חדשות

משרד הבריאות חשף את מספר הרופאים המתאבדים בישראל: 4-1 בשנה

חבריו של המתמחה מ"סורוקה" ששם קץ לחייו: "הוא היה נתון ללחצים. היחס הנוקשה בסביבת העבודה הקשה כנראה הכריע אותו" | מנהל בית החולים: "אני מרגיש תסכול עמוק שלא הצלחנו למנוע את זה שוב"

המרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

על רקע ארבע התאבדויות של רופאים בתוך שנה ומחצה במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע וההודעה אמש של משרד הבריאות ושירותי בריאות כללית על מינויה של הוועדה הציבורית המיוחדת בראשות השופטת בדימוס נאור בן-אור, שתבחן את מקרי ההתאבדויות האחרונים ותציע מתווה לטיפול במצוקה נפשית של אנשי סגל רפואי, מתפרסמים הבוקר (ב') נתונים של משרד הבריאות, לפיהם בין שנת 2000 לשנת 2016 התאבדו בישראל 50 רופאים, לערך 4-1 בכל שנה. 41 מהם גברים ותשע נשים.

שיעור ההתאבדויות בקרב רופאים בישראל הוא 13.4 ל-100 אלף נפש ובקרב רופאות 4.3 ל-100 אלף. עשרה מהרופאים שהתאבדו עלו מברית המועצות לשעבר ושלושה ממדינות אחרות.

בדיווח ב"הארץ" נמסר עוד כי רק באחרונה ביצע משרד הבריאות סקר על בעיית השחיקה במקצועות הבריאות מתוך כוונה לסמן מקצועות הזקוקים לתמיכה ממוקדת. הבעיה עד כה היא שלמשרד הבריאות אין תכנית ייעודית או הכשרה לטיפול במניעת אובדנות בקרב רופאים.

הבוקר גם התפרסמו פרטים נוספים על המתמחה מ"סורוקה" שהתאבד – המקרה הרביעי: בן 37, שלמד רפואה בטכניון. חבריו סיפרו בעת שהובא אתמול (א') למנוחות כי היה בשנת ההתמחות השלישית שלו ברפואה פנימית, מקצוע שמאוד אהב ועמד לסיים את ההתמחות בעוד כשנה ומחצה. בשנה האחרונה "עבר עליו משהו לא טוב", תיארו אותו עמיתיו, ובחודשים האחרונים ב"סורוקה" מצבו הנפשי החריף. הוא נראה עצוב, סבל מאוד, היחס הנוקשה בסביבת העבודה הקשה בבאר שבע כנראה הכריע אותו, הופעלו עליו לחצים, הוא פשוט התרסק ונשבר נפשית".

ד"ר שלומי קודש, מנהל בית החולים סורוקה. "הפעלנו תהליכים פנימיים רבים לאיתור מקרים של דיכאון" (צילום: יח"צ)

עוד נמסר כי במסגרת תכנית מעורבות ומניעה שהפעיל בית החולים כדי לאתר אנשי צוות רפואי שנקלעו למצוקה נפשית, זוהה מצבו הנפשי של ד"ר מייק פרייסקל ז"ל (מקרה ההתאבדות השלישי), מומחה ברפואה גרעינית, הוחלט לסייע לו אלא שהנסיונות הללו לא צלחו והוא התאבד. לא נמסרו פרטים על התייחסות הנהלת בית החולים למקרים הקודמים וכן לגבי המקרה הרביעי, אם אכן היה ידוע על בעיותיו של המתמחה ואם נעשה ניסיון לסייע לו.

בכנס חירום שקיימה אתמול הנהלת "סורוקה" עם המתמחים, התבטא מנהל בית החולים ד"ר שלומי קדוש: "אני מרגיש תסכול עמוק שלא הצלחנו למנוע את זה שוב".

בהודעה לתקשורת אמר ד"ר קודש: "אנו מודעים לכך שאנשי מערכת הבריאות חשופים יותר לפגיעה בתחום זה. ידוע גם שצוותים רפואיים נמנעים מלבקש סיוע בשל הסטיגמה של מחלות אלו (מחלות נפש). על כן, הפעלנו תהליכים פנימיים רבים בבית החולים שמטרתם העלאת המודעות, מעורבות ואיתור מקרים של דיכאון. הנושא נמצא בראש מעייניי".

בדיווח ב"ידיעות אחרונות" התבטאה בת זוג של רופא בכיר ב"סורוקה" שטענה: "כל התכנית שאומרים שהוקמו בבית החולים – זה קשקוש. הרופאים לא מרגישים הבדל. מספר החולים המאושפזים במחלקות רק עולה והתקינה לא".

אתמול, בנוסף לשיחות שהתקיימו עם הרופאים במחלקות השונות שבהן נדונו המקרים, התקיימה גם הפגנה של המתמחים מול משרדי הנהלת בית החולים והושמעה בה הדרישה לחקור לעומק את פרשת ההתאבדות האחרונה כדי למנוע מקרים נוספים, לצד הדרישה לברר את הסיבות לרצף האירועים.

רופאה שעבדה ב"סורוקה" אמרה ל"הארץ" כי "הסיבות לעומס הרב המוטל על הרופאים במיוחד בבית חולים גדול בפריפריה אינן שונות במהותן ממה שקורה בבתי חולים אחרים, אבל 'סורוקה' הוא מקום סגור יחסית, אין בו טיפולים פרטיים אחרי הצהריים כמו בבתי חולים במרכז הארץ וגם הקשרים חברתיים עם עמיתים, מהסוג שמתקיים בין רופאים ומתמחים במרכז הארץ, הם אחרים כך שבית החולים הוא 'מרכז החיים' של אותם מתמחים, לפעמים באופן קיצוני מדי".

נושאים קשורים:  התאבדות,  התאבדות רופאים,  בית החולים סורוקה,  ד"ר שלומי קודש,  חדשות
תגובות

יש עוד הרבה רופאים בבתי חולים אחרים שיכולים לספר סיפורים עצובים על המהלך ההתמחות, התעללות רגשית ומינית מבחינת הבכירים ומתמחים אחרים, במיוחד כשאת עולה חדשה וללא ויטמין P במחלקה. עברו הרבה שנים, אך החוויות עדיין לא נעלמו. טוב שהיה כוח להתמודד ולא להתאבד. כך גם בבית חולים כרמל בחיפה לא היו תמימים במיוחד. עצוב מאוד.

אנונימי/ת
27.01.2020, 19:33

התעמרות במקום עבודה יש בכל תחום בארץ. והישראלים הידועים באכזריותם המיוחדת. הרי כל המתעללים למיניהם בריאים בנפשם הם לא. קשר השתיקה , הפחד. ההתעלמות של מי שעד להתעללות והתעמרות היא המאפשרת לחולי נפש בכל מקום לפרוח ולשגשג באכזריותם. בלי קשר. בתחומי הטיפול הולכים ללמוד (כל תחומי הטיפול, כולל טיפול ריגשי, רפואה משלימה,ריפוי בעיסוק וכו . ולרפואה בכלל יש הרבה עם שיגעון גדלות שמראש הולכים למקצוע שבו יש הרבה כח על חיים של האחר) אנשים שבאישיות שלהם יש לא מעט בעיות ריגישיות .הפרעות אישיות . יש תאוריה שלמה על המטפל הפצוע. ז"א מראש כל מי שהולך ללמוד את תחומי הטיפול למיניהם הם אנשים עם מאפייני אישיות לא פשוטים . חלקם קורבנות של חיים לא פשוטים בילדות . חלקם עם הפרעות אישיות סכיזואידיות. נרקסיסטיות . הפרעות אישיות גבוליות . ועוד ענינים. ויש גם הרבה מאד אנשים אכזרים באישיות שהם דווקא בתחום הטיפול. ז"א במקום לחשוב שמי שהולך לתחום הטיפול הוא יפה נפש אלטרואיסיט שרוצה לעזור לכל העולם . אז זה הפוך . הרבה מאלו שהולכים לתחום הטיפול הם דווקא תאבי כח ושליטה. אכזריים ואטומים שנהנים לעבוד בתחומים שהם עליונים על האחר. והאחר תלוי בהם. ז"א זה הפוך על הפוך. כמו כן. תחומי הטיפול למיניהם הם עבודה בסביבה מלחיצה, מלאת כאב וסבל של האחר . בבתי חולים סביבה הירראכית חולנית מגעילה ומבזה. כמו בצבא גם שם הרבה גועל נפש . התעלולויות מיניות ומה לא.... בקיצור נחזור לתחום הרפואה . אז מאפיני אישיות של בוחרי המקצועות . סביבת עבודה די חולנית ובלתי אפשרית ומגעילה . תערבבו את כל מה שציינתי. וקיבלתם מה שיש . כמו כן. הרופאים בעלי ססכנת התאבדות הגבוהה ביותר מכל המקצועות בעולם . אז כל מי שחושב על התחום. לברוח לברוח לברוח .

