• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
COVID-19 בישראל

במהלך המגיפה נולדו בישראל 700 פגים לנשים חיוביות לקורונה

דו"ח מצב הפגים השנתי מעלה: רבות מהיולדות המאומתות לנגיף סירבו להתאשפז במחלקות הקורונה, פחות יילודים ניזונו מחלב אם והגבלת כניסתם של ההורים לפגיות פגעה בהורים וביילודים

פג באינקובטור. צילום: שאטרסטוק

במהלך שמונה חודשים בשנה האחרונה, בין מארס לאוקטובר, בעיצומה של מגיפת הקורונה בישראל, היו כ-700 לידות של פגים בקרב יולדות מאומתות לקורונה מסך כולל של כ-120,000 לידות. כלומר, מדובר בכ-0.5% מכלל הלידות. כך עולה מהדו"ח השנתי של מצב הפגים בישראל שפורסם הבוקר (ג') לרגל חודש המודעות הבינלאומי לנושא. השנה מתמקד הדו"ח בהשלכות מגיפת הקורונה על איכות הטיפול בפגים בישראל ועל האתגרים שהקורונה מציבה בפני הפגיות בבתי החולים וגם בפני הוריהם של הפגים.

עוד מנתוני הדו"ח: טווח הלידות המאומתות לנגיף נע בין 2% מכלל הלידות במרכזים הרפואיים בערים שסומנו כ"אדומות" ועד ל-0.2% מכלל הלידות ב"ירוקות".

עד כה לא דווחו מקרים מוכחים של הידבקות הילודים בקורונה דרך השליה וזאת בדומה לנתונים שנאספו בעולם, אך דווחו מקרים בודדים של הידבקות ילודים ב-Covid 19 שהתרחשו מספר ימים לאחר הלידה. המחלה התבטאה אצל הפגים בתסמינים קלים: חום, ישנוניות וחוסר תיאבון. הם חלפו בתוך מספר ימים. נגיף הקורונה לא נמצא בחלב-האם, לכן אין התווית נגד מתן חלב-אם מאם שנדבקה בנגיף.

נרשמה ירידה בשיעורי היילודים הניזונים מחלב-אם בתקופת הקורונה אבל זאת עקב חרדת הקורונה והעדר תשתיות. בגל התחלואה הראשון הופרדו רוב הילודים מהאמהות שהיו חשודות או מאומתות לנגיף וכתוצאה מכך לא קיבלו התינוקות הזנה בחלב-אם. עם הזמן, נבנו תשתיות שאפשרו לאם לשהות עם התינוק אך הן אינן מספקות ברוב המרכזים הרפואיים.

למרות שיש עלייה בשיעור היילודים לאמהות המאומתות המקבלים חלב-אם, עדיין שיעור זה נמוך משמעותית - פחות מ-50% - בהשוואה לשיעור הלאומי של ילודים המקבלים חלב-אם במסגרת אשפוזם לאחר הלידה, מעל 70%. הפתרון הנדרש הוא לשפר תשתיות ולהקצות חדרים ייעודיים ליולדות מאומתות לנגיף שיאפשרו לאם ולילוד לשהות ביחד, תחת פיקוח והדרכה של הצוות הרפואי, במחלקות לאם ולילוד.

חשש לירידה בהתחסנות פגים לנגיף ה-RSV בחורף

עוד מצביע הדו"ח על חשש לירידה בהתחסנות הפגים לנגיף ה-RSV בתקופת החורף. עבור פגים, נגיף ה-RSV מסוכן יותר מנגיף הקורונה. הפגים חשופים לסכנת תחלואה מנגיף זה שעלול לגרום לבעיות נשימתיות קשות עד כדי אשפוז והנשמה ביחידות לטיפול נמרץ ועד סכנת מוות. לכן, הפגים בישראל הנולדים מתחת לשבוע 35 מקבלים חיסון סביל בעונת החורף בשנה הראשונה לחייהם.

החיסונים ניתנים במוקדים שקובעות קופות החולים ובמועדים קבועים. כעת, בשגרת הקורונה, על קופות החולים להיערך ולהציג תכנית המאתרת תינוקות ו/או הוריהם הנמצאים בבידוד ודואגת לחיסונם. מחברי הדו"ח ממליצים שהדבר ייעשה באמצעות ביקורי בית בתנאים ממוגנים או בתיאום יזום של מועד חלופי לביצוע החיסון.

נושא אחר שמציג הדו"ח נוגע לחשיפה ולהידבקות של אנשי צוות במערך המיילדותי ליולדות מאומתות. בשני גלי הקורונה בישראל נחשפו ונדבקו יולדות ואנשי צוות רפואי מיולדות מאומתות ללא תסמינים. אלה אושפזו במחלקות לאם ולילוד. הפתרון הנדרש הוא: לשפר את התשתיות במחלקות כדי לאפשר שהייה של האם והילוד, כולל מלווה קבוע בחדר אחד ולמשך כל תקופת האשפוז וכך להוריד את הסיכון לחשיפת הצוות הרפואי, האמהות והתינוקות ליולדות מאומתות שאינן סימפטומטיות.

