• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • מזכ"ל: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
יום הילד הבינלאומי

ההשפעה שיש למגיפה חדשה על מניעת תחלואה ומיגור מחלות קיימות

הירידה בכיסוי החיסוני לילדים בעקבות הקורונה הביאה עימה אתגרים חדשים העומדים בפני מערכת הבריאות. כיצד ניתן להשלים את הפער, מה על רופאי הילדים בארץ לעשות, מה תפקיד ההורים וכיצד מתמודד שאר העולם עם הנושא?

חיסון נגד חצבת, חזרת ואדמת. אילוסטרציה

פנדמיית ה-COVID-19 שפשטה בעולם מאז סוף דצמבר 2019 עצרה כמעט בכל המדינות את פעילויות חיסוני השיגרה שהונהגו כנגד מחלות מדבקות שונות. התוצאה: ירידה משמעותית בכיסוי החיסוני, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד, כלומר לפני התפשטות מגפת הקורונה. הפער הזה מדאיג כעת את כל גורמי הבריאות.

ניתן ללמוד על שיעור הירידה בכיסוי החיסוני שנרשם בישראל, מההנחיה שהעביר משרד הבריאות בסוף אפריל אל הרופאים, מפקחי מחוזות ונפות, אחיות אפידמיולוגיות, שירותי בריאות התלמיד ולכל קופות החולים וגורמים נוספים, בדבר הצורך לחדש את מתן החיסונים כדי לסגור את הפער שנוצר עקב הפסקת פעילות זו, שנכפתה עם פרוץ המגפה.

במכתב עליו חתומה ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות פרופ' סיגל סדצקי, נאמר בין היתר: "הירידה בכיסוי החיסוני היא ארצית ולכן מחייבת פעילות מיידית ומתמשכת, בכל המחוזות והנפות". עם זאת ציינה פרופ' סדצקי ש"הירידה בכיסוי החיסוני איננה אחידה בכל האזורים. לפיכך, נדרשים פתרונות מקומיים והתערבות המותאמת לסוג האוכלוסייה".

בהמשך פורטה הירידה בכיסוי החיסונים בהשוואה לאשתקד:

הכיסוי החיסוני נגד דלקת כבד A (הפטיטיס A), מנה ראשונה - חיסון המומלץ לפעוטות בגיל 18 חודשים, ירד ברמה הארצית ב-25.5%.

כיסוי החיסון נגד חצבת, חזרת אדמת ואבעבועות רוח - MMRV - מנה ראשונה - חיסון המומלץ בגיל 12 חודשים, ירד ברמה הארצית ב-18.5%.

כיסוי החיסון נגד דיפתריה, טטנוס, שעלת, פוליו והמופילוס אינפלואנצה b (חיסון ה-DTaP-HPV-HiB) - מנה ראשונה - המומלצת בגיל חודשיים, ירד ב-2.3% ומנה שלישית, המומלצת לפעוטות בגיל 6 חודשים, ירד ב-13.5%.

"לנוכח המצב שתואר", הדגישה פרופ' סדצקי במכתבה, "ובהתחשב בחזרה ההדרגתית לפעילות בשבועיים האחרונים, יש להפעיל את כל הצוות בתחנות טיפת חלב ובמרפאות ילדים תוך הקפדה על כללי הפעלתן בעת הזו (מיגון אישי). הפעילות בתחנות תתקיים בדגש על תגבור במתן ובהשלמת החיסונים".

ההנחיה מדגישה את הצורך לחסן את כל התינוקות והפעוטות שלא חוסנו במועד תוך מתן קדימות לחיסונים שאמורים להינתן בגיל חודשיים וכן את המנה הראשונה של חיסון ה-MMRV.

פרופ' גליה גריסרו, מנהלת היחידה למחלות זיהומיות ילדים, בבית חולים דנה, מרכז רפואי סוראסקי הרחיבה בשיחה עם "דוקטורס אונלי", על הסיכונים וההשפעות שיכולים להיות לירידה בשיעורי ההתחסנות: "ההתמגנות תלויה מאד ב'אפקט העדר', שנובע מזה שככל שאחוז גבוה יותר של אוכלוסיה מחוסן - זה יגן גם על הלא מחוסנים. ככל שאחוז המתחסנים יורד, כמו שעולה מהנתונים שהציגה פרופ' סדצקי, הסיכון להתפרצויות מחודשות של מחלות מדבקות הולך ועולה, ממש כמו שהיה לפני שנה וחצי עם החצבת.

"אנחנו הרי לא יכולים לחזות את ההתפרצות הבאה, ולכן, כדי למזער את הסיכון שמספר גבוה של אנשים יחלה, אנחנו צריכים לדאוג שאחוז גבוה ככל האפשר של האוכלוסיה יהיה מחוסן, כשהאחוז המינימלי המקובל כמגן הוא 90 אחוז. כלומר, אם יותר מ-90 אחוז מחוסנים, הסיכון יותר קטן. במה שקורה עכשיו, בעקבות הקורונה, אנחנו מגבירים את הסיכון שבמחלה המדבקת הבאה אחוז גבוה של אנשים יחלו".

פרופ' גריסרו הוסיפה כי בהעדר חקיקה מתאימה, עיקר העומס נופל כיום על רופאי הילדים: "ידינו כבולות. בארץ, בניגוד לצפון אמריקה למשל, אין חובת התחסנות. שם יכולים להגיד להורה 'זו בחירה שלך - אבל הילד שלך לא ייכנס לא מחוסן לגן או למוסד חינוכי בלי אישור רפואי שיסביר זאת'. לכן, בתקופה של התפרצות החצבת, יצא הפרויקט של "מחוסגן" - גנים שבאופן פרטי לקחו יוזמה והתחייבו שמי שרוצה להיכנס לגן שיביא פנקס חיסונים עם הוכחה שחוסן. האמצעי הזה לא קיים בארץ בחוק.

"אחד הדברים שצריך לשקול, לפחות תיאורטית, זה אמצעים משפטיים כנגד מתנגדי חיסונים. בינתיים, מה שאפשר לעשות בכל זאת, זה בעיקר מבצעי הסברה, אמצעי תקשורת, ועל ידי רופאי הילדים במרפאה, 'אמצעים של עניים' - כי האמצעים הכי טובים בסופו של דבר הם באמצעות חקיקה. המצב כיום מפיל על כתפי רופא הילדים, שגם כך אין לו זמן מספיק לבדיקה עוד משימה. אילו דברים שבעיני הרבה פחות יעילים.

"עוד דבר שחשוב זה טיפות חלב. הם אלו שמחסנים בארץ, ואז אפשר ליזום, למשל, שהאחיות של טיפות החלב יאתרו את הילדים שלא חוסנו, אילו שהוריהם עצרו את החיסונים, ויקראו להם בצורה יזומה לבוא ולהשלים את החסר. אפשר אולי אפילו לשקול באזורים בעייתים להרחיב את שעות הפעילות של טיפת חלב - במקומות בהם מזהים ירידה בשיעור ההתחסנות".

יש כיום שתי אופציות לחיסוני ילדים, מוסיפה פרופ' גריסרו, בהתייחס לשאלת "דוקטורס אונלי" מה על ההורים לעשות. "הראשונה הינה עד גיל בית הספר, דרך טיפות חלב העירוניות או קופות החולים. אם הורה פספס חיסון שילדו היה צריך לקבל בגיל כזה או אחר, עליו לפנות לטיפות חלב ולקבל את החיסון. בנוסף,  צריך בצורה יזומה שהאחיות יתקשרו להורים ויזמנו אותם עם הילד לקבל מה שהחסירו.

"בגילאי בית ספר, החיסונים ניתנים דרך אחיות משרד הבריאות, שמגיעות לבתי הספר, ואז זה עניין קולקטיבי, לא של הורה כזה או אחר. אם ילד פספס את החיסון של כיתה א' למשל, זה משהו שברמה מערכתית יש לדאוג או באופן פרטי, בפניה  של ההורים דרך לשכת הבריאות המחוזית, ולשאול האם אפשר לקבל את החיסון שם, או דרך רופא הילדים המטפל, שיתן מרשם באמצעותו ניתן לקנות את החיסון בבית מרקחת ולקבלו באמצעות אחות בקופת חולים. ההורים יכולים להתעדכן באפשרויות שעומדות בפניהן באתר משרד הבריאות, שם יש כל מה שצריך לדעת על תכנית החיסונים בארץ".

הצורך לסגור במהירות את הפער שנוצר במתן חיסוני השגרה – לאחר שמרפאות ושירותים אלו נסגרו כשפרצה מגפת הקורונה והיה צורך להגביל תנועת אנשים במרחב ציבורי, למנוע התקהלויות מחשש להדבקה בנגיף לצד הצורך לרכז כוח אדם מקצועי למתן טיפולים ונטילת בדיקות-דיגום לנגיף – איננו רק עניין ישראלי. ארגוני הבריאות הגדולים בעולם הצביעו על צורך זה בשבועות האחרונים.

ארגון הבריאות העולמי (WHO) ויוניצ"ף (UNICEF), ארגון האו"ם למען הילד, אף פרסמו ב-20 באפריל הודעה משותפת בנושא: "פנדמיית הקורונה היא בגדר תזכורת רצינית לכך שהמחלות הזיהומיות המדבקות אינן יודעות גבולות. כל המדינות בעולם פגיעות להן, ואין זה משנה אם אלו מדינות מפותחות או מתפתחות או מהן היכולות של מערכות הבריאות הקיימות בהן. הצורך הדחוף לחיסון מדגיש את מרכזיותם של החיסונים כנגד מחלות שונות בהגנה על החיים וגם על כלכלות", נאמר באותה הודעה.

"בזמן שמדענים בכל העולם עובדים כעת במרץ כדי לפתח חיסון יעיל כנגד נגיף הקורונה החדש ושירותי הבריאות והרפואה מרחיבים את פעילויותיהם עד קצה גבול היכולת שלהם על מנת לספק תגובה ומענה הולם למגפה החדשה – לאתר, לבדוק, לטפל ולנסות להציל כמה שיותר אנשים – התכניות הלאומיות של חיסוני השיגרה הן קריטיות עתה, עוד יותר מתמיד", הודגש עוד באותה הודעה.

שני הגופים הבינלאומיים קראו לממשלות "לעשות כל שביכולתן כדי להגן על אזרחיהן מפני המחלות הרבות שכבר קיימים כנגדן חיסונים יעילים".

ההודעה מדגימה את הצורך בסגירת פערי החיסון באמצעות הצגת הנתונים האלו: ב-2018 כ-527 אלף ילדים בכל אירופה לא חוסנו במנה הראשונה כנגד חצבת – מחלה נגיפית מדבקת ביותר. התוצאה נראתה שנה לאחר מכן: ב-2019 התגלה שיותר מ-100 אלף אנשים באירופה בכל הגילים, אבל בעיקר ילדים וכן בגירים – חלו בחצבת. רבים שילמו על כך בחייהם. ניתן היה למנוע זאת אילו חוסנו.

"הגנה על ילדים, מתבגרים ובגירים ממחלות מדבקות שניתן להגן מפניהן באמצעות חיסון מתאים שהוא יעיל ובטוח – הינה חובה המוטלת על שירותי הבריאות" הדגישה הודעת ה-WHO ו-UNICEF. "הימנעות מחיסונים אלו היא בגדר איום על בריאות הציבור כולו ועל נותני שירותי הבריאות בפרט".

ה-WHO לא הסתפק בכך וכעבור שלושה ימים הפיץ הודעה נוספת, שבה חזר והדגיש כי הפסקת פעילויות מתן החיסונים ע"י מערכות הבריאות בהתאם לתוכניות חיסוני השגרה שלהן, אפילו לתקופת זמן קצרה של חודשים אחדים עקב מצב חירום כמו מגפת הקורונה – "עלולה לגרום להתעוררות מחדש של מחלות הניתנות למניעה באמצעות חיסונים שכבר קיימים." הודעה זאת מונה שוב את החצבת אבל גם את הפוליו ומחלות אחרות.

בהודעה זו הובאו הדוגמאות הבאות: ב-2018 כ-86% מהילדים מתחת לגיל 5 ברחבי העולם חוסנו בשלוש מנות החיסון כנגד דיפתריה, טטנוס ושעלת (DTP3) ובמנה אחת כנגד חצבת. שיעור זה עלה מ-72% בשנת 2000 ומ-20% בשנת 1980. למרות זאת, הכיסוי החיסוני הגלובלי עדיין רחוק מ-95%, היעד הנדרש על מנת לספק הגנה מלאה ברמת האוכלוסיה  בכדי למנוע התפרצויות של מחלות אלו שכולן ניתנות למניעה ע"י חיסונים.