27.01.2020, 19:52

כ"כ הרבה רוע בתגובה וכמובן שהיא אנונימית.
רוב האנשים שעובדים במקצועות הרפואה והסיעוד נותנים את נפשם למען האחרים. לחצים בעבודה אינם מילה נרדפת להתעללות. יש ציפיות, ויש עומס רב, כשסורוקה ידוע כבית החולים עם מספר הפונים והמאושפזים הגדול ביותר בארץ. ויש רצון להשגיות.
צריך לבדוק איך אפשר לשפר ולייעל, לא לטאטא שום דבר אבל לא צריך להרעיל וללכלך על ציבור גדול שעושה ימים ולילות למען האחר.

אנונימי/ת
27.01.2020, 19:53

כל הכבוד לך ד"ר מרינה גרוסמן, לכל בר דעת ברור שהדברים שאת מציינת קרו וקורים עדיין ואם לא יחשפו הרי ימשיכו לקרות. יש לעור את ההתעללויות שבין כותלי בתי החולים

אנונימי/ת
27.01.2020, 19:55

רותי רבלין יקרה, התעמרות בבתי חולים -להבדיל מעומס!- היא עניין של יום יום וכולנו מכירים את התופעה היטב. אל לך לסנגר על עוולות. שבוע טוב.

אנונימי/ת
28.01.2020, 07:38

אנונימית מדויקת מאוד , היטבת לתאר ולהסביר את כל מה שקורה בבתי חולים כל כך מדויק , כעובדת הפכתי לכלי במשחק החולני עם מנהל חולה נפש המערכת עוד לא הגדירה ככזה
"המערכת" אוהבת "אנשים חולים " הם הכי יעילים ! חרוצים וחולים לגמרי אישיות סכיזואידית מגלומנית
במקרה הטוב צריכים לבלות במחלקות פסיכיאטריות !

אנונימי/ת
27.01.2020, 19:35

קודש טכנוקרט שמומחיותו באינפורמטיקה וטבלאות. ככה בדיוק נראית תגובתו.

אפשר כמובן להעביר את האשמה במלואה לרמת האנשים או שאפשר לנסות להבין באיזה פקטורים כן ניתן להשפיע - במניעת שחיקה, באיתור אנשים עם קשיי התמודדות, במתן כלים.

אנונימי/ת
27.01.2020, 19:59

קודש הוא לא טכנוקרט, הוא רופא ואדם טוב שלקח על עצמו לנהל בית חולים גדול ועני בפריפריה של מדינת הישראל שרוצה "רפואה אמריקאית במחיר אפריקאי".

ומה לגבי רופאים שמתעמרים במבוטחים שנמצאים בקופה בה הם עובדים....
ב"כללית" יש רופאה שאינה בת בריתנו וכל מבוטח שעוזב אותה היא כותבת עליו בתיק דברים לא נכונים בנוסף היא מרכלת עם מטופלים על מטופלים אחרים היא אינה אמינה בעליל ולא תאמינו בחרו בה כמנהלת הקופה שזה הזוי ביותר...
ואני שואל איך יש לה זמן לרכל עם מטופלים ? ומה לגבי כללי האתיקה המקצועית ?
בושה לקופה ...בושה לתפקיד ולמעמד !!!

