מחקר שלב 3 ה-ECHELON-1 הראה כי טיפול עם Brentuximab vedotinי(A) יחד עם Doxorubicin,יvinblastine ו-Dacarbazineי(AVD; A+AVD) הדגים הישרדות ללא התקדמות מחלה (PFS – progression-free survival) מותאמת טובה יותר בהשוואה לטיפול עם Doxorubicin, bleomycin, vinblastine ו-Dacarbazineי(ABVD) כטיפול קו ראשון עבור מטופלים עם לימפומה קלאסית מסוג הודג'קין (cHL – classical Hodgkin lymphoma) שלב 3/4.
עוד בעניין דומה
מידע ממחקר מותאם-PETי(positron emission tomography) הדגיש את המגבלות הפוטנציאליות של גישות מותאמות-PET, כולל רעילות עם העלאת המינון ושיעורי חזרת מחלה גבוהים מהמצופה בסריקת PET לאחר מחזור טיפול שני (PET2) שלילי (PET2-).
כעת, החוקרים הציגו עדכון של מחקר ה-ECHELON-1, כולל ניתוח הממצאים של PFS ל-3 שנים פר חוקר. במחקר השתתפו 1,334 מטופלים עם cHL בשלב 3 או 4 והם חולקו באופן אקראי ביחס של 1:1 ל-6 מחזורי טיפול עם A+AVDי(n=664) או ABVDי(n=670). בנוסף, בוצעה PET2 בשלב ביניים.
לאחר תקופת מעקב עם חציון של 37 חודשים, נמצא כי שיעורי ה-PFS ל-3 שנים היו 83.1% תחת טיפול A+AVD ו-76.0% תחת טיפול ABVD. בנוסף, שיעורי ה-PFS ל-3 שנים במטופלים עם PET2- בגילאי <60 שנים היו 87.2% בהשוואה ל-81.0%, בהתאמה. כמו כן, נמצאה מגמה חיובית בקרב מטופלים עם PET+ בגילאי <60 שנים שקיבלו A+AVD, עם שיעורי PFS ל-3 שנים של 69.2% בהשוואה ל-54.7% עם ABVD. עוד נמצא כי היתרון של A+AVD באוכלוסיית הכוונה-לטפל (Intent-to-treat) נראה בלתי תלוי בשלב המחלה ובגורמי סיכון פרוגנוסטיים. בהמשך המעקב, נמצא כי 78% מהמטופלים שחוו נוירופתיה פריפרית תחת טיפול A+AVD החלימו לחלוטין או חוו שיפור בהשוואה ל-83% בקבוצת ה-ABVD.
המידע שעלה מן המחקר הדגיש כי טיפול A+AVD מספק תועלת עדיפה ממושכת בהשוואה לטיפול עם ABVD כטיפול קו ראשון ב-cHL בשלב 3 או 4, באופן קבוע בין תתי קבוצות מרכזיות ללא קשר לסטטוס ה-PET2 של המטופל, ללא צורך בהעצמת הטיפול או בחשיפה ל-Bleomycin.
מקור: