• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
סקירה

שיעול בפעוטות ותינוקות – האם וכיצד לטפל?

שיעול מהווה בעיה נפוצה בפעוטות ותינוקות הגורמת לפגיעה באיכות החיים בכלל ובאיכות השינה בפרט. יש לבצע בירור על מנת לאבחן את סיבת השיעול וישנם טיפולים אשר מפחיתים את נטל התסמינים הן על התינוק והן על ההורה

פעולת השיעול הכרחית לצורך ניקוי ופינוי דרכי האוויר אך זוהי גם תלונה שכיחה ביותר בגינה הורים לילדים הפונים לייעוץ רפואי. התחלת פעולת השיעול יכולה להיות רצונית או במנגנון רפלקסיבי. ביילודים, רפלקס השיעול הינו חלש ולפיכך הפעלה של מעגל רפלקסיבי בלרינקס אשר אחראי בהמשך החיים על שיעול תגרום ביילודים דווקא לפעולת בליעה, אפניאה וסגירת הלרינקס. רפלקס השיעול מתפתח עם הגיל ומגיע לבשלות בבגרות. הסיבות הנפוצות ביותר הגורמות לשיעול בילדים הינן זיהומים ויראליים וחיידקיים של דרכי האוויר ובכלל זה ברונכיטיס ודלקת ריאות, אסתמה ואלרגיות.

שיעול ממושך פוגע משמעותית באיכות החיים של ילדים ובני משפחותיהם כתוצאה מתדירות גבוהה של ביקורים אצל רופא/ה, אובדן ימי עבודה ובית ספר ועקה נפשית. בנוסף, שיעול יכול לגרום לפגיעה באיכות השינה הן של הילדים והן של הוריהם. במחקר שבוצע באוסטרליה בשנת 2012 ופורסם בכתב העת Cough נמצא כי 86% מהילדים שסבלו משיעול חריף הלינו על פגיעה באיכות השינה שלהם ו-14% אף דיווחו על פגיעה קשה. בנוסף, 72% מההורים במחקר דיווחו על פגיעה באיכות השינה שלהם ו-32% דיווחו על פגיעה קשה. שיעול כרוני אשר גורם לפגיעה כרונית בשינה יכול להוביל לתוצאים שליליים בהמשך החיים ובכלל זה לעלייה בסיכון לתחלואה קרדיוווסקלרית ולהשמנת יתר.

הטיפול בשיעול בתינוקות מתבסס על טיפול בסיבה שגרמה לשיעול מלכתחילה ועל טיפול סימפטומטי. מטרת הטיפול הסימפטומטי הינה להפחית את הגירוי לדרכי האוויר ולסייע בפינוי הפרשות. ניתן להשיג זאת באמצעות מספר שיטות:

  • הידרציה של דרכי האוויר על ידי שתיית נוזלים חמימים כדוגמת תה ומרק עוף - במחקר שפורסם בשנת 2008 בכתב העת Rhinology נמצא כי צריכה של משקה חם שיפרה מדדים סובייקטיבים של זרימת אוויר נאזלית. המשקה החם הוביל להטבה מהירה וממושכת בתסמיני נזלת, שיעול והתעטשות.
  • דבש - בילדים מעל גיל שנה הסובלים מהצטננות (common cold) ניתן להשתמש בדבש בכמות של 2.5-5 מ"ג (חצי כפית-כפית) בכפית או מדולל בנוזלים חמים על מנת להפחית שיעול לילי. מחקר בהשתתפות 300 ילדים בגילאי 1-5 שנים עם זיהום של דרכי האוויר העליונות ושיעול לילי השווה בין מנת דבש של עשרה גרם לאינבו. הילדים והוריהם היו סמויים לטיפול שניתן. בילדים שקיבלו דבש נצפה שיפור גדול יותר בתדירות שיעול, חומרת שיעול ותחושה סובייקטיבית של טורדנות לעומת ילדים שקיבלו אינבו. ממצאי מחקר זה אומתו בשנת 2018 במטה-אנליזה שהדגימה גם היא את היעילות של דבש בהפחתת תסמיני הצטננות ובכלל זה שיעול
  • תרופות מוקוליטיות כדוגמת קרבוציסטאין (carbocysteine) (טיפטיפות מוקוליט) - לקרבוציסטאין מספר מנגנונים באמצעותם היא משפרת תסמינים ותוצאים בילדים עם שיעול ו/או ליחה. קרבוציסטאין מנרמלת את צמיגות הליחה ובכך מסייעות לפינויה. בנוסף, לתרופה השפעה נוגדת דלקת וייתכן והיא מגבירה את החדירות של אנטיביוטיקה לדרכי האוויר ובמקביל מעכבת קשירת חיידקים לתאים בדרכי האוויר. מחקר שבחן את השימוש בקרבוציסטאין יחד עם קלריתרומיצין באנשים עם שיעול כרוני ורינוסינוסיטיס כרונית מצא כי השילוב של שתי התרופות בטוח לשימוש והוביל לשיפור בתוצאים קליניים. מחקר נוסף שפורסם במסגרת כנס ה-European Respiratory Society בשנת 2012 מצא כי שימוש בקרבוציסטאין מפחית את התדירות של התקפי אסתמה.
  • שינה בחדר בטמפרטורה נעימה ושימוש במפזר אדים שאינם חמים - שימוש באדים חמים יכול להוביל לכוויות כמו גם להגברת הסיכון לזיהומים. מספר מטה-אנליזות הדגימו כי שימוש באדים חמים אינו משפר תוצאים וארגון הבריאות העולמי אינו ממליץ על שימוש באדים חמים.
  • שימוש בסליין טופיקלי - מסייע בפינוי הפרשות נאזליות, סילוק ההפרשות על ידי תאי הציליה בדרכי האוויר וגורם לוזוקונסטריקציה המפחיתה גודש אפי. בפעוטות יש להזריק את הסליין בעדינות באמצעות מזרק קטן לאף. בילדים גדולים יותר ניתן להשתמש בספריי סליין או בבקבוק שטיפה ייעודי. יש לשים לב כי המים בהם משתמשים אינם מי ברז. סקירה שפורסמה בשנת 2013 בכתב העת Current Allergy and Ashtma Reports מסכמת מספר רב של מחקרים אשר בחנו את היעילות של סליין טופיקלי בהקלה על תסמיני גודש ותסמיני הצטננות נוספים.
  • השכבה של התינוק על גבו ובזווית כאשר ראשו מוטה כלפי מעלה (יש לציין כי השכבה של התינוק על הגב מומלצת בכל מקרה) - ניתן לעשות זאת על ידי הרמה של רגלי המיטה או גלגול של מגבת או סדין מתחת למזרון.
  • חשוב לציין כי שימוש בתרופות להפחתת שיעול כדוגמת קודאין, הידרוקודון ודקסתרמטרופן אינו מומלץ בילדים מתחת לגיל 12.

לאור העובדה כי שיעול הינו תסמין נפוץ של מחלת הקורונה, כיום הורים רבים נמנעים מהבאת ילדיהם לבדיקה על ידי רופא/ה ולעיתים יש קושי לבדוק ילדים המתייצגים עם שיעול ו/או חום במסגרת רפואת הקהילה. עם זאת יש לזכור כי ישנן סיבות רבות לשיעול וכי שיעול חריף או ממושך יכול לגרום לפגיעה קשה באיכות החיים ובאיכות השינה בפרט ולכן גם בתקופה זו יש לנסות ולברר את סיבת השיעול ולהמליץ על טיפול יעיל ובטוח במידת האפשר.

 

נושאים קשורים:  סקירה,  מחלות חורף בילדים,  קרבוציסטאין,  הצטננות