללו, תוך השוואה לבריאים, העלה כי בקבוצת הגיל 9-0 נמצאה לאחר פתיחת בתי הספר העלייה הקטנה ביותר הן בשיעור הבדיקות החיוביות לנגיף והן בהיארעות של מקרים חדשים לאחר תקנון למספר הבדיקות שנעשו. גם קצב עליית התחלואה כפי שנבחן על ידי שיפוע העלייה היה הנמוך ביותר בקבוצת הגיל הזו.

תוצאות דומות היו לאחר פתיחת בתי הספר בספטמבר וגם בנובמבר. הן מלמדות כי הסיכון היחסי לתחלואה של ילדים בגיל 9-0 לא עלה בעקבות פתיחת בתי הספר, קרוב לוודאי כיוון שעיקר ההדבקות אצלם מתרחשות בכלל מחוץ למוסדות החינוך.

עם זאת, ממליץ צוות החוקרים כי על הילדים הגדולים יותר, בני 19-10, "להיות זהירים יותר ולאפשר להם לחזור ללימודים רק לאחר שיש עדות ברורה לדעיכה בשיעורי התחלואה וירידה במקדם ההדבקה מתחת ל-1".

נושאים קשורים:  בתי ספר,  ילדים,  תחלואת קורונה,  ד"ר עידו סומך,  פרופ' אלי סומך,  19-COVID,  מחקר ישראלי
תגובות
29.04.2021, 09:00

המידע הזה היה ידוע למשרד-הבריאות ולכבוד השר גלנט מחודש אפריל 2020.
התצפיות מכל מדינות העולם נרשמו, דווחו והיו נגישות לכול.
פתיחת או סגירת מכרות-חינוך לא השפיעו על התנהגות המגיפה באף מדינה.
סגירת מערכת החינוך בישראל לא נשענה על עובדות. ולא בפעם הראשונה.
המחיר שהושת על החברה, וההשלכות הרות-האסון של אובדן שנת לימודים יקרים וקשים.
מדעחדש : רפואה נטולת-ראיות.

אנונימי/ת
29.04.2021, 12:42

כבר נאמר על ידי מספר גורמים שהשפעת פתיחת בתי הספר על התחלואה תלויה במצב התחלואה בזמן נתון. כשהתחלואה נמוכה, פתיחת בתי הספר לא תשפיע, כשהתחחלואה במגמת עליה חדה, פתיחת בתי הספר תשמש עוד פקטור שמגביר את התחלואה