דיכאון אימהי שאינו מטופל משפיע לרעה גם על האם וגם על בריאותו והתפתחותו של הילד. החוקרים חיפשו להעריך את ידע מנהלי התוכניות של רפואת משפחה ואת גישתם בנוגע לטיפול בדיכאון האם ואת הדרכת המתמחים כמו גם ניסיונם הקליני של המתמחים עם תסמונת זו.
עוד בעניין דומה
נתונים נאספו דרך סקר ארצי של ברית המחקר החינוכית (CERA) של המועצה האקדמית לרפואת משפחה (CAFM). הסקר ניתן למנהלי התוכניות לרפואת משפחה בתוכניות האמריקאיות והקנדיות בחודשים ינואר ופברואר בשנת 2018.
על הסקר ענו 298 מנהלי תוכניות (57.1% היענות) אשר רובם היו גברים (58.9%) ולבנים (83.8%). כמעט כל מנהלי התוכנית (90.2%) הסכימו שרופאי משפחה צריכים להשקיע מאמצים למזער את השפעת דיכאון האם על בריאותו של התינוק. על פי דיווח של מנהלי תוכניות, בקליניקה לרפואת משפחה איפה שמדריכים מתמחים, לרוב הקליניקות (77.3%) יש תהליך כדי להבטיח שסקירה שגרתית לדיכאון מתבצעת, וב-54.4% מהקליניקות מתבצעת סקירה לאימהות בזמן ביקור הילד אצל רופא הילדים. רק 18.2% מדווחים שבאופן שגרתי הם מבצעים שלבים למזעור השפעת דיכאון האם על בריאותו של הילד. 41.3% ממנהלי התוכניות מכירים את הספרות העוסקת בהשפעת דיכאון האם על הילדים. דווח עצמי של היכרות הספרות קשורה להכשרה מקיפה יותר של המתמחים בנושא זה.
החוקרים הגיעו למסקנה כי מנהלי תוכניות להתמחות ברפואת משפחה תומכים בהכשרה בדיכאון אם, אך הידע הנוכחי שלהם משתנה וקיימות הזדמנויות לשיפור הטיפול באמהות ובילדים אשר הושפעו מהתסמונת השכיחה הזו.
מקור: