ד"ר אלה סקלן, וירולוגית, מומחית לבריאות הציבור, אפידמיולוגיה ומגיפות וד"ר אורן קובילר, מומחה לאימונולוגיה ולמיקרוביולוגיה קלינית, שניהם מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, ענו השבוע על שאלות סטודנטים לרפואה ולמדעי החיים בניסיון לעשות סדר בכל הידוע על נגיף הקורונה עד כה, התפשטותו, דרכי ההדבקה, הסימפטומים והמחלה, הטיפול וההחלמה וגם מה צופה העתיד.
עוד בעניין דומה
"דוקטורס אונלי" מביא כאן את השאלות שהעסיקו את הסטודנטים לרפואה ואת המידע והתשובות שסיפקו המומחים:
נגיף הקורונה
האם תוכלו להגיד כמה מילים על הרצפטור דרכו נכנס הוירוס לתאים?
"הרצפטור דרכו נכנס הנגיף לתאים הוא Angiotensin converting enzyme 2 (ACE2) מודולטור של מערכת הרנין-אנגיוטנסין".
מהו מנגנון מולקולרי של הוירוס והפתולוגיה שלו (מה נפגע, איך, איפה) או לחלופין לקבל המלצה למקור ידע בנושא?
"לטובת הסטונדטים למדעי החיים והרפואה נשמח להתייחסות למנגנון מולקולרי והשפעות פיזיולוגיות או הפניה למקור אמין וטוב"
האם שימוש באלכוג'ל הוא משמעותי לעומת סבון?
"לא שניהם בשימוש נכון יעילים באותה מידה".
מה לגבי טיפול בחום בסאונה למשל, האם זה יכול למגר את הוירוס והאם יש אמת בטענה ששתיית מים "מורידה את הוירוס לקיבה ומפחיתה סיכון"?
"לא, הנגיף בתוך הגוף נמצא בתוך התאים, בשלב הזה רק מה שהורג את התאים או פוגע בתהליכים ספציפיים של הנגיף יכול למגר את ההדבקה. כל הרעיונות של טיפול בחום, שתיית מים חמים/ אקונומיקה/ אלכוהול לא יעילים".
המחלה וגורמי הסיכון
האם השפעה ארוכת טווח על הריאות תהיה לכלל החולים שמפתחים סימפטומים או רק לאלה שמפתחים סימפטומים קשים?
"יש כרגע מעט מאוד אינפורמציה בנושא מאחר שעוד לא חלף מספיק זמן מרוב ההדבקות. יש מעט עדויות לא מבוססות על קשיי נשימה במאמץ בחולים שהחלימו. מרבית הסיכויים שבמידה ויישארו השפעות ארוכות טווח, הם יהיו בחולים הקשים יותר".
מה לגבי מחלות רקע של מערכת העיכול כמו קרוהן וקוליטיס – האם החולים נמצאים בסיכון?
"על פי הידוע עד כה מחלות אלו לא מופיעות ברשימות מחלות הרקע שמעלות סיכון. הטיפול בחולים במחלות הללו גורם לרוב לדיכוי של מערכת החיסון. מדוכאי חיסון נחשבים בסיכון יתר להדבקות נגיפיות למרות שכרגע הם לא נמצאים בשכיחות יתר בפרסומים על מחלות הרקע של החולים קשה".
האם טיפול במחלות אוטואימוניות יכול להוות גורם סיכון?
"הטיפול בחולים במחלות אוטואימוניות גורם לרוב דיכוי של מערכת החיסון. מדוכאי חיסון נחשבים בסיכון יתר להדבקות נגיפיות למרות שכרגע הם לא נמצאים בשכיחות יתר בפרסומים על מחלות הרקע של החולים קשה".
חולים בפרקינסון או בטרשת נפוצה - האם הם בקבוצת סיכון?
"עד כה אין שום אינפורמציה לגבי חולים אלה. הנגיף פוגע במערכת הנשימה שאינה מעורבת במחלות אלו, כך שעל פניו אין סיבה שיהיו בסיכון מוגבר".
האם מפתחים חסינות לאחר הדבקה ראשונה והחלמה?
"כרגע נראה שכן, לא ברור כמה זמן נמשכת ההגנה. בנגיפי קורונה אחרים ההגנה לרוב אינה לכל החיים".
האם יש מידע לגבי סיכון לנשים בהריון ולעובר?
"יש מידע מועט בשלב זה. על סמך מחקר שהוצע בתשע נשים בלבד, לא נראה כי המחלה שלהם חמורה יותר קלינית ולא היתה הדבקה או פגיעה בעובר".
האם מחלת אסתמה קלה שאינה פעילה מעלה את הסיכון למחלה קשה?
"מאחר שהנגיף פוגע במערכת הנשימה, יכולה להיות השפעה אבל אין עדויות או מחקרים ספציפיים בנושא".
האם יש אפשרות הדבקה דרך יתושים?
"לא".
האם גם לתינוקות ולילדים יש אותו סיכוי להידבק כמו מבוגרים?
"הסיכוי להידבק דומה. הסיכוי לפתח מחלה חמורה נמוך משמעותית. במידה שיש הדבקה חריפה, הסכנה היא מחלה נשימתית חמורה כמו במבוגרים".
האם ידוע מדוע ילדים נדבקים פחות וחולים פחות?
"לא ידוע בוודאות אך יש השערות, ביניהן: התפתחות שונה של מערכת החיסון, ביטוי נמוך יותר של הקולטן, הגנה חלקית כתוצאה מהדבקה בנגיפי קורונה אחרים".
מהן ההשלכות ארוכות הטווח של הוירוס על הגוף?
"כרגע אנחנו עדיין לא יודעים מספיק. יש מעט עדויות לא מבוססות על קוצר נשימה במחלימים אבל צריך להמתין לעוד נתונים. בסארס הקודם יש דיווחים על קוצר נשימה בחלק קטן מהמחלימים".
מה הן ההמלצות לצוות רפואי עם גורמי סיכון כמו לחץ דם או אסתמה?
"להתמגן ולשמור על היגיינה".
כמה ימים לאחר חלוף התסמינים מפסיק האדם להיות מידבק וכמה כמה ימים לפני הופעת התסמינים החולה מידבק?
"לאחר חלוף משתנה מאדם לאדם - יכול להיות כשבוע ואף יותר. לפני התסמינים, שוב וריאבילי, נראה כאילו יומיים-שלושה".
טיפול והחלמה
איך מגדירים אדם שהבריא? בדיקת PCR שאין בה עדות לנגיף?
"שתי בדיקות חוזרות בהפרש של לפחות יום".
מה לגבי חיסון נגד דלקת ריאות שניתן כעת רק לאוכלוסיה בקבוצת הסיכון?
"החיסון מומלץ בעיקר לאוכלוסיה בקבוצת סיכון אך בשלב זה כיוון שיכולה להיות הדבקה משנית, מומלץ לכל האוכלוסיה מגיל 65 ומעלה".
למה יש רק ארבעה מחלימים בישראל? האם הם למעשה בריאים אך בגלל אופן הבדיקה הם עדיין חיוביים? האם הם מידבקים?
"לשמחתנו, המספר כבר עולה. החלמה מוגדרת כ-PCR שלילי. ידוע כי אנשים מפרישים את הנגיף לזמן יחסית רב אחרי ההחלמה מהתסמינים. נגיף זה לא בהכרח מידבק".
האם יש להפסיק טיפול ב-ace inhibitors ליתר לחץ דם?
"לפי הנחיות איגוד רופאי הלחץ דם, יש להמשיך בטיפול כרגיל. לגבי מקרים ספציפיים, יש לרופא המטפל".
ומי שלא עשו לו PCR אבל יש לו תסמינים קלים ולא בודד בבית החולים?
"צריך להישאר בבית עד יומיים מתום התסמינים".
איך זה ייתכן שאדם שעובר בדיקת PCR יוצא שלילי, אך הוא עדיין מסוגל לחלות בהמשך גם אם לא בא במגע עם אף אחד בזמן זה?
"ייתכן שבשלב שנבדק, כמות הנגיף לא היתה מספקת לתשובה חיובית".
האם ויטמינים או תוספי תזונה כלשהם יכולים לסייע במניעה? במיוחד לבעלי מחלות רקע נשימתיות
"כרגע לא ידוע על חומרים כאלה. הפתרון היחיד הוא social distancing".
חולה בספינת הקורונה שנמצא שלילי ביפן ושוחרר לארץ נמצא חיובי בארץ. האם היה כשל בבדיקת PCR או שיש סיכוי להידבק בשנית?
"אכן, הבדיקה לא תמיד מהימנה. ככל הנראה בטווח המיידי לא נדבקים בשנית".
למה יש מדינות עם אחוזי החלמה גבוהים מאוד, כמו סינגפור שבה מספר חולים יחסית קרובה לזה שבארץ, בעוד במדינות אחרות אחוזי ההחלמה נמוכים מאוד?
"מאחר שהחלמה נמדדת על ידי בדיקה שלילית, לוקח זמן רב יחסית מהופעת התסמינים ועד שחולים מוגדרים כמחלימים".
האם ניתן להשתמש בדמו של מי שנדבק כדי להפיק נוגדנים וחיסון פאסיבי לנגיף?
"כן, לא בדם עצמו אלא בנוגדנים. מדובר בתהליך יקר ומסובך שמהווה פתרון רק למצבים קשים מאוד ועוד לא הוכחה יעילותו".
ב-2003 הופיע נגיף הסארס והמדענים פיתחו חיסון עבורו. עצם העובדה שהקורונה הוא "בן דוד" שלו, זה לא יקצר את הזמן עד שיגיעו למציאת תרופה או חיסון?
"אין חיסון כזה. כמה מהתרופות של סארס משתתפות עתה בניסויים קליניים כנד הנגיף הנוכחי".
האם קיים צוואר בבקבוק בביצוע בדיקות? אם כן, מהו?
"קיימים מספר חסמים: לקיחת הדגימות, שינוען למעבדות, הטיפול הראשוני בדוגמה ואישורים של משרד הריאות למעבדות נוספות לבצע את הבדיקה".
חיטוי ואמצעי הגנה
מהו אורך חיי הוירוס על משטחים שונים? האם הוא נותר על בגדים או שיער?
"לגבי משטחים בתנאי מעבדה סטריליים - ראו טבלה. נוכחות נגיף לא מעידה בהכרח על כך שהוא מידבק. אין מידע ספציפי לגבי בגדים ושיער".
כיצד לחטא את הבית ללא סכנת הידבקות?
"בזהירות, עם כפפות ודטרגנט".
מהי השורה התחתונה לגבי מסיכות?
"מסיכות כירורגיות שימושיות בעיקר כדי למנוע מחולה להדביק אדם בריא ולא להפך. מסיכות מתקדמות יותר יעילות להגנה על צוות רפואי בשימוש נכון".
בהינתן שמסיכת פנים רגילה יכולה להוריד הסיכוי להדבקה טיפתית, מדוע לא מומלץ לשים מסיכה זו להגנה?
"מסיכה כירורגית צריך להחליף מדי כמה שעות ובנוסף היא לא לגמרי אטומה וצריכה להיות מולבשת נכון. לכן, ההמלצה לציבור הרחב היא להימנע מלבישת מסיכה ללא תסמינים נשימתיים".
לאור זה שהנגיף יכול לשרוד עד שלוש שעות באוויר, מה זה אומר לגבי הדבקה מהאוויר/ להסתובב ללא מסיכה/ הליכה/ ריצה באזור פתוח כמו חוף הים?
"ההמלצה כרגע היא לא להסתובב בחוץ. ההדבקה היא לא באוויר אלא טיפתית".
האם ידוע מדוע משרד הבריאות לא מספק מסיכות לאוכלוסיה מבוגרת?
"מאחר שמסיכה לא יעילה במניעת הדבקה".
סגר ובידוד
מה הצפי להמשך התקופה - סגר של שבועות/ חודשים? עד מתי ניתן להסתמך על מדיניות מניעה?
