הדיון התקשורתי סביב משבר הקורונה וחובת הבידוד מתקיים באופן טבעי סביב סיכויי וסיכוני ההדבקה בנגיף וסביב ההשפעות הכלכליות ההרסניות של התקופה, כאשר תשומת לב מועטה יחסית מוקדשת להשלכות הנפשיות המשמעותיות שיש למשבר שכזה על ישראלים רבים. הדבר נכון לכלל הישראלים ונכון שבעתיים לאלה המתמודדים, לצד עלייה משמעותית בסף הלחץ והחרדה, גם עם התמכרות.
עוד בעניין דומה
דמיינו לעצמכם את הקושי האדיר של אדם הסובל מהתמכרות לתרופות מרשם ומוצא את עצמו כעת מרותק לביתו בשל הוראות הבידוד ההמוני. או את זה שסובל מהתמכרות לפורנוגרפיה ומבלה בימים אלה שעות על גבי שעות מול המחשב? דמיינו את הקושי של אדם שבעתות לחץ מרבה לשתות אלכוהול וכעת נמצא בחל"ת עם המון זמן ריק ובעיקר נחשף בתקשורת לתחזיות על קריסה כלכלית של המשק הישראלי.
עליית מפלס החרדה עלולה להוביל רבים ממאות אלפי הישראלים הסובלים מהתמכרות להחמרה במצבם ואחרים לפתח דפוסים התמכרותיים לראשונה בתקופה מאתגרת זו
מדובר בקרקע פורייה להתפתחות ולהחמרה של התמכרויות וזוהי בדיוק המציאות עימה מתמודדים כעת ישראלים רבים הסובלים מהתמכרות לחומרים ולהתנהגויות. העובדה כי צעדי הבידוד רק הולכים ומחריפים עם הזמן וכי אין נכון לעכשיו אופק ברור של חזרה לשגרה, רק הולכת ומחמירה את הסיטואציה.
משבר הקורונה מייצר "סיר לחץ" הרסני במיוחד: התפשטות הנגיף דוחקת ישראלים רבים לבתיהם, בין אם מכוח חובת הבידוד או מכוח ההנחיות העדכניות של משרד הבריאות. בהיעדר גירויים חיצוניים, נידונו אותם אזרחים להיצמד למסכי הטלוויזיה והמחשב, אלה המלאים בדיווחים מאיימים על התפתחותו של משבר בריאותי וכלכלי בקנה מידה היסטורי. עליית מפלס החרדה עלולה להוביל רבים ממאות אלפי הישראלים הסובלים מהתמכרות להחמרה במצבם ואחרים לפתח דפוסים התמכרותיים לראשונה בתקופה מאתגרת זו.
בין אם מדובר בהתמכרות לקנאביס, פורנוגרפיה, תרופות הרגעה או אלכוהול – השילוב של רמת חרדה גבוהה והיעדרם של גירויים חיצוניים מספק מנוע צמיחה משמעותי לתנאים להתמכרויות אלו, ולצד אלה אשר התמכרותם מחמירה בביתם, יש גם כאלה שמוצאים עצמם כעת ב "גמילה בכפייה" מאחר שהתנאים הנוכחיים אינם מאפשרים להם לממש את התמכרותם והם גם אינם יכולים להגיע למרכזי הטיפול.
גם מצד הרופאים ואנשי מקצועות הבריאות ובריאות הנפש – תקופה זו מציבה אתגרים קשים, יציאה אמיתית מאזור הנוחות. רופאים ראשוניים רבים יידרשו לסייע למטופלים בגמילה פתאומית ולא מתוכננת בביתם, לגבי אחרים יתלבטו אם להיעתר לבקשות להעלות מינונים של תרופות עם פוטנציאל התמכרותי גבוה
חשוב להבין שלא מדובר כאן רק על "אוכלוסיית קצה" או על זווית פרינג'ית של העיסוק בקורונה. לפי מחקר עדכני שערכנו במרכז הישראלי להתמכרויות, כל ישראלי עשירי סובל מהתמכרות לחומרים או להתנהגויות. מגיפת ההתמכרויות, בדיוק כמו מגיפת הקורונה, היא עיוורת צבעים ועיוורת מעמדות – היא מכה בכל פלח באוכלוסיה ומשפיעה על כל קהילה במדינה. כעת, משקיימות הנחיות כלליות להישאר בבתים ככל שניתן, רבבות אלו ובני משפחותיהם צפויים לאתגרים חדשים.
