• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
קורונה בישראל

החזרה לשגרה: יותר נסיונות התאבדות ועלייה במצוקה נפשית בילדים ונוער

פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר לילדים, מעידה: "אנחנו רואים עלייה באירועים הנפשיים והגופניים המגיעים בשל הצטברות המתחים הנפשיים שהתעצמו בעת משבר הקורונה"

ילדים במגיפת הקורונה. צילום: שאטרסטוק

כבר עתה, עם "החזרה לשגרה" והקלות שונות שבאו לאחר כשלושה חודשים של סגר, הגבלות בתנועה ובהתנהגות ובעיקר בידוד וריחוק חברתי שהוטלו על הציבור בשל התפרצות מגיפת הקורונה, ניכרת עלייה בפניות לטיפול במקרים של מצוקה רגשית ונפשית באוכלוסיה כולה ובאוכלוסיות שבסיכון במיוחד. על העלייה בפניות בנושאים אלה למחלקה לרפואה דחופה (מיון) במרכז שניידר לרפואת ילדים נמסר אתמול (א').

"אנחנו רואים עתה מגוון של מצבים רפואיים ונפשיים: הרעלת חומרים, נסיונות אובדניים, תופעות לוואי של נטילת תרופות שנלקחו ללא מעקב רפואי צמוד והחמרה בהפרעות נפשיות קיימות", מסרה פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המחלקה לרפואה פסיכולוגית במרכז שניידר.

פרופ' סילבנה פניג. "יותר מקרים של הרעלת חומרים, נסיונות אובדניים, תופעות לוואי של נטילת תרופות שנלקחו ללא מעקב רפואי צמוד והחמרה בהפרעות נפשיות קיימות"

בין המקרים הבולטים שהגיעו לטיפול בבית החולים, המקרה של ד'. היא התרגלה ללמוד בבית, שמחה שאין מבחנים ולא צריכים לריב עם ההורים על שעת השינה או הקימה. נהנתה מחוסר העיסוק במה ללבוש ומהאפשרות להיות בקשר עם החבר'ה ברשת לפי רצונה ובעיקר להתנתק לפי בחירתה. רוב היום שוטטה ברשת, השתתפה באופן פסיבי בלמידה מרחוק, הכול בחדרה הפרטי.

כחודש לאחר תקופת ה"בידוד" החלה ד' להרגיש שיעמום, תחושת מיצוי וחוסר משמעות ומצאה עצמה בורחת לשעות של צפייה בסדרות טלוויזיה, אכילה מוגברת והצצה לחיים "היפים והמוצלחים" של אחרים במדיה. היא לא הצליחה להירדם וחשה בודדה בהתמודדותה עם המצב המשתנה.

כאשר דובר על החזרה ללימודים - ד' נלחצה. היא הרגישה חוסר אונים, חוסר עניין וריקנות גדולה. ד' הגיעה למיון במרכז שניידר לרפואת ילדים לאחר שבלעה 50 סוגי תרופות שונות שמצאה בארון התרופות בביתה. בחדר המיון אליו הגיעה מטושטשת, הצליחה להגיד לצוות: "רציתי רק לישון יותר טוב".

פרופ' פניג: "אנחנו רואים עלייה במספר האירועים הנפשיים והגופניים המגיעים לבית החולים בשל הצטברות המתחים הנפשיים שהתעצמו בעת משבר הקורונה. הציפיה לחזרה לשגרה עם המתח המלווה לכך – כמו למשל המקרה של ילד שלקח מינון יתר של ריטלין במטרה לחזור מרוכז ללימודים - המתחים המצטברים במשפחות, המשבר הכלכלי הפוקד משפחות לא מעטות בישראל, החשש והלחץ מההתמודדות החברתית הכרוכה בחזרה למסגרות הלימודיות; ההתמכרות למדיה, שינוי בהרגלי שינה ועוד. אחוז גבוה מאוד של הפניות, הגיעו אלינו בעקבות אמירות, מחוות ונסיונות אובדניים. על ההורים להיות ערניים ומוכנים לזיהוי מוקדם של סימני מצוקה אצל ילדיהם ולפנות לגורמים מקצועיים לקבלת עזרה".

במרכז שניידר לרפואת ילדים מטופלים הילדים בראיית מכלול גוף-נפש. למחלקה לרפואה דחופה מופנים ילדים ובני נוער עם סימפטומים חריפים שונים, גופניים ונפשיים. כולם מגיעים תחילה למיון. המרכז הרפואי מאפשר למשפחות, למפנים לטיפול ולפונים הצעירים, להוריד את ההתנגדות והסטיגמה המלוות בדרך כלל את הפנייה לקבלת טיפול בבית חולים פסיכיאטרי. הפניות של הילדים הן בטווח רחב של מצוקות רגשיות, הפרעות נפשיות קשות, חוסר איזון תרופתי, בעיות התנהגותיות, שימוש יתר בחומרים והפרעות נפשיות המערבות את הגוף, ביניהן הפרעות אכילה.

נושאים קשורים:  פרופ' סילבנה פניג,  שניידר,  ילדים ונוער,  אובדנות,  מצוקה נפשית,  מגיפת הקורונה,  קורונה,  חדשות,  הפרעות נפשיות
תגובות