ד"ר יואב יחזקאלי קובע כי "חיסון הילדים לקורונה – צורך בלתי מבוסס וללא כל הצדקה רפואית". כרופא ילדים וכעומד בראש האיגוד הישראלי לרפואת ילדים אני נאלץ לקבוע לצערי כי דבריו אלה של ד"ר יחזקאלי לוקים בחוסר נתוני אמת ובפרשנות לא נכונה.
הבה נתבונן במספרים: בשנת הקורונה חלו בישראל 300,000 ילדים. אכן כן, אחד מכל שלושה ישראלים שחלו בקורונה היה ילד! אמנם רובם חלו במחלה קלה, אך כמי שליווה עשרות משפחות של ילדים שנדבקו צורה קלה שהיו בטיפולי – האם אין משקל לעומס הרגשי ולחרדות שמלווים את ההורים והילדים גם יחד עד החלמתם? נראה שבמערכת השיקולים של ד"ר יחזקאלי חרדות ועומס רגשי אינם נחשבים כלל כמדד שיש להתחשב בו, חבל.
בשנה הזו הגיעו לבתי חולים 1,000 ילדים! מתוכם, 600 ילדים אושפזו במחלקות בבתי החולים. אשפוז ילד בבית חולים הוא סיבה מאוד חזקה לחיסון ילדים: אחת הסיבות העיקריות שבגינה אנחנו ממליצים לחסן תינוקות וילדים קטנים כנגד שפעת היא מניעת אשפוז בבית חולים על כל הכרוך בכך.
אף הורה לא ירצה שהילד שלו יהיה חלק מהסטטיסטיקה, יתאשפז בבית חולים או חלילה בטיפול נמרץ
120 ילדים בשנה הזו חלו במחלה קשה: 60 ילדים חלו בקורונה במצב קשה ועוד 60 חלו בתסמונת לבבית המאוחרת שהיא מסכנת חיים. מתוך 120 הילדים הללו, 50 ילדים אושפזו ביחידות טיפול נמרץ והצוותים הרפואיים נלחמו על חייהם. אלה הם נתונים קשים מאוד כשמדובר על ילדים רכים שכל החיים לפניהם.
לצערנו הרב ולמרות המלחמה להצלתם, תשעה ילדים נפטרו כתוצאה מנגיף הקורונה. ייתכן שהנתון הזה נבלע בתוך מאגר הנתונים הענק של משרד הבריאות אבל תשע משפחות איבדו את הילדים שלהם שחלו בקורונה.
האם לתמונה הקשה הזו קורא ד"ר יחזקאלי צורך בלתי מבוסס? האם זה נקרא "ילדים עמידים לקורונה"? אני מחכה לראות את האבא או האמא של כל ילד במדינת ישראל ילד שייחשף לנתונים האלה ויגיב באדישות ובהרמת כתף. אף הורה לא ירצה שהילד שלו יהיה חלק מהסטטיסטיקה, יתאשפז בבית חולים או חלילה בטיפול נמרץ.
ד"ר יחזקאלי טוען אף כי המחקר היה קצר, על מעט נסיינים וההסתמכות עליו משאירה חלל של חוסר ודאות. ראוי להאיר את עיניהם של הקוראים שאינם בקיאים בחיסונים ובאימונולוגיה, שהניסוי הזה, לפחות עד אישור FDA, נראה כעומד בכל אמות המידה המדעיות הראויות למחקר מסוג זה.
המחקר על החיסון של חברת פייזר, שבאמצעותו חוסנו חמישה מיליון ישראלים בהצלחה רבה, נערך בקרב אוכלוסיה מסוימת (במקרה שלנו – מבוגרים מעל גיל 16) והוכיח יעילות במניעת מחלת קורונה, ביצירת רמת נוגדנים גבוהה ובהוכחת פרופיל בטיחות ראוי. בעולם החיסונים מקובל שהצעד הבא על מנת להרחיב את ההתוויה לאוכלוסיה נוספת – במקרה שלנו מתבגרים בני 12-15 שנים – הוא לבצע מחקר שנקרא immunobridging או "מחקר גישור".
בעולם החיסונים, אנחנו יודעים ולא מהיום, שתופעות לוואי של חיסונים, שלא התגלו בשבועות הראשונים לאחר חיסון אוכלוסיות גדולות, לא התגלו מאוחר יותר
במסגרת מחקר כזה, הדרישות הן בעיקר להוכיח רמת נוגדנים שאינה נופלת מהרמה במחקר המבוגרים ופרופיל בטיחותי מספק. דרישות כאלו ניתן למלא בפרק זמן קצר יותר ואף במספר נסיינים קטן יותר מאשר במחקר המקורי. כך בדיוק נעשה במקרה של חיסון המתבגרים, ומהבחינה המדעית הטהורה מחקר כזה, היה ויעמוד בביקורת FDA, נחשב למחקר באיכות הראויה לצורך מתן אישור לחיסון, באותו אופן בדיוק כפי שאושר החיסון למבוגרים.
ד"ר יחזקאלי מעלה חששות מתופעות לוואי נדירות וארוכות טווח שאינן יכולות להתגלות במחקר עם מעקב קצר טווח כמו שערכה חברת פייזר על המתבגרים. זכורים לי במדויק החששות הללו כאשר אך התפרסמו התוצאות של מחקר "פייזר" על המבוגרים שכללו 40,000 נבדקים לפני מספר חודשים. גם אז הועלו חששות בנוסח הזה בדיוק: מי ערב לכך שלא תהיינה תופעות לוואי כשיתחסנו מאות אלפים ואולי מיליונים?
התוצאה ידועה לכל: חמישה מיליון ישראלים התחסנו, ופרופיל הבטיחות זהה לפרופיל הבטיחות שנצפה במחקר הנוכחי. ושוב, בעולם החיסונים, אנחנו יודעים, ולא מהיום, שתופעות לוואי של חיסונים, שלא התגלו בשבועות הראשונים לאחר חיסון אוכלוסיות גדולות, לא התגלו מאוחר יותר.
אנחנו מצפים לביקורת של אנשי FDA ובהמשך להחלטת משרד הבריאות. היה והחיסון יאושר, יהיה זה צעד חשוב ביותר לילדים.
ובנימה אישית: אני לא אפידמיולוג ולכן חסינות העדר עומדת פחות לנגד עיני. חונכתי להיות סנגורם של הילדים והמשפחות וכך אעשה.
הכותב הוא יו״ר האיגוד לרפואת ילדים, בית הספר לרפואה אדלסון, אוניברסיטת אריאל ומכבי שירותי בריאות
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
