COVID-19 בישראל

תובנות ממהלך המגיפה - קורונה ונזקים ללב

פרופ' שלמה מטצקי, מומחה בקרדיולוגיה וברפואה פנימית מ"אסותא", מסביר על פגיעות לבביות בחולי קורונה ומתריע: "אנו פוגשים חולים בשנות ה-30 וה-40 ובבני נוער שלוקים בדלקת קשה בשריר הלב"

פרופ' שלמה מטצקי, מנהל היחידה לטיפול נמרץ לב ב"שיבא". "קשר הפוך ומשמעותי בין דרגת עיכוב הטסיות והיקף החסימה המיקרווסקולרית"

"בניגוד למה שסברנו עם פרוץ המגיפה, שוירוס הקורונה גורם בעקר לפגיעה קשה בריאות, היום ידוע שזיהום בוירוס הקורונה עלול לגרום לפגיעה לבבית קשה", אומר ל"דוקטורס אונלי" פרופ' שלמה מטצקי, מומחה בקרדיולוגיה וברפואה פנימית ממערך הלב בבית החולים אסותא בתל אביב.

לדבריו, "קיימים מספר מנגנונים למעורבות קרדיאלית בחולי קורונה. הצורה השכיחה פחות אך עלולה להיות קשה ביותר היא דלקת קשה וסוערת בשריר הלב, כנראה מחדירת הוירוס לשריר הלב עצמו. צורת הפגיעה השכיחה ביותר היא כתוצאה מפגיעה בשריר הלב כתוצאה מהסערה הדלקתית (סערת הציטוקינים), מצב שמכונה בספרות גם Septic Heart בהשאלה לפגיעה בשרירי הלב שניתן לראות במקרים קשים של ספסיס.

מה הם הסמנים לפגיעה מיוקרדאלית?

"הסמן העיקרי למעורבות המיוקרדאלית במקרים אלה הוא עליית טרופונין, שמתעדים ב-20%-30% ממקרי הקורונה הקשים. במקרים אלה, העלייה בטרופונין מקבילה לעלייה בסמני הדלקת האחרים דוגמת IL-6,י CRP ו–Di-dimer. במקרים שבהם קיימת עליית טרופונין כמדד למעורבות לבבית, תוארה תמותה גבוהה מאוד עד 50% מהמקרים".

אילו עוד פגיעות לבביות מופיעות בחולי קורונה?

"צורה שכיחה נוספת לפגיעה לבבית שניתן לראות בחולי קורונה קשים היא פגיעה בתפקוד החדר הימני כתוצאה מעליית לחץ דם ריאתי משנית לתסחיף ריאתי ו/או תסנינים ריאתיים והפוקסיה".

מהי קבוצת הסיכון?

"במחקרים רבים נמצא שהשכיחות של פגיעה מיוקרדיאלית ועליית ערכי הטרופונין שמאפיינת אותה קשורות הן בעוצמה והן על ציר הזמן בעלייה בסמנים בדלקתיים (IL-6, CRP) והתרומבוטיים (Di-dimer), מה שמעיד שהפגיעה הלבבית וחומרתה קשורות בעוצמת הסערה הדלקתית.

"בנוסף, ידוע כי קיום מחלת לב ברקע, כמו גם השמנת יתר, סוכרת ויל"ד, קשורות בסיכון מוגבר להתפתחות מחלת קורונה קשה ו/או לתמותה ממנה. בעבודה של Tao Guo וחבריו שפורסמה בכתב העת JAMA Cardiology, חולים עם מחלת קורונה קשה רובדו לארבע קבוצות לפי נוכחות או העדר עליית טרופונין וכן קיום או אי קיום מחלת לב קודמת. בעוד שבאלה עם מחלת לב קודמת ועליית טרופונין שיעור הפטירה היה מעל 60%, בחולים ללא עליית טרופונין וללא מחלת לב קודמת התמותה היתה נמוכה מ-10%".

האם ניתן למנוע נזק לבבי מהקורונה?

"נושא הטיפול התרופתי הניתן לחולים קרדיאליים בזמן המגיפה הוא מהנושאים המעניינים שעבר מהפך במהלכה. בתחילת המגיפה הועלה חשש כי חולים המטופלים בתרופות שכיחות ממשפחת מעכבי ה-ACE (דוגמת Capoten,יEnalapril or Tritacce Ramipril או ARBי(Ocsaar Losartan, Valsartan)) עלולים לסבול בסיכון מוגבר ממחלת קורונה קשה. מדובר בתרופות הנמצאות בשימוש נפוץ בקרב חולי לב וחולים עם יל"ד.

"הבסיס לחשש היה מאחר שהוירוס נקשר לרקמות הגוף, כולל לריאות, כלי הדם והלב, באמצעות קולטנים, שרמתם עלולה להיות מושפעת מהתרופות הנ"ל. כיום ברור כי לא רק שתרופות אלו לא מחמירות את המחלה אלא שיש הטוענים שבחולים שבהם התפתחה מחלה קשה, יש לתת תרופות אלו.

"מעבר לכך שחולי לב נמצאים בסיכון מוגבר, קיימת המלצה מפורשת דווקא בעת מגיפת הקורונה להקפיד הקפדה יתרה על נטילת התרופות, איזון לחץ דם וסוכרת וטיפול מוקדם ותכליתי בכל חשד להחמרה במחלת הלב, בין אם הוא קשור או לא ל-covid-19".

האם פעילות יתר של מערכת החיסון עלולה להוביל לנזק לבבי?

"בהחלט כן. כפי שציינתי, הפגיעה השכיחה ביותר בלב בחולי קורונה נובעת כתוצאה מפגיעה בשריר הלב משנית לסערה הדלקתית, הנובעת מהפעלת היתר של המערכת החיסונית בחולי הקורונה הקשים. העלייה בטרופונין - הסמן המלמד על פגיעה לבבית - קשורה גם בעוצמתה וגם בתזמון שלה בעלייה של הסמנים הדלקתיים, המלמדים על עוצמת ההפעלה של המערכת החיסונית ועימה הסערה הדלקתית".

האם גיל הוא גורם מרכזי בסיכון להתפתחות מחלת קורונה?

"כעיקרון, גיל הוא גורם מרכזי בסיכון להתפתחות מחלת קורונה קשה ועימה פגיעה לבבית. יתרה מכך, מאחר שקיום קודם של מחלת לב מהווה גורם סיכון להתפתחות פגיעה לבבית קשה והשכיחות של מחלת לב עולה עם הגיל, ברור שחולים מבוגרים נמצאים בסיכון מוגבר למעורבות לבבית. יחד עם זאת ובעיקר בגל הנוכחי, אנו פוגשים חולים בשנות ה-30 וה-40 ואף בבני נוער שלוקים בדלקת קשה מאוד בשריר הלב".

כיצד נגרמת הדלקת בשריר הלב בחולי קורונה?

"דלקת יכולה להיגרם מחדירת הנגיף לשריר הלב עצמו ואגב כך לגרום לדלקת סוערת וקשה עם אי ספיקת לב קשה ביותר. בשכיחות גבוה יותר, דלקת של שריר הלב, או נכון יותר מעורבות, יכולה להיגרם גם כתוצאה מהסערה הדלקתית".

לסיכום, האם לפגיעה הלבבית בחולי קורונה יש השלכות לטווח ארוך?

"הנושא של תסמונת פוסט קורונה, או בשמה האחר 'קורונה ארוכת טווח' הוא במידה רבה עדיין תעלומה. אנו יודעים היום כי באחוזים ניכרים, חולי קורונה - גם לאחר שהוגדרו כמחלימים - ממשיכים לסבול מתסמינים. בין התסמינים השכיחים: ירידה בסבילות למאמץ, קוצר נשימה במאמץ, כאבים בחזה ודפיקות לב מואצות. כל התסמינים הללו מעוררים פעמים רבות חשש לעדות לפגיעה לבבית. ואכן, במספר מחקרים שפורסמו בשבועות האחרונים מדווח על פגיעה דלקתית בשריר הלב שבועות ארוכים לאחר החלמה ממחלת קורונה. לכן כיום גם מוקמות יותר ויותר מרפאות ייעודיות לטיפול ומעקב במחלימי קורונה".

נושאים קשורים:  קורונה ולב,  חדשות,  19-COVID,  פרופ' שלומי מטצקי,  קרדיולוגיה,  מחלות לב,  אסותא תל-אביב
תגובות