• יו"ר: פרופ' חגי לוין
  • מזכיר האיגוד: ד"ר ערן קופל
  • גזבר: פרופ' נדב דוידוביץ'
  • חברת ועד: ד"ר מאיה לבנטר-רוברטס
  • חברת ועד: ד"ר מיכל ברומברג
  • ועדת ביקורת: ד"ר עמוס מור, פרופ' אילנה בלמקר, פרופ' ליטל קינן בוקר
קורונה בישראל

מטחי ביקורת על דו"ח המבקר: לאן נעלמו האחראים לטיפול הכושל?

דו"ח הביניים של מבקר המדינה על משבר הקורונה בישראל אינו מעודכן ובעיקר בוחר להתעלם מהאחראים למחדלים ולכשלים העמוקים בניהול אחד המשברים הקשים בתולדות המדינה

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן. "המכנה המשותף של הליקויים הוא העדר היערכות לשעת חירום". צילום: יונתן סינדל/ פלאש 90

דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שפורסם אתמול (ב') ומוגדר כ"דו"ח ביניים על   משבר הקורונה בישראל", חוטף ביקורת מכל הכיוונים. הביקורת העיקרית היא על כך שהדו"ח איננו מצביע על האחראים לטיפול הכושל במשבר ועל התעלמות מדרך קבלת ההחלטות ושיקולים לא מקצועיים-עניינים אלא פוליטיים שהכתיבו אותן. בנוסף נטען כי הדו"ח מתעלם, ככל הנראה במודע, מהבעיות המהותיות בניהול המשבר כי לא מעט מהנתונים שהוא מציג במסגרת "תמונת המצב" כלל אינם רלבנטיים למועד פרסומו ותקפים לסוף אוגוסט, כאשר מאז התרחשו הרבה מאוד אירועים מטרידים.

עידו אפרתי ב"הארץ" מצביע על כך ש"הדו"ח כלל לא עוסק בניהול המשבר, לא קובע מי אחראי לו, מצביע על כשלים שונים כמו במערך הבדיקות שטופלו ותוקנו מכבר; שהדו"ח נמנע מביקורת על קבלת ההחלטות בממשלה. בסך הכל", כך מצוין, "הדו"ח מאכזב, מציג תמונת מצב שהיתה נכונה לפני חודשיים ולכן ממצאים רבים – שגם אינם חדשים – אינם רלבנטיים. הביקורת לא חושפת מה שלא היה ידוע ולא מצביעה על כשלים מהותיים ועמוקים בניהול אחד המשברים הקשים בתולדות המדינה".

בדו"ח אין תשובות מהותיות לעבודת המטה במשרד הבריאות ובמשרדי ממשלה אחרים. אין בו התייחסות לפורומים שבהם התקבלו ההחלטות, לאופן קבלתן, להגיון שבבסיסם ומי היה מעורב בהן. ההתייחסות לגופים שנבדקו בביקורת היא כללית, מרפרפת. לא נבדקו גופים מקצועיים כמו הצוות לטיפול במגפות (צט"מ) במשרד הבריאות, או המרכז לבקרת מחלות שלא היו מעורבים בקבלת ההחלטות. הדו"ח גם לא מספק תשובה מדוע לא פורסמו פרוטוקולים מדיונים הנוגעים לטיפול בנגיף, במחלה ו"מדוע מידע חיוני על התפשטות המגיפה – גולמי או מנותח - לא נמסר לציבור בגלוי ובמפורט רוב חודשי המשבר עד כה גם לא לחוקרים שמחוץ למשרד הבריאות".

גם "ידיעות אחרונות" ציין ש"מבקר המדינה פרסם דו"ח שאין בו ביקורת על תהליך קבלת ההחלטות בממשלה ובקבינט וכולל סדרת המלצות שלמעשה כבר יושמו".

רוני לינדר ב"דה מרקר" כותבת כי "לפי דו"ח המבקר, ראש הממשלה נתניהו והשרים הבכירים כלל לא היו פה בזמן הקורונה". גם לא שמות המנהלים הבכירים של הגופים המבוקרים, גם לא בתוארם. הדו"ח לא מספק תובנות ומסקנות, הוא מסמך מאכזב, אין בו גילויים חדשים ודרמטיים שטרם נחשפו, לא מצביע על האחראים, לא בשמם אפילו לא ברמז, אין בו כמעט ערעור על ההחלטות שהתקבלו. הוא מתייחס בעיקר לדרגי השטח, "לא מרעיד את כסאותיהם של האחראים למחדלים".

שחר אילן ב"כלכליסט" מציין שמבקר המדינה אנגלמן "קבע שיא חדש של כשלונות יתומים", שהדו"ח שלו "מתעלם מכשלים ופוליטיזציה בקבלת ההחלטות ומשורה של בעיות מהותיות" וש"ראש הממשלה קיבל בו חסינות". אין בדו"ח הסבר, למשל, מדוע טורפדה תכנית הרמזור. אין בו התייחסות למלחמת הסמכויות שניהל משרד הבריאות מול משרד החינוך, מול המל"ל, צה"ל וגם נגד פרויקטור הקורונה.

"המבקר סירס את הדו"ח שלו. הדו"ח חלבי ורק מבהיר שיש צורך בוועדת חקירה ממלכתית, אף כי המבקר כלל לא מטיף להקימה. תמונת המצב שהציג מרוככת ואיננה מצביע על ליקויים. זה דו"ח מלטף ולא דו"ח ביקורת ומתאפיין בשפה חלשה עד לוחשת", ציין אילן.

ב"גלובס" כותב הפרשן זאב חספר: "דו"ח המבקר הביא את הנחת הסלב לאבסורד. לא נבדק תפקוד ראש הממשלה והשרים וזה חורג כבר ממידת הסבירות".

ב-ynet נכתב: "כל הבעיות שהדו"ח העלה ידענו לבד", "יש בו אמירות באוויר. אין התייחסות לתהליך קבלת ההחלטות והוא לא נקב בשמות: היכולת להצמיד שם של אחראי היא הבסיס לכל ביקורת".

בדיווח זה מצוטטת ד"ר תהילה שוורץ-אלטשולר, עמיתה בכירה במכון הישראלי לדמוקרטיה: "לפי הדו"ח, אין ראש ממשלה, כאילו הממשלה מתנהלת בלי ראש. אנחנו יודעים מי אותם האנשים, ובכל זאת אין בדו"ח ולו שם אחד". ח"כ לשעבר יואל חסון, בעבר ראש הוועדה לביקורת המדינה בכנסת: "אין משמעות לביקורת שלא מתייחסת למקבלי ההחלטות. זה עיוות של עבודת הביקורת".

פרופ' חגי לוין, יו"ר איגוד רופאי בריאות הציבור בהר"י, אמר: "הדו"ח מכיל פרטים חשובים אבל מתעלם מהעיקר - ליקויים בניהול מרכזי, תכנון ובקרה לאורך המשבר. זה כמו שמבקר הטיטניק יתמקד באופן הקצאת סירות ההצלה ויתעלם לגמרי מהחלטת הקברניט להמשיך לשוט לעבר הקרחון. נדרש תיקון מערכתי לצורך התמודדות טובה יותר עם משבר הקורונה".

יו"ר עובדי המעבדות: "הדו"ח מלא חורים שחורים"

"החלקים החשובים ביותר בדו"ח מבקר המדינה, הם דווקא מה שחסר והיעדר ביקורת מתבקשת", מסרה אסתר אדמון, יו"ר עובדי המעבדות. "הדו"ח שטחי ומפספס בהקשר למעבדות. מתאים יותר היה לגוף כמו הלמ"ס, ולא למבקר המדינה. דוגמה? 98 מיליון שקל נשרפו על הבדיקות הסרולוגיות. לא התייעצו איתנו, אנשי המעבדות, והיהירות מהשטן. אנחנו נלחמים כבר חודשים רבים לקבל פחות ממחצית סכום זה, כדי לשפר את תנאי העבודה הגרועים של העובדים במעבדות הציבוריות, שמסתובבים מיואשים ומתכננים איך לפרוש מהמערכת הציבורית, ובזמן הזה ממשלת ישראל זורקת לפח סכום כפול של מיליוני שקלים על בדיקות סרולוגיות.

"דוגמה נוספת, אין בדו"ח מילת ביקורת על ההשקעה המטורפת של המדינה בהקמת מערך מעבדות פרטיות, במקום להשקיע ולחזק את המערך הציבורי. המיליארדים שנזרקים לפח, בחוסר הגיון כלכלי וחברתי, זה הימור וטיפשות.

"דוגמה שלישית לחוסר הגיון מוחלט. עיכוב מתן תשובות לבדיקות הקורונה. איפה בעולם יש מדינה שמשנעת בדיקות מצפון הארץ למרכז כדי להעביר למעבדה פרטית (מיי הריטג'), בזמן שחלק מהמעבדות הציבוריות שלה בצפון הארץ עובדות בתפוקה חלקית בלבד, והעובדים יושבים ומחכים לבדיקות".

עוד אמרה אדמון: "בדו"ח הזה חסר הרבה. יש חורים שחורים. למשל? התייחסות לדו"חות מבקר המדינה מן העבר בנוגע למעבדות. בשנת 2016 כבר קבע המבקר שמדובר במחדל גדול והמדינה חייבת להשקיע בהבראת המערך הציבורי. באה הקורונה, חשבנו שזה יקרה, אבל המדינה החליטה להקים מערך פרטי מתחרה לציבורי. גול עצמי.

"יותר מכל", אומרת אדמון, "חסרה בדו"ח התייחסות רצינית לחורף, בהיבט הקורונה. כלל המעבדות הציבוריות בקופות ובבתי החולים צפויות להתמודד עם עומסים קשים בתת תקינת כוח אדם. עצוב שמבקר המדינה שכח להתייחס לזה, כי אנחנו כבר יודעים על הגידול הצפוי במשטחי גרון למי שמגלים תסמינים שעלולים להיות קורונה ובשלל בדיקות אחרות (בדיקות דם כימיות, מיקרוביולוגיות ועוד)".

אמש הבהיר משרד מבקר המדינה כי דו"ח על פעילות ראש הממשלה והשרים צפוי להתפרסם בשנה הבאה.

נושאים קשורים:  דו"ח מבקר המדינה,  בנימין נתניהו,  משבר הקורונה,  חדשות,  מתניהו אנגלמן
תגובות