• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
קורונה בישראל

צפיפות האוכלוסין היא גורם משמעותי מובהק בהדבקה בקורונה בישראל

חוקרים באוניברסיטת תל אביב: בעתיד הקרוב ישראל תהיה אחת המדינות עם צפיפות האוכלוסין הגדולות במערב ועלולות לכך להיות השלכות בהתמודדות מול המגיפה הבאה

צפיפות אוכלוסין בבני ברק. נמצא קשר חיובי מובהק בין צפיפות האוכלוסיה ביישובים חרדיים לבין סיכויי התחלואה בקורונה. צילום: גילי יערי/ פלאש 90

מגיפת הקורונה העלתה לדיון כמה שאלות בדבר יכולתה של ישראל להתמודד עם המגיפה הבאה, במיוחד במציאות שבה קיימת בארץ צפיפות אוכלוסין ניכרת שצפויה לגדול עוד יותר בשנים הבאות, כך עולה ממאמר שפרסמו יערה צעירי מבית הספר ללימודי סביבה ואלון טל מהחוג למדיניות ציבורית, שניהם מאוניברסיטת תל אביב.

מחברי המאמר סיכמו מחקר שעסק בהשפעת צפיפות האוכלוסין על הופעת המגיפה והוא פורסם בכתב העת אקולוגיה וסביבה. "למרבה המזל", כתבו מחברי הדו"ח, "בהתמודדות עם COVID-19, שיעור התמותה בישראל היה נמוך בקנה מידה בינלאומי, בין היתר הודות לאחוז הגבוה של ילדים באוכלוסיה, התורם לגיל הממוצע הנמוך בארץ. עם זאת, ניתן להניח כי במגיפה אחרת שאיננה פוסחת על ילדים, או כזו עם R0 - קצב הדבקה - גבוה יותר, יידרשו צעדים משקיים נוקשים וממושכים מאלה שננקטו במגיפה זו כדי להבטיח את בריאות הציבור ואת תפקודם של בתי החולים בעקבות עומסי חולים. המחיר של סחר החליפין בין בריאות הציבור לבין כלכלה עלול להיות גבוה עוד יותר ולעלות עוד ככל שקצב המגיפות המידבקות יעלה".

מכבר ידוע שצפיפות אוכלוסין היא אחד הגורמים התורמים לתפוצת מגיפות לצד גורמים נוספים וביניהם מעמד כלכלי-חברתי, דפוסי התנהגות ומאפיינים ביולוגיים של הנגיפים עצמם.

במחקר השתמש עורכיו בנתוני משרד הבריאות והלמ"ס כדי לבחון את היחס שבין צפיפות האוכלוסין בערים שונות בישראל לבין שיעור החולים המאומתים ב-COVID-19. היישובים שנכללו בניתוח הנתונים על תחלואת הקורונה היו של 5,000 תושבים ומעלה. נכללו במסד נתונים זה ישובים יהודיים, ערביים, מעורבים, עם רוב חילוני או רוב חרדי.

הממצאים הראו שאכן קיים קשר מובהק בין רמת צפיפות האוכלוסין ביישוב לבין תחלואה, לצד גורמים נוספים שכללו גם את סוג היישוב, ההרכב הגילי של תושביו ושיעור הבדיקות שנערכו בו.

בבדיקות נוספות שערכו החוקרים בשמונה יישובים חרדיים המתאפיינים בדפוסים תרבותיים וכלכליים-חברתיים דומים, נמצא קשר חיובי מובהק וחזק בין צפיפות האוכלוסיה בהם לבין סיכויי התחלואה בקורונה: כל עלייה בצפיפות של 1,000 תושבים לקמ"ר מלווה בעלייה של 31 חולים ל-100,000 תושבים.

"ממצאי המחקר מעלים את הצורך לדון ביכולתה של ישראל להתמודד עם המגיפה הבאה כאשר תהפוך בקרוב למדינה הצפופה במערב", קובעים מחברי הדו"ח.

הם ציינו עוד שמספר תכונות שאינן בשליטתם של בני אדם, תורמות ל-R0 של מחלה, ובהן רמת הפוטנציאל הזיהומי, משך זמן הדגירה של הנגיף ודרך העברתו, אבל אחד המרכיבים שאיננו קשור להרכב הביולוגי של הנגיף הוא צפיפות האוכלוסין.

