חדשות

במחקר ב"הדסה" נמצא גן חדש הגורם למומי לב קשים בילדים

גילוי המוטציה בגן הגורם למומים בלב, ADAMTS19, מצטרף לשישה גנים לבביים חדשים אחרים שעליהם פורסם בשנים האחרונות בספרות הרפואית

ד"ר אסף תא-שמע, קרדיולוג בכיר ב"הדסה עין כרם". "מדי שנה מגיעות לבתי חולים של הדסה לערך עשר משפחות להן יותר מילד אחד הסובל ממומים קשים בלב"

צוות בינלאומי שבו השתתפו רופאים וחוקרים מבית החולים הדסה בירושלים זיהה גן חדש הגורם למומי לב בתינוקות ובילדים. זיהויו מצטרף לשישה גנים לבביים חדשים אחרים שעליהם פורסם בשנים האחרונות בספרות הרפואית.

מספר הילדים הנולדים עם מומי לב קשים נמצא בירידה בארה"ב ובאירופה והסיבה העיקרית לכך: העלייה בשיעור אבחון המומים במהלך ההריון, בד בבד עם החלטתן של משפחות רבות המגלות שתינוקם ייוולד עם מום לב מסכן חיים, לבצע הפסקת הריון.

בישראל, ובעיקר בירושלים, הורים רבים בוחרים שלא לבצע את הפסקת הריון או שכלל אינם מבצעים בדיקות במהלך ההריון כחלק מתפיסת עולם אמונית-דתית. כתוצאה מכך, שיעור הנולדים עם מום לב קשה גבוה ביחס לשיעורם בארצות אחרות.

משנת 2014 מתקיים ב"הדסה" פרויקט קרדיו-גנטי לאבחון הבסיס הגנטי של מומי לב מולדים קשים. הפרויקט הזה הוא פרי שיתוף פעולה בין המחלקה לקרדיולוגיית ילדים בהובלת ד"ר אסף תא-שמע, קרדיולוג בכיר ב"הדסה עין כרם", לבין המחלקה לגנטיקה בבית החולים, בהובלת פרופ' אורלי אל-פלג, מנהלת המחלקה לגנטיקה.

גילוי המוטציה בגן הגורם למומים בלב, ADAMTS19, הושג במחקר שנעשה בשיתוף עם חוקרים מבית החולים St Justine במונטריאול, קנדה, ושותפים נוספים מגרמניה, ארה"ב, צרפת ובריטניה והדיווח על כך פורסם ב-Nature Genetics.

ד"ר תא-שמע: "מטרת הפרויקט הקרדיו-גנטי היא להפחית בשיעור היארעות מומי הלב המולדים הקשים באוכלוסיה. מומי לב מולדים הם השכיחים ביותר מבין כלל המומים המולדים. שכיחותם בעולם היא סביב 1%. כרבע מכלל מומי הלב המולדים מוגדרים קשים ומצריכים התערבות - ניתוח לב או צנתור לב, שימוש בתרופות ומעקב לכל אורך חיי המטופל. עבודתנו כרופאים היא לטפל בילדים שנולדים עם מומים אלה ובנוסף לגלות את הגורמים הגנטיים שגרמו למחלה ולנסות לסייע בהפחתת שכיחותם".

הבסיס הגנטי למומי לב מולדים ברובו אינו ידוע. באוכלוסיות שבהן קיימת קירבה גנטית בין בני זוג, בשל נישואים בין קרובי משפחה או בשל ריבוי נישואי קרובים בדורות הקודמים, שכיחות מומי הלב המולדים היא רבה - למעלה מ-2% מכלל היילודים.

"באוכלוסיות אלו", הסביר ד"ר תא-שמע, "צורת ההורשה היא לרוב אוטוזומלית רצסיבית. כלומר, המחלה נגרמת כשאדם יורש מהוריו זוג גנים בלתי תקינים, עותק מאמו ועותק מאביו. במצב זה, שני ההורים הם נשאים לשינוי, מוטציה נקודתית ברצף הגנטי, ואינם חולים. אולם, בכל הריון שבו שני ההורים נשאים, קיים סיכוי של 1 ל-4 (25%) ששני ההורים יורישו לעובר את המוטציה וכתוצאה מכך העובר יסבול ממום לב מולד.

"בישראל יש קהילות רבות ממגזרים שונים שבהם מתקיימים נישואי קרובים ולכן השכיחות במומי הלב שאנו רואים היא גדולה, וכן הגילוי של גנים חדשים הקשורים במומים אלו.

