נכון לכתיבת שורות אלו, ביום ג' הקרוב, 1 בספטמבר 2020, צפויה להיפתח שנת הלימודים בגנים ובכיתות א'-ט' במתווה "לומדים בביטחון", כאשר עדיין קיימת אי ודאות לגבי כיתות י'-י"ב, שההחלטה לגביהן תתקבל בסוף החודש. בנוסף, עדיין לא ברור כמה זמן הלימודים יימשכו במתכונת זו, שכן שר החינוך יואב גלנט הודיע השבוע כי המתווה יישקל מחדש במהלך חופשת חגי תשרי. בתוך כך, מחקר שפרסם בסוף השבוע האחרון כתב העת לרפואת ילדים Pediatrics הגדיר ילדים כ"מפיצי על" (super spreaders) של נגיף הקורונה.
במחקר הוגדרו ילדים כ"מפיצי על שקטים" – Silent Super Spreaders – כאשר הם מציגים סימפטומים קלים ומתונים, אבל הפצת הנגיף מהם היא בשל העומס הנגיפי אצלם באף, שהוא גדול יותר מזה שנמצא אצל בגירים המאושפזים עם קורונה במצב קשה עד כדי סיכון חיים. ממצאי מחקר זה מנוגדים למחקרים אחרים שבדקו את מעורבות ילדים בפנדמיה.
על פי דו"ח מרכז המידע הלאומי למאבק בקורונה שפורסם לאחרונה (8 באוגוסט), מחקרים עדכניים מראים כי חלקם של ילדים בהפצת נגיף הקורונה הוא תלוי גיל ומסגרות החינוך עלולות לשמש כמוקדי הדבקה והפצה של המחלה בקרב האוכלוסיה. על פי הדו"ח, שאמור היה לשמש את מקבלי ההחלטות בכל הנוגע לתחילת שנת הלימודים, המחקרים מראים כי חלקם של ילדים משתי קבוצות הגיל - בני 10-0 ו-19-10 - בהפצת נגיף הקורונה הוא תלוי גיל ולפיכך הממצאים הצריכו התייחסות בעת ההחלטה על פתיחת מסגרות החינוך.
בה בעת, בכל הנוגע לילדים קטנים המחקרים עדיין אינם חד משמעיים. בעוד חלק מהמחקרים מציג כי ילדים בני 10-0 נוטים לרוב להידבק ולהדביק אחרים פחות מאשר מבוגרים, מחקרים אחרים מעלים אפשרות שכושר ההדבקה של ילדים קטנים מאוד, בני 5-0, אף הוא משמעותי ואיננו נופל מזה של מבוגרים.
העובדה שאין תסמינים אצל הילדים ובכל זאת הם נשאי הנגיף מסוכנת לכן שהם יהוו מקור הפצה של הנגיף לבני משפחה אחרים בעיקר כאלה שמצבם הבריאותי רגיש ופגיע כמו סבים וסבתות אבל גם בקרב ילדים אחרים, למשל בבית הספר.
עומס נגיפי שהגיע לסולם של 6.2 מתוך 10 נתגלה בקרב הילדים במחקר ב-48 השעות הראשונות שבהם הראו תסמינים כלשהם. לשם השוואה, העומס הנגיפי אצל המאושפזים היה לערך 5 בממוצע ובאופן מובהק נמוך יותר לעומת ילד בריא שמסתובב בכל מקום כשהוא נשא של הנגיף
במחקר שהתפרסם ב-Pediatrics ונוהל על ידי צוות בית החולים הכללי של מסצ'וסטס (MGH) בבוסטון ומחברו הראשון הוא ד"ר לאל יונקר (Lael Yonker), השוו עומסים נגיפיים אצל ילדים וצעירים מתחת לגיל 22 שמהם גם נלקחו דגימות דם לבין 162 בגירים שאושפזו בבית החולים ונבדקו דרכי האוויר שלהם. 192 ילדים וצעירים עד גיל 22 הוגדרו כמצויים בסיכון. 49 מהם היו חיוביים לנגיף ורק כמחציתם הציגו "תסמינים קלאסיים של המחלה".