"כאשר בני אדם פזורים באזורים כפריים, יש ביניהם פחות אינטראקציות ועל כן גם פחות הדבקות. קיימים פערים משמעותיים בין צפיפות האוכלוסין ביישובים שונים ומגיפת הקורונה ממחישה את החשיבות הסביבתית של תנאי ההידבקות בפועל, שכן הנגיף מועבר באמצעות טיפות הנישאות באוויר. הפחתת צפיפות האוכלוסיה במרחב הציבורי ובבתי מגורים לאחר זיהוי המחלה עומדת מאחורי אסטרטגיית הבידוד והסגר של רוב המדינות הנלחמות נגד המגיפה".

צפיפות האוכלוסיה משפיעה באופן מובהק על התחלואה. ככל שעולה צפיפות האוכלוסיה לקמ"ר, כך עולים סיכויי התחלואה ב-19-COVID באותו יישוב. גם לדירוג הכלכלי-חברתי של היישוב השפעה מובהקת על שיעורי התחלואה - ככל שהוא בעל דירוג חברתי-כלכלי גבוה יותר, כך קטנים סיכויי התחלואה. החוקרים מציינים כי גם לשיעור הנבדקים מאוכלוסיית היישוב השפעה על סיכויי התחלואה אלא שממצא זה איננו מפתיע בהתחשב בכך שהבדיקות לא נערכו באופן מדגמי, אלא על פי חשד לתחלואה.

עוד עלה מהמחקר כי לתושבי ישובים חרדיים באופן מובהק יותר סיכוי לחלות ב-COVID-19 לעומת תושבי יישובים יהודיים (ללא ערבים), בעוד שלתושבים ביישובים הערביים סיכוי נמוך באופן מובהק לחלות ב-COVID-19 לעומת תושבי יישובים יהודיים (ללא ערבים).

"נוכח מובהקות התחלואה ביישובים החרדיים", כתבו מחברי הדו"ח, "מתבקש לבדוק אם קיים קשר ביישובים אלה בין צפיפות האוכלוסין ביישוב לבין הסיכוי לחלות ב-COVID-19. שאלה זאת מעניינת במיוחד, שכן ליישובים מאפיינים תרבותיים וכלכליים-חברתיים דומים. נוסף על כך, מאחר שהקהילות החרדיות החלו להישמע להנחיות הבידוד הממשלתיות בשלב מאוחר ביחס לאוכלוסיה הכללית, סביר להניח כי הנגיף הופץ בהן באופן נרחב בהשוואה ליישובים שאינם מוגדרים כחרדיים".

מניתוח נתוני הלמ"ס ומשרד הבריאות עולה מסקנה ברורה: צפיפות האוכלוסין היא גורם משמעותי בדינמיקה של הדבקה מנגיף COVID-19  בישראל. התחלואה הגבוהה יחסית בקהילות החרדיות קשורה ככל הנראה לעיכוב בציות להנחיות הקשורות לסגר, לצעדים אחרים שנדרשו כדי להנמיך בקצב ההדבקה - שמירת מרחק, חבישת מסיכות ושטיפת ידיים תכופה. "עם זאת, התבוננות בנתוני היישובים החרדיים עצמם, המתאפיינים בדפוסים תרבותיים, כלכליים-חברתיים דומים, מלמדת כי צפיפות האוכלוסין ביישוב מוסיפה גורם סיכון נוסף להידבקות".

מחברי הדו"ח ציינו שלנוכח המגבלות הטבעיות של מחקר אמפירי מסוג זה שבוצע במהלך המגיפה, מחקר עתידי יכול לבחון את הקשר שבין צפיפות האוכלוסיה לשטח בנוי או לפי מאפייני שכונה ואזור סטטיסטי לבין הדבקה ב-COVID-19, כמו גם להכניס משתנים בלתי תלויים נוספים, דוגמת צפיפות בניין המגורים וכדומה".

מדוע קצב ההדבקה במדינות צפופות אחרות אינו כה גבוה?

