יום הילד הבינלאומי

אסטרטגיות להשבת מעמד החיסונים

נראה כי פרדיגמת החיסונים ירתה לעצמה ברגל – ככל שהמחלות נגדן חוסנו ילדי העולם הולכות ונעלמות, כך גוברת ההתנגדות לחיסונים בקרב ההורים. מה ניתן לעשות כדי לחזק את האמון שנשחק ולהדוף את הסכנה הממשית המרחפת מעל אחד ההישגים הרפואיים החשובים ביותר? 

חיסון (אילוסטרציה)
חיסון (אילוסטרציה)

מאת פרופ' סרוגו יצחק, מומחה למחלות זיהומיות, מנהל מחלקת ילדים, בית חולים "בני ציון"

פיתוח חיסונים במאה ה-20 נחשב לאחת ההצלחות במדע בכלל וברפואה בפרט. מחלות שהיו שכיחות בתחילת המאה ה-20 כגון חצבת, שעלת, טטנוס, דיפטריה, אדמת, פוליו, חזרת ועוד, ירדו מאוד בשכיחותן ולכן היום בתחילת המאה ה-21 כמעט ולא רואים אותן יותר.

ההצלחה הגדולה של החיסונים גרמה בחלק מהמדינות בצורה פרדוקסלית לירידה באחוזי ההתחסנות מאחר והשכיחות הנמוכה של מחלות אלו כיום נטעה ביטחון רב בקרב חלק מציבור ההורים המאמינים שהמחלות הללו חלפו ולכן אין צורך יותר לחסן כנגדן. חלק מההורים אף טוענים היום שחשוב מאוד "להתחסן" באופן טבעי כנגד מחלות אלו "כי הן קלות" או כי "צריך לתת לילד הזדמנות להילחם ולפתח את מערכת החיסון שלו בעצמו ולא על ידי חומרים רעילים המוחדרים לו בזריקות". כך גם ברשתות החברתיות והמדיה מוצפות במידע כוזב ובלתי אמין שעלול להשפיע על הציבור  ולזרוע פחד וספקות לגבי הצורך להתחסן.

באוקטובר 2018 פרסמה פרופ' היידי לרסון, פרופ' לאנתרופולוגיה, מדע ניהול סיכונים וקבלת החלטות, את דעתה האישית על התפשטות הפחד מחיסונים (1).

פרופ' לרסון סבורה שההתפרצות הגדולה הבאה שתיגרם על ידי מחולל מחלה מידבק לא תהיה בגלל מחסור בחיסונים או בטכנולוגיות זמינות (כפי שהיה בפנדמיית השפעת ב-1918) אלא כתוצאה מ"הדבקה רגשית" המופצת בפלטפורמות דיגיטליות, אשר תערער את האמון בחיסונים במידה כה רבה, עד שתהפוך אותם ללא רלוונטיים.

פרופ' לרסון טוענת שישנן ארבע קבוצות האחראיות להעברת מידע מוטעה:

  1. אלו המציגים מידע מדעי כוזב כדי לתמוך בנקודת ראות חסרת ביסוס. דוגמה לכך היה הפרסום של אנדרו וויקפילד על המאמר שבו העלה השערה ש-MMR גורם לאוטיזם.
  2. אלו הרואים ויכוחים אנטי-חיסוניים כהזדמנות למכור ספרים, שירותים או מוצרים, למשל: אתרים שמוכרים "ריפוי" לאוטיזם.
  3. אלו הרואים במידע אנטי חיסוני אמצעי לקיטוב חברתי. לדוגמה: טרולים ובוטים רוסיים המשתמשים בשפה רגשית כדי להפיץ מיסאינפורמציה ולזרוע מחלוקות בקרב הציבור.
  4. "Super-Spreaders": הורים המשתמשים ברשתות חברתיות לשכנע אחרים שחיסונים גורמים נזק בלתי-הפיך.

לרסון מסכמת שעלינו להשתפר בשיח מול הקבוצות השונות הללו  ובמקביל למתן המידע האמין ביותר, חשוב גם להשתמש באסטרטגיות הכוללות האזנה והנעה לפעולה.

ארגון הבריאות העולמי דירג הססנות חיסונים כאחד מעשרת האיומים הגדולים ביותר על בריאות העולם ב-2019 (2). אחוז הילדים שלא חוסנו בארה"ב גדל פי ארבעה מאז 2001 (3). באינטרנט התעמולה נגד חיסונים גוברת על המידע בעד חיסונים. למתנגדי החיסונים יש מאות אתרים המקדמים את המסר שלהם.

ההשלכות הן חמורות: התפרצויות חצבת, חזרת, שעלת ומחלות אחרות. כמו כן, עלייה בתמותה משפעת ושיעור עגום של קבלת החיסון נגד HPVי(1).

מומחים למחלות זיהומיות מהארץ ומהעולם מזהירים שהמצב יכול עוד להחמיר. האמון בחיסונים נשחק כל כך, עד שבלי פעולות נמרצות יעמדו החיסונים בסכנה.

מגיפת הקורונה וחוסר הימצאות חיסון בר קיימא בזמן המגיפה כנגד הנגיף שמה זרקור חשוב ביותר על חשיבות החיסונים במניעת מחלות ומניעת מגיפות. אולם, בתקופת המגיפה ובעיקר בעקבות הסגר שהנהיגו מספר מדינות, חלה ירידה משמעותית בשיעור הילדים המתחסנים (4), דבר שיכול להביא על הציבור חזרה של מחלות מידבקות שניתן למנוע אותן בעיקר בגלל ירידה בחסינות העדר.

יש לא מעט דעות והיפותזות שהועלו על ידי אנשי מחקר ורופאים לפיהם התסמינים הקלים של המחלה אצל ילדים במגיפת הקורונה, בניגוד למבוגרים, נובעים בחלקם גם בגלל האפקט של החיסונים על מערכת החיסון. ילד שחוסן כנגד דיפתריה, טטנוס  ושעלת (DTP) לאחרונה, יכול להתגונן טוב יותר כנגד נגיף הקורונה מאנשים מבוגרים שרחוקים מתקופת החיסון (5,6).

כיצד לשנות את תודעת הציבור על בטיחות חיסונים

נדבך נוסף בפרדיגמת החיסונית הוא בטיחות החיסונים. אם אין יותר מחלות כמו אדמת וטטנוס – האם יש צורך להחדיר לגוף "חיסון שאינו בטוח"?

כיצד לשנות את דעתם של אנשים על בטיחות חיסונים? מחקרים הראו שקשה מאוד לייצר תקשורת יעילה עם הציבור על בטיחות חיסונים. למעשה, היו מחקרים שהדגימו שנסיונות לתקן תפיסות שגויות עלולים דווקא לצמצם את הנכונות להתחסן.

בעייתיות העברת המסרים:

  1. עיתונאים המקנים כנורמה מקצועית משקל דומה לדעות לא מבוססות אל מול ההסכמה המדעית הנרחבת הקיימת בנוגע לבטיחות חיסונים.
  2. המאמצים העיקריים מכוונים לתקן מיתוסים וטעויות בציפייה שהציבור ישנה את תפיסתו. אבל, מחקרים בפסיכולוגיה קוגניטיבית הראו שכאשר מנסים לבער מיתוס, רשתות הזיכרון הקשורות למידע המוטעה מתחזקות. השינוי התפיסתי לאור מידע חדש, דורש מאמץ קוגניטיבי.

גישה אחרת שניתן לנקוט בה היא הצגת רמת ההסכמה הנורמטיבית (קונצנזוס) בין חוקרי הרפואה בנוגע לבטיחות חיסונים לשיפור עמדות הציבור לגבי חיסונים (7). התועלת מהעברת המסר ע"י הדגשת ההסכמה על בטיחות החיסונים מטפלת ישירות בנקודות שצוינו: מתקנת את המשקל המוטעה שנותנת המדיה לרמת ההסכמה הגבוהה בנושא בקרב מומחים רפואיים, ובאותו הזמן נמנעת מלחזור על הדעות המוטעות.

באופן כללי אנו מוצאים שתפיסת הציבור לגבי רמת ההסכמה בקרב מומחים לתחום מסוים משמשת כ"שער כניסה" לשנות אמונות בהקשר לסוגיות חברתיות חשובות. במילים אחרות: להפצת המסר על הסכמה יש פוטנציאל לתקן טעויות ולעודד עמדות מבוססות מדע על חיסונים ותמיכה בהם. אמנם יש גם צורך במתן הסבר מדעי מדוע חיסונים אינם גורמים אוטיזם ומדוע לא ניתן לחלות בשפעת מחיסון נגד שפעת, אך לציבור אכפת יותר מעובדות מסוימות מאשר מאחרות. לעובדות עם ערכים חברתיים (למשל קונצנזוס קבוצתי) יש יותר משקל. במציאות המורכבת, המלאה בחוסר ודאות, שבה לאנשים יש מעט מאוד זמן פנוי וקשב, העברת המסר של "השורה התחתונה" היא לרוב הדבר החשוב באמת. במקרה זה: העובדה ש-90% מהרופאים מסכימים שחיסונים בטוחים לגמרי וכי חשוב לבריאותך שתתחסן ותחסן את ילדיך.

לסיכום, מיגור מחלות מידבקות ומגיפות באמצעות חיסונים במאה ה-20 יצרה פרדיגמה הפוכה במאה ה-21. ככל שיש יותר חיסונים כנגד מחלות קשות, כך נרשמת ירידה בקיומן של מחלות אלו. מה שגורם לכך שרוב הציבור שכח כיצד מחלות אלו נראות וכמה הן מסוכנות לחיי הילדים.

מגיפת הקורונה חידדה בציבור את החשיבות בפיתוח חיסונים כנגד מחלות מידבקות קשות לכל האוכלוסיה, ילדים ומבוגרים כאחד.

ספרות:

1. Larson H. The Biggest Pandemic Risk ? Viral Misinformation Nature 2018 oct;562(7727):309

2. https://www.who.int/news-room/feature-stories/ten-threats-to-global-health-in-2019. Accessed at 25/5/2020.

3. https://www.cdc.gov/mmwr/volumes/67/wr/mm6740a4.htm?s_cid=mm6740a4_e .Accessed at 25/5/2020.

4. Santoli JM, et al. Effects of the COVID-19 Pandemic on Routine Pediatric Vaccine Ordering and Administration — United States, 2020. MMWR Morb Mortal Wkly Rep 2020;69:591–593

5. Giuseppe Ietto. SARS – CoV-2: Reasons of epidemiology of severe ill disease cases and therapeutic approach using trivalent vaccine (tetanus, diphtheria and Bordetella pertussis). Medical Hypotheses 141 (2020) 109779. https://doi.org/10.1016/j.mehy.2020.109779.

6. Okyay RA et al., Why are Children Less Affected by COVID-19? Could there be an Overlooked Bacterial Co-Infection? EJMO 2020;4(1):104–105

7. https://www.psychologytoday.com/us/blog/social-dilemmas/201601/how-change-minds-about-vaccine-safety

נושאים קשורים:  סקירה,  חיסונים,  מתנגדי חיסונים,  יום הילד הבינלאומי