צמצום נוכחות הורים בפגיות – פגיעה בהורים וביילודים

על צמצום נוכחות הורים בפגיות קובע הדו"ח: לצורך התפתחותם התקינה, הפגים זקוקים למספר שעות ביום של מגע עור לעור עם ההורים - שיטת קנגורו. עקב התפשטות הקורונה ובדגש על התחלואה בערים אדומות, הוגבלה משמעותית כניסתם של ההורים לפגיות. כתוצאה מכך, לא קיבלו הפגים את הטיפול התומך הנדרש מההורים. הפרדה זו פגעה בפגים וגם גרמה לחרדה ותסכול בקרב ההורים. הפתרון המוצע לטווח הקצר: לאפשר כניסת הורים שאינם חולים תוך הקפדה על עטיית מסיכות ושמירת מרחק. "לצערנו, יש צפיפות רבה במרבית הפגיות בישראל ולכן הפתרון המוצע איננו מספק. יש להאיץ את יישום דרישת האיגוד הישראלי לרפואת ילודים ופגים למיגון ובניית פגיות בהתאם לסטנדרטים המקובלים, עם חדרים יחידניים לפג ולהוריו במתכונת הפגיות הקיימות בעולם המערבי", צוין.

עלייה בשיעור השחרורים המוקדמים ממחלקות היילודים

כמו כן ניכרת עלייה בשיעור השחרורים המוקדמים ממחלקות היילודים, עקב סירוב של חלק ניכר מהיולדות המאומתות לנגיף להתאשפז במחלקות הקורונה. הן חותמות על סירוב אשפוז ומשתחררות יחד עם התינוק לפני פרק הזמן המינימלי של 36 שעות הקבוע בנהלי משרד הבריאות. "השחרור המוקדם", נאמר בדו"ח, "חושף את התינוקות למעקב וטיפול לקוי בצהבת היילוד ולסכנת התייבשות עקב חוסר במעקב ובטיפול הנדרש להתבססות הכלכלה ביילוד.

כמו כן, ילודים אלה משוחררים לביתם מבלי לבצע את בדיקות הסקר החיוניות לשלילת מחלות תורשתיות קשות, חירשות ומומי לב. בחודשי הגל הראשון – מארס-אפריל – היו למעלה מפי 20 מקרים של שחרורים מוקדמים של ילודים בהשוואה לחודשים שקדמו להם.

הפתרון המוצע: להקצות חדרים ייעודים ובטיחותיים לטיפול ביולדת מאומתת לנגיף ובילוד שלה במסגרת המערך המיילדותי ולא במחלקות הקורונה.

הדו"ח גם מצביע על עלייה של לפחות ב-50% במצוקה הנפשית של הורים לפגים וילודים; על כך שאמהות הופרדו מהתינוקות שלהן נוטות לקושי רגשי גדול יותר לא רק בתקופת הפגייה אלא גם במעבר מהפגייה הביתה.

דרישה להכניס תרומות חלב אם לסל הבריאות

נושא נוסף שבו עוסק שוב הדו"ח השנתי נוגע לבנק חלב האם. בנק ראשון כזה שנפתח באוגוסט בישראל בפיקוח משרד הבריאות, מנוהל על ידי מד"א ונמצא בירושלים. האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה תובע להכניס את תרומת חלב האם באמצעות בנק חלב האם לסל הבריאות. עד כה עניין זה נדחה על ידי משרד הבריאות.

בעיית זמינות נאונטולוגים במחלקות

מערך רופאי היילודים חסר בכוח אדם. בישראל בפועל רק כ-120 רופאים מתוך 180 רופאים נדרשים. מצב זה לא מאפשר כיסוי 24/7 של רופא בכיר בתוך בית החולים והרופאים הבכירים מוזעקים מביתם ככוננים. לעתים הם מגיעים אחרי שהפג או היילוד שבסיכון כבר יצא לאוויר העולם. האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה פיתח מודל המתקצב תמריץ בסך כ-6 מיליון שקל לשנה לרופאים הכוננים לשם נוכחותם בבית החולים כדי לצמצם את התמותה והתחלואה של הפגים בדגש על פגים במשקלי לידה שמתחת לק"ג שבהם שיעורי התמותה והתחלואה הקשה הם למעלה מפי שניים בהשוואה למדינות המפותחות.

ד"ר שמואל צנגן, יו"ר האיגוד הישראלי לנאונטולוגיה, חבר בהנהלת  הפורום למען הפגים, מסר: "אנו קוראים למשרד הבריאות להשקיע בהקמת פגיות עם חדרים נפרדים לפגים, כמומלץ בעולם המערבי ולהקמת מחלקות המאפשרות לאם ולילוד לשהות יחד - מחלקות ביות - כדי לצמצם את הנזק הנגרם כתוצאה מהפרדת ההורים מהתינוקות שלהם".

ח"כ מיכל שיר (הליכוד) מסרה הבוקר: ״אני שמחה להוביל דווקא בשנה מאתגרת זו את יום הפג בכנסת ולהירתם למען קידום נושא הפגות ושיפור בריאותם ואיכות חייהם של הפגים ובני משפחותיהם. אין ספ, שלקורונה יש השלכות גם על הטיפול בפגים, ולכן אפעל לתת מענה ראוי ומיטבי לצרכים המיוחדים של הפגים בישראל במיוחד בעת הזו״.

נושאים קשורים:  פגים,  פגיות,  חדשות,  בנק חלב אם,  קורונה,  19-COVID,  נאונטולוגיה,  ד"ר שמואל צנגן
תגובות
18.11.2020, 19:30

זה באמת מצמר כולם רוצים תינוקות בריאים בגופם ובנפשם בלידה פג זה תינוק קטנטן שבקושי שורד וצריך למצוא פתרון אני חושבת שהיולדות היום מאוד מפחדות להיכנס לבית חולים בגלל המצב ולפעמים קורה שהן כבר מגיעות לרגע האחרון ואז אין כבר עם מה לעזור לכן חייבים למצוא פתרון למצב....