חמצן משלים הראה יכולת להוריד תדירות אירועי נשימה חסימתיים בזמן שינה. עם זאת, הוא גם יכול לגרום לירידה באורור הנאדיות (Alveolar hypoventilation). מידע מוגבל קיים על השפעת החמצן המשלים על שינה ואירועים נשימתיים בתינוקות עם OSA.
עוד בעניין דומה
החוקרים ביצעו מחקר רטרוספקטיבי בתינוקות עם OSA אשר השתתפו במחקרי שינה בין השנים 2007-2012. כל התינוקות עבור מחקר שינה אבחנתי באוויר חדר (RA-PSG), ואחריו מחקר שינה עם חמצן משלים במשקפי חמצן (O2-PSG) בלילה נפרד. תינוקות עם מחקרי שינה מפוצלים או עם זמני שינה שאינם מספקים לא נכללו במחקר.
59 תינוקות עמדו בקריטריונים לכניסה לניתוח. הגיל הממוצע בזמן ה-RA-PSG היה 13.0 +/- 11.7 שבועות ובזמן ה-O2-PSG היה 15.4 +/- 13 שבועות. ה-AHI החסימתי ירד מ-19.7 +/- 13.0 בזמן ה-RA-PSG ל-10.6 +/- 11.7 בזמן ה-O2-PSG (ערך P <0.001). זמן דום הנשימה החסימתי הארוך ביותר עלה מ-11.0 +/- 4.2 שניות ל-13.4 +/- 7.4 שניות (ערך P = 0.01). הרוויה הנמוכה ביותר הקשור לדום נשימה חסימתי עלתה מ-80.7 +/- 6.8% ל-90.0 +/- 6.7% (ערך P < 0.001). נתוני פחמן דו חמצני לא הראו הבדל באורור אחרי מתן חמצן משלים. לא היה שינוי משמעותי במדד ההתעוררות הספונטני, אך עם זאת אחוזי האירועים הנשימתיים הקשורים בהתעוררות עלו מ-20.7 +/- 11.1% ל-35.7 +/- 19.7% (ערך P < 0.001).
לתינוקות עם OSA אשר קיבלו חמצן משלים הייתה ירידה משמעותית בתדירות האירועים הנשימתיים החסימתיים ושיפור החמצון ללא תופעות לוואי על אוורור הנאדיות. נתונים אלה מראים כי חמצן משלים עשוי להוות טיפול יעיל לתינוקות עם OSA שאינם מועמדים טובים לניתוח או CPAP.
מקור: