בעוד שר הבריאות יולי אדלשטיין התנגד בתוקף להחלטת ועדת החינוך בכנסת להפעלת בתי הספר לכלל תלמידי ישראל במהלך הסגר הנוכחי, וכינה את החלטות ועדת החינוך "חסרות אחריות והבנה", התפרסם לאחרונה מחקרה של פרופ' גילי רגב-יוחאי, מנהלת היחידה למניעה ובקרת זיהומים במרכז הרפואי שיבא, שבו נבדקה השפעת פתיחת מסגרות חינוכיות על עליית שיעורי ההדבקה בקורונה. המחקר נערך במהלך תשעת השבועות שבהם הוטל לראשונה סגר על ישראל ותוצאותיו פורסמו בכתב העת CLINICAL MICROBIOLOGY AND INFECTION.
עוד בעניין דומה
הפעלת בתי ספר לילדי עובדי המרכז הרפואי שיבא במהלך הסגרים, בהם לא היתה ולו הדבקה אחת בקורונה, הובילה את החוקרים בראשות פרופ' רגב-יוחאי לפתח מודל על פיו ניתן להבטיח את רציפות מערכת החינוך גם בימי הקורונה.
המחקר נערך, כאמור במהלך הסגר הראשון בישראל, כאשר בתקופה זו פתח המרכז הרפואי שיבא מסגרות חינוכיות חלופיות לילדי עובדים, במסגרתן הוגבל מספר הילדים בכל כיתה ל-15-8 ובוצע מעקב קפדני אחרי מילוי הנחיות הקורונה. בסך הכל, 435 תלמידים וכ-130 אנשי צוות פקדו את המסגרות של "שיבא".
מתוצאות המחקר עלה כי מתוך 53 תלמידים שנחשפו למורה חיובי לקורונה, שנדבק בקהילה, אף אחד לא נמצא מאומת לנגיף. מתוך
קבוצה זו, 18 זוגות הורים וילדיהם עברו גם בדיקת סרולוגיה שנמצאה שלילית.
החוקרים ערכו גם השוואה בין ילדים שהשתתפו במסגרות החינוכיות של "שיבא" במהלך הסגר לבין ילדים שנשארו בבית באותה תקופה. מהתוצאות עלה כי מתוך 106 ילדים – 70 שפקדו את בית הספר במרכז הרפואי ו-36 שהיו בבתים – 16% דיווחו על סימפטומים, אבל אף אחד לא היו חיובי לקורונה, כפי שגם נצפה בבדיקות סרולוגיה שליליות.
מסקנת החוקרים היא שאם המסגרות החינוכיות יופעלו כפי שנעשה על פי מודל "שיבא" – בכיתות קטנות ותוך הקפדה יתרה על עטיית מסיכות על ידי הצוות והילדים – החל מגיל בית ספר, היגיינה ושמירת ריחוק חברתי – ניתן יהיה להבטיח את רציפות הפעילות במערכת החינוך בימי הקורונה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