גם מצד הרופאים ואנשי מקצועות הבריאות ובריאות הנפש – תקופה זו מציבה אתגרים קשים, יציאה אמיתית מאזור הנוחות. רופאים ראשוניים רבים יידרשו לסייע למטופלים בגמילה פתאומית ולא מתוכננת בביתם, לגבי אחרים יתלבטו אם להיעתר לבקשות להעלות מינונים של תרופות עם פוטנציאל התמכרותי גבוה – לשיכוך כאב או להרגעה. אלה זקוקים להדרכה ממוקדת כיצד לסייע למטופליהם ולאפשרות להתייעץ עם אנשי מקצוע המומחים בטיפול בהתמכרויות.
כולנו נדרשים בימים אלה להתאים את עצמנו למציאות המשתנה ולפתח גישות ושיטות מתאימות לטיפול מרחוק. הסביבה הטיפולית האישית, זו שהצלחתה נבנית בין היתר על קירבה ויחס אישי, מומצאת כעת מחדש בכל העולם על מנת לאפשר למטפלים להמשיך ולקיים את הקשר הכל כך חיוני הזה עם מטופליהם. זה נדרש וזה אפשרי. גם טיפולים פסיכותרפיים ואף קבוצתיים מתקיימים כיום באופן מקוון.
ייתכן שמשב הקורונה ייזכר ממרחק הזמן כנקודת מפנה משמעותית בפיתוחן של שיטות טיפול חדשות ויעילות ובהנגשת טיפול גם כאשר מסיבות שונות לא מתאפשר מפגש פיזי
במרכז הישראלי להתמכרויות אנו נערכים לתקופה זו במתן מענה לאנשי מקצוע ולמטופלים בכל הנוגע לטיפול בהתמכרויות. בימים אלה נפתח קו ייעוץ יומי לאנשי מקצוע המבקשים להתייעץ, וסרטוני הדרכה לרופאים ואנשי טיפול יהיו זמינים באתר המרכז. בנוסף, אנו פותחים קו חם לקהל הרחב – אנשים הסובלים מהתמכרויות ובני משפחותיהם – שאף הוא יפעל בתקופה זו באופן יומי.
מרפאת המרכז, בשיתוף המרכז הרפואי לב השרון, עברה לטיפולים מקוונים, ולמעט מקרים חריגים, הטיפולים הפסיכיאטריים, הפסיכותרפיים והקבוצתיים מתקיימים באופן מקוון. אנו מנגישים בנוסף כלים רבים לעזרה עצמית ובכלל זה אפליקציות, לינקים לקבוצות עזרה עצמית המתקיימות בזום והמלצות שיסייעו בתקופה מאתגרת זו.
מבחינה זו, ואם עלינו לנסות ובכל זאת לסגל לעצמנו חשיבה חיובית אודות משבר הקורונה, ייתכן שהוא ייזכר ממרחק הזמן כנקודת מפנה משמעותית בפיתוחן של שיטות טיפול חדשות ויעילות ובהנגשת טיפול גם כאשר מסיבות שונות לא מתאפשר מפגש פיזי. נגיף הקורונה עשוי לבחון את חברינו ובני משפחותינו הסובלים מהתמכרות באופנים שטרם נתקלו בהם ושלא היו יכולים להיערך אליהם, אך ההתמודדות עם התקופה עשויה להפוך לאבן דרך טכנולוגית ומדעית בטיפול באותם אנשים.