בעקבות ממצאי המחקר הביעו עורכי המחקר חשש כי עם תחילת שנת הלימודים הילדים ימלאו תפקיד גדול בשלב זה של הפנדמיה. ד"ר יונקר ציין שהופתע לגלות רמות גבוהות של הנגיף בקרב ילדים בכל הגילים במיוחד בשני הימים הראשונים של המחלה והזיהום. "לא ציפיתי שהעומס הנגיפי יהיה כה גבוה", אמר.
לפי המחקר, עומס נגיפי שהגיע לסולם של 6.2 מתוך 10 נתגלה בקרב הילדים ב-48 השעות הראשונות שבהם הראו תסמינים כלשהם. לשם השוואה, העומס הנגיפי אצל המאושפזים היה לערך 5 בממוצע. "העומס הנגיפי אצל מאושפזים היה באופן מובהק נמוך יותר לעומת ילד בריא שמסתובב בכל מקום כשהוא נשא של הנגיף", ציין ד"ר יונקר.
הגם שמגיפת הקורונה בעולם נכנסת בעוד כמה ימים לחודש העשירי שלה – והתשיעי מחוץ לסין – הסיבה מדוע ילדים יחסית יותר עמידים לנגיף עדיין אינה ברורה למרות מחקרים שונים שכבר נעשו בנושא הזה. יש אפילו אי הסכמות בין צוותים שונים. לעומת זאת, הצביעו לא מעטים מהם כי הנגיף מסוכן הרבה יותר למבוגרים וקשישים וזה כבר ברור יותר. מה שתמוה הוא שנגיף השפעת נחשב ל"מאיים יותר" על הילדים, לפי אחד המחקרים הללו.
לפי הערכת חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג', שיעור התמותה של ילדים מתחת לגיל 14, לפחות לפי הנתונים שנאספו באנגליה, הוא סביב 0.00068% - כלומר לערך פחות משבעה למיליון. עוד נמצא כי רק 21% מבני 19-10 שנדבקו בקורונה הציגו תסמינים של המחלה בעוד שבקרב בני 70 ומעלה מדובר ביותר מפי שלושה.
ייתכן, סבורים חוקרים אחרים, שמעט תסמינים או מצב של מחלה קלה גורמים לכך שילדים פחות נוטים להפצתה או שהם נדבקים בנגיף פחות מזיק ואלים. הערכה אחרת אומרת שגופם של ילדים מגיבים מהר יותר וטוב יותר לזיהום נגיפי וכי המערכת החיסונית של הילדים מזהה את הנגיף SARS-Cov2 טוב יותר ומהר יותר כדי לגייס את משאבי הגוף להילחם בו וכך למנוע מצב של מחלה חמורה וקשה.
אצל ילדים מתחת לגיל עשר נתגלתה, בדרכי האוויר, כמות קטנה של קולטני ACE2 שנמצאים על פני השטח של תאי הרקמות שדרכם נגיף ה-SARS Cov2 חודר לגוף בהשוואה למבוגרים מהם. קולטנים אלה משמשים לנגיף כדלת כניסה
אחד המחקרים גם טוען שחשש מפני הבאת הנגיף על ידי ילדים לבתיהם גדול יותר במשפחות הנמנות על שכבה סוציואקונומית נמוכה ושבמשקי הבית שלהם דרים כמה דורות, כך שהילדים עשויים להדביק את הוריהם ואת סביהם. באנגליה נמצא שכ-50% מהילדים שנדבקו בנגיף באו מקהילות שבהן ההכנסות לנפש נמוכות והצפיפות בדיור גבוהה, לעומת 2% בקהילות שמוגדרות כבעלות הכנסות גבוהות לנפש.
עוד נמצא כי אצל ילדים מתחת לגיל עשר נתגלתה, בדרכי האוויר, כמות קטנה של קולטני ACE2 שנמצאים על פני השטח של תאי הרקמות שדרכם נגיף ה-SARS Cov2 חודר לגוף בהשוואה למבוגרים מהם. קולטנים אלה משמשים לנגיף כדלת כניסה. יחד עם זאת ממצא זה, כך נטען, איננו תואם עם ממצאי העומס הנגיפי הנמוך, ולכן ילדים עדיין יכולים להיחשב ליותר מדביקים של אחרים.
פרופ' אליסיו פאסאנו (Alessio Fasano) ממרכז המחקר ב-MGH, החתום על המחקר אמר: "ילדים אינם חסינים מפני הזיהום ואין קורלציה בין התסמינים שלהם לחשיפה ולמחלה. בתקופה האחרונה התמקדנו בעיקר בחולים תסמיניים ולהערכתי הגענו עקב כך למסקנות שגויות לפיהן שהרוב הגדול של הנדבקים היו בגירים. אבל אנחנו רואים עתה שילדים אינם מוגנים מפני הנגיף ולכן אסור שלא נביא אותם בחשבון כמפיצים פוטנציאליים של הנגיף הזה". גם הוא הביע חשש מפני "חזרה מהירה מדי של מערכות החינוך לפעילות ללא תכנית נאותה, מה שעלול להגדיל את מספר המקרים של חולי הקורונה".
עורכי המחקר ממליצים על בדיקות-סריקה שגרתיות של ילדים לזיהוי הידבקות ונקיטת אמצעים נוקשים ותחת בקרה בכיתות, כמו גם על חובת מסיכות במהלך כל יום הלימודים.
יש לציין שחוקרים שלא היו מעורבים במחקר זה אינם מסכימים עם הממצאים והמסקנות שהגיעו אליהם חברי הצוות האמריקאי. אלה המליצו שרק ילדים שמציגים סימפטומים יבודדו ולא יותר להם לבוא לבתי הספר ולהסתובב בהם. "מחקר זה מבוסס על מספר קטן יחסי של משתתפים", טען למשל פרופ' אנדריו פרסטון, מומחה למחוללי מחלות מיקרוביאלים באוניברסיטת באת' הבריטית, שמתח ביקורת על הצהרות מחברי הדו"ח האמריקאי.
ומה בישראל?
נכון לתחילת אוגוסט, שיעור ההידבקות בקורונה בקרב ילדים בישראל הוא 0.7% מכלל הנדבקים, ובמספרים 22,163. מנתוני משרד הבריאות שפורסמו השבוע (ב') עולה כי שיעור ההדבקה בקורונה אצל ילדים עד גיל עשר נמוך ביחס לגודלה של קבוצת גיל זו בחברה הישראלית. שיעור זה עולה בהדרגה ובקבוצת הגיל 20-15 הוא כבר בשיא. כמו כן, על פי הנתונים, הסיכוי להידבק מילד חולה בעת שהוא שוהה בבית ספר גבוה יותר מאשר בקרב ילדים בגיל הגן.
לפי נתוני משרד הבריאות: 61.8% מילדי הגנים כנראה לא נדבקים אך ב-30.5% מהמקרים שלגביהם קיימים עתה נתונים, ילד אחד הדביק ילד אחר. ב-5% מהמקרים שבהם ילד בגיל הגן חלה, מדובר בילד אחד שהדביק שניים אחרים. ב-2.9% מהמקרים – ילד אחד הדביק שלושה עד שבעה ילדים אחרים.
בקרב תלמידי בתי הספר: 35.2% מהתלמידים לא נדבקו. ב-35.2% מהמקרים שבהם היתה הדבקה, ילד אחד הדביק 1; ב-12.4% מהמקרים ילד אחד הדביק שני ילדים; ב-7.1% - ילד אחד הדביק שלושה וב-10.1% ילד אחד הדביק כנראה ארבעה עד תשעה מחבריו. עוד נמצא שבסך הכל ילדים חולים הרבה פחות ביחס לגודלה של קבוצה זאת באוכלוסיה הכללית.
"שיעור הילדים ממוצא חרדי ומוסלמי בקרב הילדים המאושפזים עם קורונה גבוה ביחס לשיעורם באוכלוסיה", ציינו מחברי המחקר הישראלי. לדבריהם, ניתן לייחס זאת לשיעור ילודה וצפיפות דיור גבוהים בחברות אלו
בנוסף, השבוע פורסמו נתונים על תחלואת הקורונה בילדים שנאספו מ-20 בתי חולים בארץ על ידי החוג למחלות זיהומיות והוצגו בכנס "זום" שערכו שירותי בריאות כללית לרופאי ילדים. את הנתונים ניתחו ד"ר מיכל שטיין, יו"ר החוג הישראלי למחלות זיהומיות בילדים ומנהלת היחידה למחלות זיהומיות ב"הלל יפה" ופרופ' שלום בן-שימול מהיחידה למחלות זיהומיות בילדים ב"סורוקה", ומהם מתברר שעד תחילת אוגוסט, שיעור ההידבקות של ילדים בארץ היה כ-0.7% מכלל הנדבקים.
היקף הילדים שנדבקו והגיעו לאשפוז הוא 0.5% (175) ואילו שיעור הילדים עם קורונה שהגיעו לאשפוז במצב בינוני עד קשה עומד על תשעה חולים בלבד (0.05%) מבין המאובחנים. הגיל החציוני של הילדים המאושפזים היה שמונה שנים וכ־31% מתוך המאושפזים היו עד גיל שנה. החוקרים מציינים שרובם אושפזו לצורך בידוד או מסיבות סוציאליות, ולא בהכרח בשל מצב רפואי משמעותי. ל־20% מהם (35) היו מחלות רקע ומהם ל־20% (שבעה ילדים) היתה מחלת ריאות כרונית.
על פי נתונים אלה, לאשפוז בבתי החולים בארץ הגיעו רק 175 ילדים (0.5%). במצב בינוני עד קשה הגיעו תשעה (0.05%). הגיל החציוני של המאושפזים היה שמונה שנים וכ-31% מתוך המאושפזים היו עד גיל שנה. ל-35 ילדים (20%) שאושפזו היו מחלות רקע ולשבעה מהם מחלת ריאות כרונית. 57% מהילדים שאושפזו היו בנות. 39% מהילדים שאושפזו בבתי החולים הם מהמגזר החרדי ו-25% מהחברה הערבית.
"שיעור הילדים ממוצא חרדי ומוסלמי בקרב הילדים המאושפזים עם קורונה גבוה ביחס לשיעורם באוכלוסיה", ציינו מחברי המחקר. לדבריהם, ניתן לייחס זאת לשיעור ילודה וצפיפות דיור גבוהים בחברות אלו.
רק לחמישה מהילדים היתה מחלה קשה במקביל לקורונה; שלושה סבלו מדלקת בשריר הלב; שניים נזקקו להנשמה; שלושה אושפזו ביחידות טיפול נמרץ, אבל כולם החלימו. יש רק מקרה מוות אחד בקרב ילדים: בת 19 שסבלה מעודף משקל - החולה הצעירה ביותר שמתה בישראל מקורונה עד כה.
התסמינים העיקריים בקרב הילדים שאושפזו היו: חום (62%), שיעול (29%), קוצר נשימה (18%) ונזלת (15%). לצד זאת, 13% מהמאושפזים היו א-סימפטומטיים. תופעת אובדן חוש הטעם וריח היתה נדירה בקרב הילדים המאושפזים – רק 2%. 4% מהם סבלו מכאבי בטן.
ד"ר שטיין אמרה השבוע ל"ישראל היום": "הרוב הגדול של ילדים שחלו בקורונה בארץ היו מקרים קלים מאוד עד א-סימפומטיים. שיעור המקרים המשמעותיים הוא מזערי. רוב הילדים נדבקים בבית. אנחנו משערים שצריך מגע קרוב ומשמעותי כדי להידבק בקורונה. בשפעת, הילדים מהווים וקטור משמעותי להפצת הנגיף, אבל בקורונה, בפרט בגילאי בית הספר היסודי, הילדים נדבקים פחות מהמבוגרים וכנראה מדביקים פחות".