מחקר זה נועד לבדוק את השוני במאפיינים הקליניים בין ילדים עם נגיף הקורונה הגורם לסינדרום נשימתי אקוטי (SARS-CoV-2) לבין משפחותיהם שנדבקו גם הם בנגיף.
עוד בעניין דומה
החוקרים אספו נתונים קליניים על 9 ילדים ו-14 בני משפחותיהם. הנתונים כללו מצב כללי, נתונים קליניים, תוצאות מעבדה ותוצאות בדיקות הדמיה. כל הילדים נמצאו חיוביים לנגיף לאחר תחילת המחלה בקרב בני משפחתם. מבחינת המאפיינים הקליניים בילדים – לשלושה היה חום (22.2%) או שיעול (11.2%) ולשישה ילדים (66.7%) לא היו סימפטומים כלל. מבין 14 המטופלים המבוגרים הסימפטום הנפוץ ביותר היה חום (57.1%), כמו כן היו מטופלים סבלו משיעול (35.7%) לחץ/כאבים בחזה (21.4%), עייפות (21.4%) וכאבים בגרון (7.1%). כמעט 70% מהמטופלים היו עם רמת תאים לבנים תקינה (71.4%) או נמוכה (28.6%), ול-50% מהמטופלים (7/14) הייתה לימפופניה.
ממצאי הדמיה לא תקינים נצפו ב-10 מהמטופלים המבוגרים (71.4%). ביטוי ההדמיה העיקרי היה קונסולידציה ריאתית (70%), בנוסף נצפו הצללות נודולריות (50%) והצללות דמויות זכוכית עמומה (50%). 5 מהילדים ששוחררו אושפזו בשנית בשל בדיקת PCR מהצואה חיובית לנגיף SARS-CoV-2.
לסיכום, מחלת COVID-19 בילדים מתפתחת בעיקר על רקע הדבקה מבני משפחה. כמו כן, הסימפטומים בילדים קלים יחסית והפרוגנוזה טובה יותר משל מבוגרים. יחד עם זאת, בדיקות ה-PCR מהצואה נשארת חיובית זמן רב יותר בילדים ביחס לבני משפחותיהם. אבחון מוקדם של ילדים הוא מאתגר בשל תמונה קלינית קלה יחסית או אסימפטומטית וחשוב שהצוותים הרפואיים יהיו ערים לכך.
מקור:
Liang Su, et al. (2020) Emerging Microbes & Infections:9 (1): 707-713