שליש מהמרשמים לטיפול אנטיביוטי הניתנים במסגרת הקהילה לטיפול בזיהומים חריפים של דרכי הנשימה (ARTIs - acute respiratory tract infections) בילדים נחשבים כמיותרים. במחקר הנוכחי, החוקרים בדקו את היעילות של תוכנית ללמידה מרחוק שמטרה להפחית את מתן האנטיביוטיקה בקהילה לטיפול ב-ARTI.
עוד בעניין דומה
המחקר הקליני הנוכחי, שבוצע בשיטת Stepped-wedge, בוצע בין נובמבר 2015 ליוני 2018. החוקרים חילקו באופן אקראי 19 מרפאות ילדים השייכות ל-Pediatric Research in Office Settings Network או ל-NorthShore University Health System ל-4 קבוצות. החוקרים כללו במחקר ביקורים של ילדים בגילאי 6 חודשים עד 11 שנים, שלא קיבלו לאחרונה טיפול אנטיביוטי, בגין דלקות חריפות: דלקת אוזניים, ברונכיטיס, דלקת לוע, סינוסיטיס וזיהומים בדרכי האוויר העליונות.
הרופאים שהשתתפו במחקר קיבלו תוכנית עם 3 שלבים שכללה שיעורים אונליין ווובינרים על גישות תקשורת ורישום אנטיביוטיקה מבוססות עדויות, סרטוני ווידאו קצרים וטופס לדיווח עצמי על מתן מרשמי אנטיביוטיקה במהלך 11 החודשים האחרונים. התוצא המרכזי שנבדק במחקר היה שיעורי מתן מרשמי האנטיביוטיקה הכלליים לכל הביקורים שהיו קשורים ל-ARTIs. בנוסף, החוקרים השתמשו ברגרסיה לוגיסטית מעורבת השפעות בכדי להשוות את שיעורי מתן המרשמים בין כל אחד משלבי התוכנית ובין התקופה שלאחר ההתערבות לנקודת הבסיס. החוקרים המירו את יחסי הסיכויים ליחסי שיעורים מותאמים (aRR= adjusted rate ratio) לצורך פירוש התוצאות.
תוצאות המחקר לפי אנליזה של כוונה-לטפל (Intention-to-treat) הראו כי במסגרת של 72,723 ביקורים של 29,762 מטופלים, נצפתה ירידה של 7% בסבירות למתן מרשם לאנטיביוטיקה בגין ARTI בין התקופה שלפני ההתערבות לתקופה שאחרי ההתערבות (aRRי0.93; רווח בר סמך 95%: 0.90-0.96). בנוסף, נמצאה ירידה במתן מרשמים לאנטיביוטיקה קו שני לטיפול בדלקת לוע סטרפטוקוקלית (aRRי0.66; רווח בר סמך 95%: 0.50-0.87) ובסינוסיטיס (aRRי0.59; רווח בר סמך 95%: 0.44-0.77), אך לא בדלקת אוזניים חריפה (aRRי0.93; רווח בר סמך 95%: 0.83-1.03). כמו כן, נצפתה ירידה במתן מרשמים לאנטיביוטיקה בכלל כטיפול ב-ARTIs נגיפי (aRRי0.60; רווח בר סמך 95%: 0.51-0.70).
החוקרים סברו כי תוכנית ההתערבות הצליחה להפחית את מתן המרשמים לאנטיביוטיקה כטיפול ב-ARTI בקהילה וכי הפצה נרחבת שלה עשויה להועיל.
מקור: