רסיסי רוק בדיבור יכולים להעביר את נגיף הקורונה מאדם לאדם

רסיסי רוק הנפלטים מהפה בדיבור רגיל אצל אנשים א-תסמיניים שנדבקו בנגיף קורונה יכולים להדביק אנשים אחרים הנמצאים בסביבתם הקרובה ובמיוחד בסביבה סגורה.

עד כה חשבו שהעברת הנגיף היא רק בשיעול או בהתעטשות אבל מחקר חדש שנעשה בארה"ב הוכיח שגם רסיסי רוק זעירים מאוד, טיפתיים, המכילים פתוגנים נשימתיים ונפלטים מפיו של אדם שנדבק בקורונה בעת שהוא מדבר עלולים לעבור ממנו לאדם אחר.

דו"ח על המחקר החדש פורסם בשבוע שעבר ב"רשומות האקדמיה האמריקנית למדעים" (PNAS). הוא בוצע על ידי חוקרים מהמעבדה לכימיה פיזיקלית במכון הלאומי לסוכרת, מחלות המעי וכליות ב-NIH יחד עם בית הספר לרפואה באוניברסיטת פנסילבניה בפילדלפיה.

החוקרים השתמשו באור לייזר רגיש מאוד כדי לעקוב אחרי פליטת רסיסי הרוק בעת דיבור והראו שענן הרסיסים הזעירים שנפלט מהפה הכיל בין 1,000 ל-10 אלפים רסיסי נוזל טיפתי שנמצא בסביבה סגורה שלא היתה בה תנועת אוויר במשך 14-8 דקות. עוד ציינו החוקרים כי דיבור בקול רם במשך דקה "מייצר" מעל 1,000 רסיסי רוק זעירים שיכולים להכיל חלקיקי נגיף והם עלולים להישאר באוויר עד שמונה דקות. כמו כן נמדדו במחקר זה גודלן של אותן טיפות זעירות: לפני שהתייבשו הן היו בקוטר של 21-12 מיקרון ועד שהתייבשו גודלן התמעט עד 4 מיקרון.

ממצאים אלה אישרו שקיימת אפשרות מובהקת שגם דיבור נורמלי מהווה דרך להפצת חלקיקי נגיפים נשימתיים מאדם שנדבק או חלה – וגם מי שאיננו מציג תסמינים - לאנשים אחרים הנמצאים לידו וכך להדביק אותם בנגיף.

עוד ציינו החוקרים כי רסיסי הרוק, אותן טיפות נוזל זעירות, הנפלטות מהפה במהלך דיבור יכולות לשמש מאחסן לפתוגנים נשימתיים שונים, לא רק לנגיף הקורונה החדש אלא גם לנגיף חצבת ושפעת וגם להכיל חלקיקים של חיידק השחפת. זאת, כשקצב הדיבור של אדם שנדבק בנגיף ואיננו תסמיני הוא מהיר – כמות רסיסי הרוק הטיפתיים הנפלטת מהפה וקצב הפליטה לשנייה לסביבה יכולים להיות גדולים הרבה יותר מכפי שהעריכו עד כה.

ממצאי מחקר זה מהדהדים דיווח מסוף מארס ב"לוס אנג'לס טיימס" שהופיע בסוף השבוע גם בדיווח השבועי על תחלואת קורונה של ה-CDC על אירוע שהתרחש בעיירה במאונט-וורנון, לא הרחק מסיאטל במדינת וושינגטון, שם "מדביק על" (super-spreader) אחד הדביק 52 גברים ונשים בריאים בנגיף. כולם היו חברי מקהלת חובבים של מבוגרים שפעלה ליד כנסיה מקומית. שניים מהם נפטרו.

חברי המקהלה הגיעו ערב אחד לחזרה כשעדיין לא הופעלו תקנות שחייבו ריחוק-חברתי של שני מטרים זה מזה.  החזרה נמשכה שעתיים וחצי. כמה מחברי המקהלה הקדימו להגיע כדי לתפוס כסאות – שש שורות, 20 כסאות, כאשר המרחק בין הכסאות היה 20-15 ס"מ זה מזה. החלק הראשון של החזרה נמשך 40 דקות, אחר כך התחלקו חברי המקהלה לכמה קבוצות קטנות ושרו עוד 50 דקות; יצאו להפסקה של 15 דקות ואז שבו לעוד 45 דקות להמשך החזרה.

שלושה ימים בממוצע לאחר מכן החלו להופיע תסמיני קורונה אצל חברי הקבוצה. גילם הממוצע היה 65 ו-85% מחברי המקהלה היו נשים. מלבד מדביק העל שזהותו לא היתה ידועה בעת שנערכה החזרה, התברר אחר כך ש-52 מקרב 60 חברי המקהלה כנראה נדבקו בנגיף. 32 היו מקרים מאומתים, 20 אחרים היו כנראה נשאים. 67.9% היו ללא מחלות רקע קודמות ידועות, שלושה אושפזו ואז התברר שהיו עם לפחות שתי מחלות רקע. כאמור, שניים חברי הלהקה נפטרו מאוחר יותר.