קורונה בישראל

קופות החולים מדווחות על עומסים כבדים ומזהירות מאי ספיקה בחורף

מספר המטופלים במרפאות הקהילה הוכפל בשבועיים האחרונים | ההמתנה לתורים לבדיקות מתארכת עוד | הפתרון המוצע: למקד את הטיפול באוכלוסיה בסיכון ולבטל את המעקב אחרי חולי קורונה קלים

קופת חולים כללית במודיעין. צילום: יוסי אלוני/ פלאש 90

בנוסף לעומס הגדול המוטל עתה על בתי החולים ובעיקר במחלקות הקורונה וטיפול נמרץ שבהם מאושפזים עתה 1,624 מבין חולי הקורונה בישראל, מורגשים בימים האחרונים עומסים הולכים וגדלים על הפעילות במרפאות הקהילה של קופות החולים. לפי נתוני משרד הבריאות מהבוקר (ב', 07:35) הקופות מטפלות במסגרת טיפול ביתי ב-58,760 חולים ובמלוניות עוד 4,679 – כך שבסך הכל הן מטפלות ב-63,439 חולי קורונה פעילים.

המשמעות היא: מתארכים התורים לקבלת שירותים אחרים אותן מספקות הקופות למבוטחיהן במסגרת הקהילה, בעיקר בדיקות שונות במכונים ספציפיים והתייעצות עם רופאים-מומחים בתחומים המקצועיים. בלא מעט מקרים כבר ניתנו תורים למבוטחים למועדים שונים בעוד חודשיים-שלושה. לפני משבר הקורונה ההמתנה לתורים כאלה היתה לכל היותר שבוע.

ד"ר דורון נצר, ראש אגף רפואה בחטיבת הקהילה בשירותי בריאות כללית, התייחס לכך הבוקר ב"ידיעות אחרונות":  "אנחנו עושים הרבה יותר רפואת קהילה שגרתית, בתוספת של 2,500 עד 3,000 מאומתים חדשים בקורונה מבין מבוטחי הקופה המאובחנים מדי יום. העומס על הרופאים והאחיות מאוד גדול. אם חלילה המגיפה לא תיעצר, נגיע בקרוב כמעט לקצה גבול הספיקה שלנו. אני מוטרד מאוד מהחורף - זו שאלה מאוד גדולה: איך נגיע לחודשי החורף ובאיזו מוכנות נהיה ברמה הלאומית".

צוות המומחים המייעץ לפרופ' רוני גמזו ממליץ לשקול תיעדוף טיפול בחולי הקורונה שבסיכון גבוה ולבטל את המעקב אחרי חולים במצב קל ללא סימפטומים. המעקב אחרי חולי קורונה קשים שנעשה במרפאות הקהילה עלול להתפספס בשל העומס על הרופאים בקופות החולים שהולך וגדל, סבור הצוות של פרופ' גמזו.

מניין המטופלים במרפאות הקהילה הוכפל בשבועיים האחרונים – גם משום שהחל מבצע חיסוני השפעת והצפי הוא לאירוע מתמשך, סבור צוות המומחים. "מצב זה עלול לפגוע ביעילות המעקב והטיפול אחרי חולי קורונה, בטיפול ומניעת מחלות בכלל הציבור. מאומתים קלים שאינם מקבלים מענה בקהילה מגיעים ישירות למחלקות מיון בבתי החולים וכך יוצרים שם עומס מיותר נוסף".

לדבריהם, יש צורך בהנחיה ברורה של משרד הבריאות לקופות למיקוד המאמץ שלהן בטיפול בחולים הקשישים וכן בגורמי סיכון, שהחשש הוא שהם אלה שיגדשו את חדרי המיון ומחלקות האשפוז אם יתדרדר מצבם הבריאותי בקהילה. הצוות רואה הכרח שמשרד הבריאות ישנה את הדרישות הרגולטוריות המחייבות מעטפת טיפול רחבה שלא לצורך לאוכלוסיה שבסיכון נמוך, אשר הערך הרפואי של קבלה, מעקב ושחרור בהם הוא נמוך.

"לאור דהירת התחלואה בקהילה, המהווה חומת המגן לבתי החולים, יש הכרח למקד את הכוחות המקצועיים באוכלוסיה שבסיכון שהיא זו הזקוקה לה ביותר. מיקוד הפעילות של רפואת הקהילה באוכלוסייה הנמצאת בסיכון לאשפוז – תוך הפחתה בפעולות מיותרות בקרב אוכלוסיה שבסיכון נמוך וא-סימפטמטית עד סימפטומטית במידה קלה שאיננה נזקקת למשאבים היקרים עקב מחסור ברופאים ובאחיות בקהילה".

בדיווח של מיטל יסעור בית-אור בנושא זה, הבוקר (ב') ב"ישראל היום" נמסר כי להערכת הצוות גם ניתן להעביר 15%-10% מהמאושפזים בבתי החולים למסגרות טיפול המשך אחרות כמו מוסדות גריאטריים ובכך להקל על העומס. לשם כך נדרשת תכנית לאומית דחופה. זאת, לצד הצורך בדחוף בוויסות חולי קורונה בין המרכזים הרפואיים, מאלה שבהם יש עומסים גדולים, לבתי החולים שמסוגלים לקלוט אותם.

לדברי חברי הצוות, ויסות החולים הראשוני והשניוני הוא מרכיב קריטי ביכולת המערכת לשמור על אורך נשימה וחסינות לאורך זמן. "הטיפול בנושא זה עד כה – כשל, הכשל מתמשך ומחייב התערבות מיידית", ציינו.

נושאים קשורים:  רפואת קהילה,  חדשות,  קורונה,  קופות החולים,  ויסות חולים,  ד"ר דורון נצר,  קופת חולים הכללית
תגובות
 
אנונימי/ת
05.10.2020, 14:38

מטופלים עם תשובת קורונה חיובית . צריכים להבין בעצמם מה עליהם לעשות ( ולכן בינתיים אולי גם להדביק אחרים) , כיוון שיכולים לעבור ימים רבים עד שהרופא המטפל ייצור איתם קשר ויפתח להם גליון מעקב. וזה גם יכול להיות אחרי 3-4 ימי המתנה לקבלת תשובה אם הבדיקה בוצעה על ידי מדא (בדרייב אין, למשל) . . כך שיכול בקלות לעבור יותר משבוע ממועד ביצוע הבדיקה עד התחלת המעקב בקופה.