אנונימי/ת
27.01.2020, 19:52

צריך שיהיה ליווי פסיכולוגי ועובד/ת סוציאלי של הצוותים. בדיוק כמו לחולים סופניים ובני משפחותיהם. בנוסף כדאי לעשות פעילות קבועות של טיפולי תרפיה באומנויות (ציור, מוסיקה, מחול, פסיכודרמה) שיכולים לתת מענה לתחושות חרדה, תיסכול, מתח רגשי רב, כאב רגשי, הזדהות עם מטופלים שנפטרו וכו'.. בלי הסטיגמה הבעייתית של טיפול נפשי פרטני אצל פסיכיאטורים או פסיכולוגים. מה גם שטיפולים כאלו יכולים להעשות בקבוצות דבר שיגדיל את ההזדהות, שיתופי הפעולה וה=Bonding החברתי של הצוותים הרפואיים.

אנונימי/ת
27.01.2020, 20:08

כחלק ממסקנות הועדה יש לכלול יצירת סביבת עבודה אנושית יותר, מכבדת יותר מוגנת יותר. מנהל מחלקה שיוכח לגביו כי נהג או התבטא בבוטות, רמז רמיזות מיניות, התעמר או עלב בכפופים לו יועב מתפקידו. למשרד הבריאות יש כיום מדדי איכות לטיפול בחולים, יוסיף נא המשרד מדד איכות שלילי של "רמת אלימות" ו"רמת התעמרות" במוסד הרפואי. מנהל של מוסד שמדד זה יחרוג אצלו (ויש אלפי דרכים תקפות למדוד התעמרות) ייתן הסברים. ואני מפנה ל"אילנות גבוהים" http://status.co.il/%D7%94%D7%9E%D7%92%D7%A4%D7%94-%D7%94%D7%A9%D7%A7%D7%98%D7%94-%D7%91%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94/

27.01.2020, 20:10

כל הכתבה והתגובות בה זה טיאטוא של הבעיה ולא טיפול שורשי בה.
בחינת, בניית בית חולים תחת הגשר ולא טיפול בגשר.
כל הרופאים חוזרים ומדברים על עבודה מטורפת, על לחץ נוראי, על מנהלים קשים, על עבודה לא מתגמלת פורפרציונית ביחס לקושי וכולם מדברים על זיהוי הלחוצים וחיפוש אחר הדכאוניים, תפתרו את הבעיה עצמה על ידי תוספת תקנים ופתרתם גם את בעיית הסטודנטים שסיימו לימודים ונשארים מתוסכלים בלי תקנים

אנונימי/ת
27.01.2020, 21:09

להגביל קדנציה של מנהל מחלקה ל3 שנים. כמו בצפון אמריקה.

אנונימי/ת
27.01.2020, 21:27

זה פיתרון מצויין למכלול גדול של בעיות בבתי חולים. חלק מהמחלקות מתנהלות כמו בדיקטטורות.

אנונימי/ת
28.01.2020, 08:02

להגביל קדנציות של מנהלי המחלקות הקץ לדיקטטורה ולכוח האין- סופי שלהם. באיזה עוד סקטור יש מנוי לכל החיים בשנת 2020?! כשיש אוירה טובה בין כל אנשי הצוות במחלקה אפשר להתגבר על כל קושי. ( כמעט)

אנונימי/ת
27.01.2020, 23:29

היום תלמידים זרקו בקבוק תבערה בפתח ביתו של מנהל בי"ס.
בתגובה כל מערכת החינוך תשבות בשעה הראשונה של יום הלימודים מחר.

מה איתנו?
למה לא משביתים? צועקים? יוצאים להפגין?

במקום זאת אני רואה חבורה של סטודנטים/ סטאז'רים יושבים במעגל על הדשא מחוץ לסורוקה ומחזיקים ידיים.

אנונימי/ת
27.01.2020, 23:30

לאותו אנונימי כנראה ששכרו אותו ההנהלה לדבר בשמם, ולהכפיש כלמרופא העולם שאינם שפויים.
אתה ומה ששלח אותך לא שפויים
ותאמינו לי שעניין הלחץ בסורוקה זה מעגל סגור שיוצרת המערכת עצמה וזה לא באמת כך
והכל שיהיה תפוקות ועוד תפוקות כשבפועל הרבה מזה רק לטחון מים ואחיזת עיניים
רק תוך כדי יצור התפוקות רומסים המתמחים והבכירים בלי למצמץ

אנונימי/ת
28.01.2020, 11:14

הצעות אופרטיביות;
1. הגדלת תקני רופאים ואחיות במיידי
2. בכל מוסד רפואי ממונה על תחום זהוי ואיתור העובדים הנמצאים בקשיים העשויים לגרום לדכאון .האחראי חייב להיות בעל כישורים מתאימים ובעל אתיקה ושמירה על סודיות.
3. מפגשי תמיכה וחברה קבועים .
כאשר מזהים העדר נוכחות תדלק נורה אדומה ומחובת הממונה האחראי לבדוק
הסיבות להיעדר נוכחות .
4. מתן כלים להתמודדות בשחיקה ע"י מרצים מומחים.
5.כל עובד שיהיה ער לקולגות שלו בעבודה.
די לאטימות ולאינבידואליות .
הצלחה היא קודם כל הצלחה אנושית
להיות קשוב לקולגה שלך ולנעשה סביבך
ויחד להרתם לסיוע האחד לאחר.
אין מצב שלא נדלקים נורות אדומות.
יש מצב שמתעלמים כי כך הכי קל ונוח.

אנונימי/ת
29.01.2020, 02:20

וקיצור זמן התורנויות מ- 26 שעות למשך זמן שפוי

אנונימי/ת
28.01.2020, 17:04

רופא לרופא זאב, לא בכל המיקרים אבל בהחלט בהרבה מהם. והמצחיק הוא שהדבר בולט בעיקר בין המתמחים. לעזאזל, איפה האינטלגנטציה הבסיסית להבין, שכבודי בכבודם, וכבודם בכבודי?
וכמובן אין יד מכוונת, ההנהלה מכוונת למדדים ועוד מדדי איכות, שיתרגמו למספרים ולתדמית (שיקרית), ומצב המתמחים ואנשי הצוות שנרמסים מעניין לה את הציפורן הקטנה שברגל.

אנונימי/ת
28.01.2020, 19:11

לא צריך להאשים את העומס של מספר החולים.
להגיע למצב של התאבדות זה מצב של תחושה שאין לך שום עתיד סביר, ולזה אחראים בעיקר מנהלי המחלקות, שיש להם כוח הנראה אין סופי לקביעת הקריירה של המתמחה, כאשר ברוב מקרים אין קשר בין יעילות ומקצועיות המתמחה ליחס מנהל המחלקה אליו.
כאשר רופא בכיר תקף פיסית מתמחה במחלקה האורטופדית בהלל-יפה, וזכה להגנה של מנהל המחלקה( הרופא הבכיר ) והנהלת בית החולים תמכה ברופא הבכיר, עד שהמתמחה נאלץ לעזוב את ההתמחות, הרי שמתמחה אחר עם פחות חוסן נפשי יכול היה להתאבד.
מי שאחראי להכל זו המערכת הרפואית הנצלנית, ומי שמנהל אותה, ממנהלי המחלקות ומעלה...

אנונימי/ת
28.01.2020, 22:38

איך אנשים מגיעים לחוסר מוצא? בעיות אישיות, אבל בעיקר אטימות של המערכת.
אין פלא שאנשי צבא לשעבר משתלבים יפה בניהול מערכות בריאות בישראל, מבחינתם המערכת תמיד צודקת !!!
ואתה- תקטין ראש, תשתלב, תשתוק, תכיל, תספוג... או שתעוף (... או שתמות)

אנונימי/ת
29.01.2020, 02:13

מה עם סוף סוף לשנות את התנאים הבלתי אפשריים של משמרת באורך 26 שעות??!!!
זה אולי היה נורמלי פעם שמספר החולים היה הרבה יותר קטן והרופא ישן רוב המשמרת אבל היום זה ממש לא נורמלי!!
לעבוד 26 שעות, כמעט ללא שינה, בתפקיד כה אחראי - זה לא אנושי וטריגר להתפתחות מצבים נפשיים קשים.!!
קדימה להתחיל למחות לשינוי התנאים האוויליים הלל!!!

אנונימי/ת
29.01.2020, 07:33

בוא נגלה את האמת: מנהלי בתי החולים יחד עם המנהלים אדמיניסטרטיביים של בית החולים מתנהגים כמו עבריינים מהשורה הראשונה, מקדמים פרוטקציות, חוגגים עם המשאבים ועם התקציב להם ולחברים שלהם ועוסקים בחיסול ממוקד של כל מי שנלחם נגד התופעה וביניהם רופאים מעולים ששייכים לרשימה השחורה שלהם. לא בוחלים באמצעים של שקר ותפירת תיקים מזויפים לחלוטין בכדי "להוריד" ולחסל רופאים מסורים, מעולים ודווקא המקצועיים ביותר. יש כאלה שמתפטרים ובורחים, יש כאלה שסובלים בשקט וסופגים, יש כאלה שמתמרדים ונלחמים ויש כאלה לצערינו שמתאבדים. אבל האשמה ברורה מאוד וללא כל צל של ספק: ההתנהגות העבריינית של הדרגים המנהלים בעיקר מנהלי בתי החולים ואדמיניסטרציה. לא ניתן לתקן את המצב כי העבריינים האלה מקבלים גיבוי מלא מהעבריינים שיושבים במשרד הבריאות עצמו.

אנונימי/ת
29.01.2020, 15:10

הרופאים לא צריכים טיפול פסיכולוגי. איך זה יעזור לתנאים לא אנושיים בעליל? רופאים צריכים לישון, לאכול טוב, שעות פנאי, חופשות, שכר הולם ועומס עבודה שפוי. כמו כן סביבת עבודה תומכת ומכבדת. אז תקנים, הגדלת חופשות שנתיות, העלאת שכר, מזון בריא ואיכותי, חדר תורן נקי ומכבד. והגבלת זמן כהונה של מנהל מחלקה ופיקוח על כישורי ההנהגה של אותו מנהל - כל אלו יטפלו בשורש הבעיה. הרופאים לא בדיכאון סתם. הרופאים בדיכאון מיחס רע שהם מקבלים מכל עבר - מחלק מהמנהלים, ומהמטופלים. ברור שאם יש עומס אדיר - אין סיכוי להצליח לעשות רפואה טובה, יש טעויות ואז יש רגשי אשם על אותן טעויות שיכולות להיות הרות אסון. אז מה יעזור פסיכולוג? מה שיעזור זה לאפשר לרופאים לעשות רפואה טובה

אנונימי/ת
29.01.2020, 17:18

מאד עצוב
מעניין אבל מה יהיה גורלו של המתמחה הבא שירמוז "שגם לו יש לו את זה" (מועקה נפשית)

חאפ לאפ שמאפ, והבחור מחוץ למערכת עוד לפני שסיים לומר ציפרלקס (או רובינזון קרוזו), כדי שלא יכנס לסטטיסטיקה.

וזאת לא אשמת ההנהלה, אלא של משהב"ר והר"י שמכוונים אקדח טעון לראש של ההנהלה. אי אפשר להציע פתרון עומק בתנאים כאלה.

