• יו"ר: פרופ' צחי גרוסמן
  • ועד האיגוד: פרופ' אביב גולדברט
  • ועד האיגוד: פרופ' יעקב ברקון
  • ועד האיגוד: ד"ר גילת לבני
  • ועד האיגוד: ד"ר יעקב שכטר
חדשות

חוקרים בארה"ב בחנו תרופה ניסויית להגנה מפני הצטננות נפוצה

במחקר שנעשה על מודל עכבר נמצאה דרך לעצור את התפתחות ההצטננות והשתכפלות נגיפים המחוללים את הבעיה הבריאותית השכיחה

הצטננות. אילוסטרציה

צוות מדענים רב תחומי מאוניברסיטאות סטנפורד וקליפורניה בסן פרנסיסקו דיווח לאחרונה לכתב העת Nature Microbiology כי במחקר שנעשה על מודל עכבר נמצאה ככל הנראה דרך לעצור את התפתחות ההצטננות (common cold) והשתכפלות נגיפים שהם קרובי משפחה למחולל הבעיה הבריאותית השכיחה הזאת. במצבי קיצון, הצטננות חמורה עלולה לגרום לשיתוק.

המחקר התמקד בתרופה ניסויית. היא נועדה ליצור הגנה מלאה מפני סיבוכי ההצטננות בתאי הריאות של עכברי מעבדה. היא עשויה להועיל כנראה גם לבני אדם. עם זאת, הדגישו עורכי המחקר, הם עדיין לא מוכנים להתחיל בניסויים קליניים בתרופה שנבחנה ויש עוד צורך בבחינת בטיחותה.

ההצטננות מוגדרת לא אחת כ"בעיה נרחבת" שעימה אמורה הרפואה להתמודד מדי שנה, במיוחד בחורף. רוב מקרי ההצטננות וההתקררות נגרמים על ידי נגיפים מקבוצת rhinoviruses ועם זאת יש כ-160 סוגים שונים שלהם והם גם עוברים תכופות שינויים, מוטציות, וכך די בקלות הם מתפשטים במהירות ונעשים עמידים לתרופות, או שהם "לומדים" להתחבא מפני תגובתה של המערכת החיסונית של בני האדם.

לפיכך עלה הרעיון שיש למקד את המאבק בנגיפים אלה במה שמכונה "טיפול המכוון ישירות למאחסן" – כלומר לגרום לכך שגוף האדם לא יהיה מאחסן נוח לנגיפים מחוללי ההצטננות. לנגיף בודד החודר לגוף אין בדרך כלל יכולת להשתכפל ובמקום זאת הוא מבסס את פעילותו בהדבקת תאים אחרים וב"גניבה" של חלקים מתוכם. מסיבה זאת יש מדענים שעדיין חלוקים בשאלה האם נגיפים אלה בכלל יכולים להיחשב חיים. במחקר הנוכחי נמצאו רכיבים שהנגיפים תלויים בהם כדי להתפשט ולהגדיל את הכמות שנמצאת בגוף שנפגע. בלימת אותם רכיבים היתה מטרת המחקר.

העבודה התנהלה על תאים אנושיים תוך שימוש בטכנולוגיית עריכת גנים כדי לכבות הוראות הפעלה בדנ"א התאי. התאים הללו, שעברו שינוי בעקבות השימוש בטכנולוגיה זאת, נחשפו למגוון רחב של נגיפים מחוללי הצטננות אבל גם אחרים מאותה משפחת rhinoviruses ואף נגיפים יותר מסוכנים הקשורים להופעת פוליו - שיתוק ילדים.

כל הנגיפים ש"הונדסו" בשיטה הזאת לא יכלו להשתכפל בתוך התאים לתוכם חדרו ושבהם נמצאו הוראות ההפעלה לחלבון methyltransferase SETD3 והם כבו.

בהמשך יצרו החוקרים עכברים שעברו שינוי גנטי ובעקבות זאת לא יכול היה גופם לייצר אותו חלבון. בהיעדרו, זכו העכברים להגנה מלאה מפני זיהום ויראלי.

פרופ' ג'ן קארט מאוניברסיטת סטנפורד מסר: "עכברים אלה היו בדרך כלל מתים עקב היעדרו של החלבון וגם ללא המוטציה, אלא שהם דווקא שרדו ואף ראינו הפחתה חזקה בהשתכפלות הויראלית לצד הקניית הגנה חזקה מפני הידבקות והצטננות".

החלבון שבו הנגיפים מחוללי ההצטננות תלויים לשם השתכפלותם וחיותם ממלא תפקיד ביצירת השלד הפנימי של התא, ה-cytoskeleton. הצוות מסר כי  בשלב זה מדובר בצעד ראשון בלבד והתכנית היא למצוא תרופה שבאופן זמני תדכא אותו חלבון ובכך תספק הגנה לגוף מפני הצטננות.

עם זאת, חלקו של החלבון ששימש כמטרה במחקר בתהליך ההשתכפלות של הנגיף עדיין איננו ברור במלואו. לשם כך יידרש מחקר המשך.

עם זאת חובה להדגיש: עבור רוב בני האדם הצטננות היא לא יותר מחוסר נוחות זמנית ואיננה מהווה איום על הבריאות. אולם, אצל אנשים הסובלים מאסתמה, הצטננות קשה עלולה להחמיר בתסמיניה. כאמור, יש סוגים של נגיפים מהקבוצה זאת שפגיעתם עלולה במצבים מסוימים לגרום אפילו לשיתוק אם הם יתפשטו בגוף שנפגע ויגיעו למוח.

נושאים קשורים:  הצטננות,  פוליו,  נגיפי rhinoviruses,  אסתמה,  חדשות,  מחקר
תגובות