נתון אחר שהובא על ידי ארגון הבריאות העולמי: ב-2018 כמעט 20 מיליון ילדים בכל העולם – בערך 1 מכל 10 – החמיצו קבלת חיסונים מצילי חיים. ההערכה היא שכ-13 מיליון ילדים לא חוסנו מעולם והם וסביבתם הקרובה נמצאים כתוצאה מכך בסכנה מתמדת לחלות במחלות המדבקות שחלקן אף קטלניות.

ה-WHO מדווח כי ההערכות הן שבשנה שעברה (2019) לפחות 800 אלף בני אדם בכל העולם חלו בחצבת,כאשר ב-2018 140 אלף נפטרו מהמחלה, רובם ילדים מתחת לגיל 5. עקב העובדה שהשנה מספר לא מבוטל של ילדים לא חוסנו במועד בהתאם לגילם – "קיים עתה חשש שהשנה תהיה התפרצות נוספת של מחלת החצבת, עקב הירידה בשיעורי ההתחסנות כנגדה, מחמת הדחייה של מתן החיסונים בזמן, והשעיית פעילויות החיסונים של שירותי הבריאות על מנת להפנות את מירב המשאבים לההתמודדות עם מגפת הקורונה".

כל המדינות נקראו לפעול במיידי לחידוש פעילויות החיסונים השונות, לקיים קמפיינים הסברתיים נרחבים כדי לקרוא לציבור להתחסן. בקריאה זו גם נכלל הצורך להעניק עדיפות להמשך מתן חיסוני שגרה לילדים ומתן חיסונים למבוגרים – כמו למשל החיסון כנגד שפעת, בייחוד לאלו הנכללים בקבוצות הסיכון השונות.

רשויות הבריאות באיטליה, לדוגמא (אחת המדינות שספגו את המכה הקשה ביותר במגפת הקורונה הנוכחית, שהגיעה לפתחה ב-24 בפברואר ועקב כך נאלצו הרשויות שם לעצור את פעילויות שירותי החיסונים) החליטו כבר לאחר כשלושה שבועות, ב-11 במארס, להפעיל מחדש את פעילויות החיסונים, תחילה בהדרגה ומ-14 באפריל – באופן מלא וכל זאת כדי לסגור את הפער שנוצר, אפילו שהוא רק בן שבועות מעטים.

הרשויות הונחו להפעיל מנגנון של רישום מלא של התינוקות, הפעוטות והילדים שהחמיצו את חיסוני השיגרה שלהם, כדי לקרוא להוריהם להגיע בהקדם למוקדי השירות לקבלת החיסונים הנדרשים. תינוקות וילדים אלו קיבלו קדימות ראשונה. הרשויות באיטליה פירטו את הצורך להתחסן כנגד חצבת, חזרת, אדמת, נגיף רוטה, שעלת ופוליו.

בדיווח על הפער שנוצר בכיסוי החיסוני והופיע בכתב העת הבינלאומי "פורבס", נמסר כי רק החיסון מפני חצבת לבדו הציל על פי הערכות את חייהם של 23.2 מיליון בני אדם בעולם מאז שנת 2000 וחיסונים חדשים יותר סייעו להקטין תמותה גם מאבולה במדינות אפריקה שהוכו במגפה זו.

"הודות לחיסון שניתן לילדים כנגד פוליו ישנן מדינות שבהן המחלה הזו קרובה כמעט להכחדה מלאה", דיווח "פורבס". בדיווח זה צוינו גם חיסונים לטטנוס עבור נשים הרות וילודים ש"הביאו לכך שב-12 מדינות לפחות מחלה זו הוכחדה".

באתר ה-CDC האמריקני ניתן לראות בצורה מוחשית את לוחות הזמנים המומלצים לחיסונים השונים – בהתאם לגילם של הילודים, התינוקות, הפעוטות והילדים – וגם יש התייחסות לחיסונים שיש להעניק לנשים במהלך ההריון.

נושאים קשורים:  חיסונים,  חצבת,  מגיפות,  יום הילד הבינלאומי