• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
COVID-19 בישראל

בניגוד למשרד הבריאות: האיגוד לאימונולוגיה ממליץ לחסן לקורונה גם אלרגיים למוצרי מזון

המלצות האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה סותרות את עמדת משרד הבריאות, לפיה כל מי שפיתח תגובה אלרגית קשה וסובל מאלרגיה למזון, לאבקנים או לחומרים כימיים, יימנע מהחיסון

האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית פרסם את עמדתו בהקשר למתן חיסוני הקורונה לאנשים הסובלים מתגובות אלרגיות. במסמך הודגש כי אין מניעה לתת את החיסון לסובלים מאלרגיה למוצרי מזון שונים, או אלרגנים נשאפים, לחרקים או לטקס וכיו"ב וההמלצה להם היא לקבל את החיסון. אולם, במקרים ספציפיים אלה, מדגישים באיגוד, ראוי לנקוט בהשגחה מתאימה על המתחסן למשך 30 דקות לאחר מתן הזריקה. אין גם מניעה ממתן תרכיב החיסון למטופלים הסובלים מחסר חיסוני. גם במקרים אלה ראוי להציע, על פי שיקול דעת רפואי, השגחה של 30 דקות.

המלצות האיגוד עומדות בסתירה לעמדת משרד הבריאות, לפיה כל מי שפיתח תגובה אלרגית קשה גם אם מדובר באלרגיה למזון, לאבקנים או לחומרים כימיים אחרים, צריך להימנע מקבלת החיסון.

"קיימים דיווחים בודדים על תופעות אלרגיות, בשכיחות נמוכה, בקרב המחוסנים. תגובות אלו עדיין בתהליכי בדיקה ועל כן המדיניות הננקטת בארץ ובעולם משלבת את ההכרה בצורך לחיסון האוכלוסיה לצד נקיטת זהירות מידתית מפני תופעות הלוואי. יש לצפות כי ההנחיות הנוכחיות ישתנו בעתיד ככל שיצטבר יותר ניסיון ומידע על השפעות החיסון",  נאמר במסמך האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית.

כמו כן צוין במסמך: "לאחרונה הועלה לדיון הציבורי החשש לגבי בטיחות החיסון. חשש זה יסודו במהירות הפיתוח של החיסון, בטכנולוגיה החדשנית שלו וכן בדיווח על מקרים של תגובה אלרגית. אנו מדגישים כי תופעות לוואי צפויות בכל חיסון ובכל תרופה. עם זאת, מהנתונים הקיימים עולה כי נזקי המגיפה עולים לאין שיעור על תופעות הלוואי הקיימות והצפויות מהחיסון".

פרופ' אהרון קסל, יו"ר האיגוד לאלרגיה ולאימונולוגיה ומנהל המכון לאלרגיה במרכז הרפואי בני ציון: "אנחנו מוצפים בפניות מציבור המטופלים בעניין בטיחות החיסון עבורם. לכן החלטנו לפרסם את נייר העמדה. התבססנו גם על עמדה דומה של האיגוד האמריקאי לאלרגיות, לפיה רק אנשים עם תגובות אלרגיות לתרופות או חיסונים צריכים להימנע מלהתחסן.

"מי שיש לו אלרגיה למזון, למשל למוצרי חלב, יפתח תגובה אלרגית רק לחלב ולכן אין היגיון לחשוש שיפתח תגובה אלרגית למרכיבי החיסון. כ-15% מהאוכלוסיה הבוגרת סובלים מאלרגיות שונות. אין סיבה שאנשים עם אלרגיה למזון, נזלת אלרגית, אסתמה או אורטיקריה יחששו להתחסן. פנינו למשרד הבריאות וביקשנו לשנות את ההמלצות שלו".

בשלב זה עמדת משרד הבריאות היא שהחיסון איננו מומלץ למי שפיתח תגובה אלרגיה קשה בעבר מסיבה כלשהי. "מאחר שמדובר בתרכיב חיסון חדש למחלה חדשה, אנחנו מעדיפים להיות זהירים. נמשיך לאסוף אינפורמציה בנושא הזה ואז סוגיה זאת תיבחן מחדש. ייתכן שאז תשתנה ההמלצה", נמסר במשרד הבריאות.

נושאים קשורים:  אלרגיה,  אלרגיה למזון,  אלרגיה למוצרי חלב,  משרד הבריאות,  חדשות,  חיסון לקורונה,  19-COVID
תגובות
אנונימי/ת
16.12.2020, 19:58

אם בארה"ב ובאנגליה אין מגבלות כאלו, מדוע ישראל צריכה לנהוג שונה מכולם?

17.12.2020, 00:06

מאיפה בדיוק נלקחה התובנה הזאת? "עם זאת, מהנתונים הקיימים עולה כי נזקי המגיפה עולים לאין שיעור על תופעות הלוואי הקיימות והצפויות מהחיסון".
מ $$$$$ ????

17.12.2020, 00:10

לא הוכחה שום יעילות לחיסוני שפעת בגיל המבוגר! למה מחסנים אותם?

17.12.2020, 01:50

מי משלם לאיגוד הזה לקדם חיסונים? הרי בבריטניה נפגעו כמה אנשים אלרגיים מצוותי הרפואה פגיעה קשה מהחיסון??

אנונימי/ת
19.04.2021, 22:57

שמוליק תירגע
זה לא האתר של משתמטי החיסונים

אנונימי/ת
17.12.2020, 17:03

מה העמדה בנוגע לחוסר של G6PD ?

עדכון ההנחיות לגבי מתן חיסוני הקורונה כולל נושא האלרגיות
המרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) באטלנטה, פרסם ב-4.1.21 עדכון של ההנחיות וההמלצות לגבי מתן חיסוני הקורונה המבוססים על רנ"א שליח. ההנחיות מתייחסות לשני התרכיבים של פייזר ומודרנה, ומפרט את הרכבם. עיקר העדכונים מתייחסים לנושאים הבאים:
1. הרווח בין שתי מנות התרכיב, 21 יום בפייזר ו-28 במודרנה תקף, אך גם מתן המנה השניה עד 4 ימים לפני המועד מתקבלת. אם המנה השניה נדחית מסיבה כל שהיא מעבר למועדים הנ"ל, אין צורך לחזור על משטר החיסון. למעשה אין רווח מירבי קבוע בין שתי המנות.
2. אין לשלב בין תרכיבים שונים. אם הוזרקה בטעות מנה מתוצרת שונה מהראשונה, אין לתת מנה נוספת מכל סוג שהוא.
3. יש לרווח מתן תרכיב הקורונה בפרק זמן של 14 מכל מתן תרכיב אחר. עם זאת, במקרים בהם הסיכון התיאורטי של מתן מקביל של חיסונים קטן מהטובה הצומחת מהחיסון, אפשר לחסן ואין צורך לחזור על אחד החיסונים.
4. אין מניעה לחסן אנשים שחלו בעבר, עם או ללא תסמינים, אך במחלה סוערת יש לחכות להחלמה.
5. אנשים שקיבלו טיפול נגד קורונה בנוגדנים חד שבטיים או פלסמת מחלימים, יחכו עם חיסון לפחות 90 יום מזמן ההדבקה. זאת עקב מיעוט נתונים למקרה זה ויתר זהירות. טיפול בנוגדנים אחרים או IVIG לא מונע חיסון.
6. המסמך מפרט מצבי אלרגיה המונעים קבלת חיסון: תגובה אנאפילקטית לאחר מנה קודמת של תרכיב או לאחד ממרכיביו; תגובה אלרגית מיידית בכל עצמה שהיא למרכיבים, כולל פולי אתילן גליקול, תגובה אלרגית מידית בכל עצמה שהיא לפוליסורבט (עקב אפשרות לתגובה צולבת עם PEG). אנשים אלה יכולים לקבל את החיסון לאחר התיעצות עם אלרגולוג ותחת בקרה במוסד רפואי בעל אמצעי החייאה.
7. המסמך מפרט נתונים היכולים לעזור למחסנים, בהערכת הסיכון במתן התרכיב, דוגמת הסיכון ללקות בקוביד 19, הסיכון למחלה חמורה או מוות, לקות במחלה בעבר, הסיכון לאנאפילקסיס והאפשרות למתן החיסון תחת בקרה רפואית.
8. תגובות אלרגיות שאינן קשורות עם מרכיבי החיסון, דוגמת אלרגיות למזון, לרעלים, לבעלי חיים, לחומרים בסביבה כולל לייטקס, או לתרופות, אינן מהוות התוויית נגד לחיסון.
המסמך כולל בנספח טבלה המנחה את נותני החיסונים, מה התנאים והפעולות הדרושות כדי למיין את המטופלים לפי שלוש קבוצות – קבוצה שיכולה להמשיך ישירות לקבלת החיסון, קבוצה שיש לנקוט אמצעי זהירות, וקבוצה שאין לחסנה.
המסמך כולל התייחסות גם למתן החיסונים לילדים ומתבגרים (בינתיים לא) ולגבי נשים הרות או מניקות (אם הן חלק מקבוצת סיכון דוגמת צוות רפואי יכולות לבחור להתחסן עם מתן יעוץ), [ המסמך נוקט לתיאור קבוצה זאת בנוסח – Vaccination of pregnant or lactating people ] וכן לגבי אנשים הלוקים מחסר במערכת החיסון (לחכות להתאוששות המערכת) או הלוקים במחלות אוטואימוניות (אפשר לחסן).
https://www.cdc.gov/vaccines/covid-19/info-by-product/clinical-considerations.html
איתן ישראלי