"מספר החולים המאומתים הולך ועולה כל הזמן. אחד מהמנגנונים להתמודד עם ההדבקה הוא הבידוד המוחלט מהסביבה. אני חושבת שנכון להיום, רק במצבים יוצאי דופן נכון לאפשר בידוד בית". כך אומרת ד״ר ורד עזרא, ראש חטיבת הרפואה במשרד הבריאות, בהסבירה כיצד מתנהל תהליך האשפוז לחולי קורונה במלוניות ומה הם הקריטריונים לאשפוז זה.
עוד בעניין דומה
"כאשר חולה מאובחן בקורונה, קופת החולים יוצרת איתו קשר ומעדכנת אותו והיא זו שמוסרת לו את תשובות הבדיקה. אם הוא חולה, היא מוסרת את זה בדחיפות והיא מתרשמת ממצבו של החולה. סביב 80% הם חולים קלים. אם החולה צריך אשפוז הוא מגיע לבית החולים ואם הוחלט שהוא יכול להישאר בקהילה, הרופא במוקד הקופה צריך להחליט אם יישאר בטיפול במלונית או בכל אתר מסודר אחר או אם (במקרים חריגים) יישאר בבית.
"בבית המלון האחריות הרפואית היא של הקופה והיא ממשיכה במעקב אחריו ועושה לו ניטור פעמיים ביותר. כרגע, ההעדפה מבחינתנו היא שהות במלון כיוון שההבנה היא שמי שנמצא בבית ממשיך להפיץ את הנגיף. מובן שיש מקרים בהם כלל המשפחה חולה ואז יש אפשרות או נוחות בלהיות בבית. כאשר מישהו חולה בבית, הוא עלול להדביק את כל משפחתו וסביבתו ולכן יש עדיפות לבידוד בבית מלון שבו דואגים לו לצרכיו ולצרכיו הרפואיים. מי שנמצא במלון, לא צריך להיות סגור בחדרו. השוהים במלון יכולים להיפגש ביניהם וחברתית יש לזה יתרונות".
לקבלה של כמה חולים אתם ערוכים?
"כלל המלונות כיום ריקים ויכולים בתהליך מהר מאוד לשמש אותנו לקליטה של חולים. יכול להיות שנגיע למספר חולים שבו סוג הבידוד הזה יהיה פחות רלוונטי ונחליט רק על קבוצה מסוימת שתהיה במלון. כעת, זה נכון להעביר בכל מקרה לבית מלון מי שיש בסביבתו קבוצת סיכון, אנשים החולים במחלות אחרות ועוד. כרגע יש חמישה מלונות פתוחים. פתיחת מלונות נוספים תיעשה, בעת הצורך, בתהליך מהיר בעזרת פיקוד העורף".
לכמה חולים בינוניים וקשים בתי החולים בישראל ערוכים מבחינת מכונות הנשמה?
"בתי החולים ערוכים לתרחיש של הרבה מאוד חולים במצב כזה. כשמדברים על היערכות של מיטות עם מכונות הנשמה, היעד שלנו הוא להיערך לאלפי מיטות. כרגע אין מצוקה. יש אנשים רבים שעסוקים בזה יום ולילה על מנת שלא יחסר ציוד".
בדו"חות האחרונים יש כ-700 איש שממתינים לתשובה על בדיקה בבית, מה קורה איתם בינתיים, מי אחראי עליהם?
"התשובות מוזרמות למערכת המידע וברגע שהן מוזנות, רופא ממוקד קופת החולים יוצר קשר עם המטופל. בשעה שיש הזרמת תשובות רבות למערכת, נראה כאילו מתן התשובות לא מטופל, אבל זה מטופל ואנחנו מוודאים שיוצרים קשר עם כולם. אם מישהו נמצא בבית ואף אחד לא יצר איתו קשר, מה שלא אמור להיות, ומצבו לא תקין - תמיד מוזמן לפנות למד״א. זה עניין של שעות.
יש עדיין אנשים שמחכים ארבעה ימים לקבל תשובה לבדיקה שלהם?
"זה לא אמור להיות ככה והיה שינוי, הקופות לקחו את האחריות והתשובה נמסרת בתוך כמה שעות. בימים הראשונים המשרד היה אמון על כל מקרה והיה שינוי בפעילות. האחריות כעת אצל הקופות.
"אנחנו עומדים היום על מעל 5,000 בדיקות, אנחנו בהתנעה גדולה והחסמים משתחררים. האחריות עברה לקופות החולים. גם שם היה תהליך הטמעה לרופאי הקהילה. לא כולם הבינו את המעגל. לא כל רופא הוא זה שמוסר את התוצאות. ככל שמאתרים פערים, מנסים לשפר, כך גם קופות החולים במאמץ לניהול האירוע".
מה לגבי האשפוז במרכזים רפואיים גריאטריים?
"מר״ג הוא כמו בית חולים ובעל יכולות ובחלקם יש מחלקות סיעודיות. על מנת לפנות מקום בבתי החולים, נשתמש באתר של המחלקות הסיעודיות במר"גים והמאושפזים שהיו בה יעברו למוסד סיעודי אחר. זה פשוט ניצול נכון יותר של משאבים ויכולות. המחלקות הסיעודיות עוברות למוסד סיעודי לטיפול בחולים סיעודיים. כרגע מדובר על פינוי בראשון לציון ואולי בשוהם. יכול להיות שהשאלה על שחרור הביתה היא עבור מחלקות שמשך האשפוז בהן קצר. לא מפנים בתי חולים. יש אנשים שמקדימים עבורם את השחרור".
בבתי החולים הופסקה הפעילות האלקטיבית. מתי יגיע השלב של העברת ניתוחים לבתי חולים פרטיים?
"לא חושבת שנעביר ניתוחים למערכת הפרטית. בוחנים שימוש בציוד ובצוות לצורך המאמץ הלאומי".