"מדי שנה מגיעות לבתי חולים של הדסה לערך עשר משפחות להן יותר מילד אחד הסובל ממומים קשים בלב. הודות לאבחון גנטי ניתן להפחית את היארעות מומי הלב באחת מהדרכים הבאות: באמצעות בדיקות גנטיות לבני הזוג בטרם נישואיהם; הפריה חוץ גופית (IVF) יחד עם אבחון טרום השרשתי (PGD) וברירת עוברים טרם החזרתם לרחם האם ואבחון טרום לידתי והפסקת ההריון במידת הצורך.

"אלא שגנטיקה היא בגדר טאבו אצל אנשים רבים המעדיפים שלא  לדבר על כך בפומבי," הוסיף ד"ר תא-שמע. "אנחנו משתדלים לעשות הכל ברגישות רבה כשעולה הנושא הזה".

במסגרת הפרויקט, מוצע לכל הורי ילד עם מום לב מולד קשה, שאיננו חלק מתסמונת ואיננו מלווה במומים משמעותיים באיברי גוף אחרים, ממשפחה מתאימה מבחינת הרקע הגנטי הצפוי, להשתתף במחקר הגנטי שמתבצע לזיהוי הבסיס המולקולרי הגורם למום הלב המולד.

על זיהוי המוטציה בגן ADAMTS19 סיפר ד"ר תא-שמע: "בלב האדם קיימים ארבעה מסתמים. רקמת עלי המסתם נדרשת לעמוד במשימה שוחקת. עלי המסתם צריכים להיות עדינים דיים כדי שלא להפריע לזרימת הדם דרכם בעת שהמסתם פתוח. הם חייבים להיות עמידים דיים שלא לאפשר זרימת דם דרכם כשהמסתם סגור ולהתחדש כל העת תחת לחץ תהליכי בליה הנגרמים כתוצאה מכוחות גזירה (shear forces) המופעלים עליהם באופן מתמיד.

"באופן תקין, המסתם האאורטלי מורכב משלושה עלים. אצל אחד מ-80 אנשים באוכלוסיה, המסתם האאורטלי הוא בעל שני עלים בלבד. מצב זה נקרא Bicuspid aortic valve - BAV והוא אינו מוגדר כמום לב מולד מאחר שאצל רוב התינוקות בעלי BAV, המסתם מתפקד באופן תקין לחלוטין בעשורים הראשונים לחיים. אלא שאצל חלק קטן מהתינוקות עם BAV מתפתחת בעיה תפקודית של המסתם: היצרות או דליפה או שניהם גם יחד - מצב המצריך התערבות רפואית עוד לפני גיל 18. הבסיס המולקולרי והגנטי של BAV ברובו הגדול לא ידוע.

"במסגרת המחקר הנוכחי זיהינו מוטציה בגן ADAMTS19 בשתי אחיות המטופלות ב'הדסה' וסובלות מ-BAV וכן מפגיעה במסתמים נוספים. מחקר בעוברי תרנגולת שביצענו במעבדה הראה כי הגן הזה מתבטא במסתמי לב בימים שבהם המסתמים מתפתחים ומבשילים.

"במהלך המחקר נוצר שיתוף פעולה עם החוקרים מבית החולים St Justine במונטריאול שחקרו אותו הגן. העמקת המחקר המשותף חשפה את המסלול החלבוני שבו משתתף ADAMTS19. עבודה זאת פותחת פתח להבנת תהליכי ההבשלה והקיום של רקמת מסתמי הלב.

"בעכברי מעבדה נמצא כי החלבון ADAMTS19 מתבטא בתאי משתית (Interstitial) במסתמי הלב. התפקיד העיקרי של תאי המשתית הוא לווסת ולתחזק את תקינות רקמת עלי המסתמים. בהמשך, הונדסו במעבדה עכברים שבהם הוכנס פגם גנטי ב-ADAMTS19 הגורם לכך שהחלבון איננו מתפקד כשורה. בעכברים אלה התפתח מסתם אאורטלי דו-עלי עם עיוות מבני ותפקוד לקוי של עלי מסתמי הלב באופן כמעט זהה לזה שנמצא במטופלים שלנו שאובחנו עם מוטציה בגן הזה.

"כל גילוי גן", סיכם ד"ר תא-שמע, "מקרב את העולם להפחתת שכיחות מומי הלב התורשתיים בילדים. מעבר להשפעה המיידית למשפחת המטופל, מתקיימת בכך תרומה להבנת מנגנוני היווצרות הלב, דבר שיוכל לשמש בעתיד לפיתוח תרופות שמטרתן חידוש רקמות לב שנפגעו בעקבות מחלה, אוטם ובעיות לבביות נוספות".

נושאים קשורים:  מום בלב,  גנטיקה,  תורשה,  מחקר,  בית החולים הדסה,  ד"ר אסף תא-שמע,  פרופ' אורלי אל-פלג,  קרדיולוגיה ילדים,  חדשות
תגובות