אכן מאוד חריג ש4 רופאים מתאבדים ברצף. שני רופאים ב2018 ושני רופאים בסוף 2019.אכן חמור ומיד קופצים המסבירים ונותנים פתרונות בנושא שאין להם מושג. יותר מכך כדי להגדיל את המדורה מצרפים תמונות של מתחזים בחלוקים לבנים על הדשא. כי אין אלו מתמחים או סטאזר'ים של בי"ח. הרופאים האמיתיים, לא המתחזים ישבו בישיבה עם מנהל בי"ח ושמעו ממנו והשמיעו לו.
מדוע התאבדו ארבעת הרופאים אין אנו יודעים. לכולנו יש השערות שחלקן קשורות לבעיות בתוך בי"ח, אחרות לבעיות שאינן קשורות. אני מאמין בועדה רפואית חיצונית וללא מחויבויות לגורמים בתוך מערכת הבריאות כנראה תמצא את הנעלמים. לרופאים כואב על 4 רופאים שאינם עוד, וכמובן שכואב על בני המשפחות. אנו רוצים הועדה חיצונית כדי לנסות לעצור את מסלול ההתאבדויות ולפתור בעיות נוספות כמו עומס ולחץ ותסכול בבי"ח.
עולה שאלת דיכאון, עומס, תסכול. והכול משפיע על נפש האדם. אדם לומד מקצוע קשה, חולם על עשית הטוב ובסוף יום עבודה, בסוף יום תורנות נשאר מתוסכל כי לא הצליח לעשות כול שרצה. אין דבר שפוגע יותר מזילזול, צעקות ואלימות שאנו מקבלים בשפע ושלא באשמתם.
בנגב חסרים מאות תקני רופאים, מאות ואולי יותר תקני אחיות ושאר הצוותים שעובדים איתנו. כדי שנוכל לתת שרות ראוי לאוכלוסיה קשת יום צריך יותר רופאים וצוות. אז מה אם בפריפריה התחלואה יותר גבוה והתמותה יותר מוקדמת. הזילזול בתושבי הפריפריה גדול . התקנים חסרים מזה שנים. לא ברור מה משרד הבריאות או קופ"ח עושים כדי לשפר את תנאי העובדים ולהקל על החולים.
אז 4 רופאים התאבדו. ומהר מקימים ועדת בדיקה, ועדה שהיו צריכים להקימה לפני שנתיים, אחרי התאבדות הראשונים. ומי בועדה- נציג של שר הבריאות ונציג של מנכ"ל קופ"ח. אחד שאחראי על המצב הקשה ברפואה בארץ והשני שהיה מנהל בי"ח סורוקה שבזמנו (וגם לפניו ) נוצרו התנאים לעומס, למחסור, לעייפות ולתסכול של הרופאים. אלו קובעים את נציגי הועדה. איך פועל ליצמן בועדות ציבוריות כולם מכירים ( ומי שלא מכיר יברר על מנהלת בית הספר הפדופילית באוסטרליה) ומנכ"ל הכללית היום היה מנהל סורוקה שנים עד לפני שנתיים. אז בהחלט ועדת חקירה כן, אבל ללא רופאים מטעם.
אני בטוח שהם יהיו ישרים ונאמנים, ועדיין קיים החשד ללחץ חיצוני של הממנים. אז אם לא הם מי כן ? לאחרונה סיימה ועדה שבדקה את מצוקות הפנימאים.אז יש כבר ועדה ראויה.אבל גם אחרים טובים רק שהמינוי יהיה חיצוני. שלאלו שאולי אחראים למצב שלא תהיה יד במינוי.

אנונימי/ת
31.01.2020, 17:40

מנהלת מחלה שמתעמרת, מנהל מחלקה דיקטטור, יקודמו מקצועית וניהולית, יתכבדו וישבו במרפאתם הפרטית (אם יצליחו להקים כזו) וינהלו שולחן עץ, צג מחשב ותמיסת ספטול.

אנונימי/ת
31.01.2020, 18:17

ברגע שבו מנהלי המחלקות יבינו שיש דין להתנהלותם, לדיבורם ולמעשיהם ואין גיבוי אוטומטי לגחמותיהם המצב יוטב לכולנו, גם רופאים גם חולים ומטופלים.
"דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת, וכל מעשיך בספר נכתבין.

"