לפי החוקרים, מצטברות בשנים האחרונות ראיות לכך שקיים קשר בין ספחת (פסוריאזיס) לסיכון קרדיומטבולי כולל השמנת יתר, סינדרום מטבולי, סוכרת, היפרליפידמיה ואוטם בשריר הלב. על אף ששליש עד חצי ממקרי הספחת מתחילים בילדות, לא ברור האם ספחת בילדות קשורה באופן דומה לפרופיל סיכון קרדיומטבולי.
עוד בעניין דומה
החוקרים חיפשו במאגרי מידע אלקטרוניים אחר מחקרים שהשוו פרופורציות מקרי ספחת פדיאטרים עם קבוצות ביקורת על פי תוצאים דיכוטומיים כמו חלקם היחסי של מטופלים עם השמנת יתר, סינדרום מטבולי, סוכרת, יתר לחץ דם, היפרליפידמיה, מחלת לב איסכמית או אי ספיקה לבבית. כמו כן תעדו החוקרים תוצאים מתמשכים כמו BMI, יתר לחץ דם סיסטולי, יתר לחץ דם דיאסטולי, HDL, LDL, טריגליצרידים ורמת כולסטרול כללית. החוקרים מצאו קשר בעל מובהקות סטטיסטית בין ספחת פדיאטרית לעודף משקל/השמנת יתר וליחס היקף: גובה>0.5, בנוסף לסינדרום מטבולי, סוכרת, היפרליפידמיה, יתר לחץ דם, איסכמיה ואי ספיקה לבבית. הקשר להשמנת יתר היה תלוי בחומרת המחלה, כאשר למטופלים עם מחלה ברמה בינונית עד חמורה היה סיכוי גבוה יותר להיות עם השמנת יתר בהשוואה למטופלים עם מחלה ברמה מתונה.
סקירת הספרות השיטתית של החוקרים והמטה-אנליזה שביצעו הדגימו קשר משמעותי בין ספחת בילדות להשמנת יתר, השמנה מרכזית ותחלואות קרדיומטבוליות נלוות אחרות.
החוקרים סיכמו כי לפי דעתם רופאים צריכים לשקול הערכה של תחלואה נלווית אצל ילדים עם ספחת, על מנת שיוכלו לאפשר להם שינויים מוקדמים באורח חייהם.
מקור:
Kevin Phan et. al (2020 (Pediatric dermatology doi: 10.1111/pde.14208