נשאלת השאלה: אם צפיפות היא גורם כה חשוב בדינמיקה של הידבקות, מדוע קצב ההדבקה במדינות צפופות מסוימות במהלך מגיפת הקורונה בינתיים איננו גבוה? מדינות כמו מלטה או טאיוואן צפופות יותר מישראל, אך מספר החולים למיליון תושבים המדווח בהן נמוך בהרבה. הסברים רבים קיימים לפשר ההבדלים הבולטים בין המדינות השונות אבל ברור כי ערכה של ההשוואה תלוי לגמרי באיכות הנתונים ובמספר הבדיקות המתבצעות בפועל.

לדברי החוקרים, "יש להניח כי במדינות רבות שכיחות COVID-19 בפועל גבוהה בהרבה מן השיעור הרשמי המדווח. ייתכן כי מדינות אינן יחידה מדויקת להשוואות לנוכח ההבדלים העצומים הקיימים בתוכן מבחינת אורח החיים, תרבות וצפיפות מגורים וכדומה. גם מהירות התגובה בקביעת נוהלי ריחוק חברתי, סגירת הגבולות וצעדי הסגר היו שונים מאוד, אפילו במדינות בעלי מאפיינים דומים. צעדים אלה, המפחיתים בפועל את הצפיפות במרחב הציבורי, הם בעלי השפעה מכרעת בדבר הפצתן של מחלות מידבקות".

מדינת ישראל היא שדה מחקר טוב יחסית לאור קיומן של מערכת אסדרה אחידה, מערכת בריאות משולבת, נטייה מרשימה לאיסוף נתונים ושקיפות גבוהה בהפצתם.

"בין הלקחים הרבים שצריך להפיק מההתמודדות עם מגיפת הקורונה בישראל נמצאות ההשלכות על אסטרטגיית הדיור - אם ישראל תמשיך במגמת הילודה הגבוהה ותהפוך למדינה הצפופה במערב. האידיאולוגיה המקובלת בתכנון סביבתי ובקרב חסידי העירוניות היא לעודד אנשים להתגורר בערים צפופות לאור היתרונות הסביבתיים הרבים, בין היתר בשל הפחתת הלחצים על משאבי כדור הארץ והשטחים הפתוחים. בתפיסה זו יש היגיון רב.

"עם זאת", מציינים החוקרים, "אחת ההשלכות של הממצאים במחקר הנוכחי היא שבכדור הארץ שהולך ומצטופף, ייתכן שאין זה מספיק שבני אדם ישנו את דפוסי הדיור. הפחתת מספר האנשים החולקים אותה סביבה עירונית כדי לצמצם את צפיפות האוכלוסין צריכה להיכלל כנושא שאפשר לדון בו במסגרת הפקת לקחי המגיפה ויישומם בעולם ובישראל".

נושאים קשורים:  צפיפות אוכלוסין,  אקולוגיה,  מגיפה,  יישובים חרדיים,  יישובים ערביים,  חדשות,  אוניברסיטת תל אביב,  מחקר,  נגיף הקורונה
תגובות
אנונימי/ת
14.06.2020, 08:41

בואו נתחיל מלבטל קצבאות ילדים לאחר ילד שני.

אנונימי/ת
16.06.2020, 19:06

נתחיל בנסיון להשתלת מוח לאלה שהגוף שלהם דחה אותו בלידה

אנונימי/ת
17.06.2020, 07:09

מה קרה, דרכתי לך על עצב חשוף?
קבצאות ילדים איננה זכות יסוד וממש לא תנאי הכרחי של מדינה דמוקרטית ליברלית (ראה דוגמה ארצות הברית).
במקום להגיב תגובה בוטה אשר מעידה שכנראה אין לך דבר חכם לומר, נסה למצוא עוד מדינה מקרב מדינות ה OECD שמעניקה קצבאות כמו ישראל כאשר שיעור הפריון שלה הוא כמו במדינת ישראל.
ילד שלישי זה בגדר מותרות עם השפעות אקולוגיות שליליות עקב פיצוץ אוכלוסין.

אולי תקרא קצת וזה יאפשר לך להגיב גם לעניין
http://population.org.il/