"קשה כרגע לצפות, השיקולים הם לא בהכרח וירולוגיים. כרגע מנסים להוריד את כמות ההדבקות כדי שבתי החולים יוכלו לעמוד בעומס".
האם ניתוחים בתקופה הזאת מומלצים?
"לא, החל מיום ראשון יבוטלו כל הניתוחים האלקטיביים".
מה ההיגיון מאחורי הגישה שבריטניה נוקטת בה של "חסינות עדר"?
"הרעיון הוא שאם מרבית האוכלוסיה (כ-70%) תידבק, תבריא ותפתח חיסוניות כנגד הנגיף, סיכוי הנגיף למצוא את מי להדביק יקטנו וכך תימנע מגיפה לאורך זמן. בזמן שבו נותנים לנגיף להשתולל באוכלוסיה מגנים על כל קבוצות הסיכון כך שלא יידבקו. אפילו הבריטים חזרו בהם מהרעיון הלא מוצלח הזה".
אמרו שהוירוס כבר עבר שתי מוטציות. האם לא יותר נכון לנהוג כמו בריטניה?
"הנגיף ככל הנראה עובר מוטציות בקצב של שתיים לחודש. אין קשר בין עובדה זאת למדיניות בבריטניה שכאמור כבר חזרה בה".
מהי הסיבה שלא שומעים על הידבקות באפריקה/ דרום אמריקה כל כך?
"לא לגמרי ברור, אך המספרים גם שם גדלים לאט. אולי בגלל שלא בודקים מספיק".
מה היתה המדיניות של סינגפור שנחשבת למוצלחת?
"בסינגפור, בדומה למדינות אחרות במזרח אסיה, הטילו משלב מוקדם הגבלות על טיסות, ריחוק חברתי וביצעו כמות גדולה של בדיקות ובידודים, מה שגרם לעלייה איטית יחסית של מספר המקרים. כמו כן מדובר באוכלוסיה ממושמעת יחסית".
האם סגר כללי על המדינה כמו באיטליה וספרד לשבועיים באמת יתרום למיגור המגיפה? משך המחלה הרי ארוך משבועיים.
"ככל הנראה, לצערנו, נצטרך סגר ארוך יותר. מטרת הסגר לא למגר אלא להאט את קצב הצטברות החולים".
מה עדיף, הגבלה קשוחה וזמן שהות מחלה ארוך יותר, או הגבלה קלה וזמן שהות מחלה קצר יותר?
"בגלל מגבלות מערכת הבריאות והסיכוי למציאת חיסון, עדיף להאט את קצב ההידבקויות ולהשטיח את העקומה״.
האם מי שעובד במעבדות לבדיקת דגימות לקורונה, או מתנדב עם אנשים בבידוד, צריך להיכנס לבידוד בעצמו או לנקוט צעדי בטיחות מסוימים?
"לא, מאחר שהטיפול בדגימות עד לנטרול הנגיף מתבצע עם ציוד מיגון מלא".
מהי להערכתך ההשפעה הגנטית על חומרת המחלה? האם יכול להיות שמעבר להידרדרות מערכת הבריאות באיטליה או איראן, גם גנטיקה של אוכלוסיות יכולה להוות הסבר למקרי התמותה הרבים?
"כרגע אין עדויות לכך, אולם ייתכן שיש השפעה מסוימת לרקע גנטי".
מהי לדעתכם האסטרטגיה הטובה ביותר שעל מדינת ישראל לנקוט כדי למגר את הנגיף? הגדלת הסגר? הגדלת מספר הבדיקות ליום?
"ככל הנראה, בשלב זה שילוב של שתי האסטרטגיות עד שנגיע לקצב בדיקות גבוה יותר ונוכל לבודד חולים ביעילות".
מהו עתיד המגיפה? האם תמשיך להכות גלים בכל שנה ובכל חורף או שהדבקה חוזרת, חיסונים וכדומה יאפשרו הפחתת תמותה?
"בשלב זה עדיין לא ברור. אנחנו מקווים כי יימצא חיסון במהרה".