מחקר זהה קודם בפאזה 3, שבוצע במשך 12 שבועות, הדגים כי טיפול פעם ביום עם אינהלציה של תמיסת רבפנאסין (Revefenacin) במינון 88 מיקרוגרם ו-175 מיקרוגרם השיג הרחבת סמפונות משמעותית במשך 24 שעות מנטילת המנה. המחקר נערך במטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית (Chronic Obstructive Pulmonary disease, COPD) בדרגה בינונית עד חמורה מאוד. מחקר נוסף בוצע על מנת לאפיין את פרופיל הבטיחות של רבפנאסין במינון 88 מיקרוגרם ו-175 מיקרוגרם, במהלך 52 שבועות טיפול.
עוד בעניין דומה
המחקר הינו מחקר רנדומלי עם קבוצות מקבילות שנערך במשך 52 שבועות, בהשתתפות 1,055 מטופלים עם מחלת ריאות חסימתית כרונית בדרגה בינונית עד חמורה מאוד. המטופלים קיבלו רבפנאסין במינון 88 מיקרוגרם או 175 מיקרו גרם בסמיות כפולה, או טיוטרופיום בתווית-פתוחה עם ביקורת פעילה.
תופעות הלוואי של הטיפול הושוו בין כל הקבוצות (רבפנאסין במינון 88 מיקרוגרם, נטלו 272 [74.7%] מטופלים; במינון 175 מיקרוגרם, נטלו 242 [72.2%[ מטופלים; טיוטרופיום נטלו 275 [77.2%] מטופלים). מספרית הודגמו פחות החמרות של COPD בקבוצה שנטלה רבפנאסין במינון 175 מיקרוגרם (73 [21.8%] מטופלים) מאשר בקבוצה שנטלה מינון של 88 מיקרוגרם (107 [29.4%] מטופלים), או בקבוצה שנטלה טיוטרופיום (100 [28.1%] מטופלים). שכיחות תופעות הלוואי החמורות הייתה שווה בין הטיפול עם רבפנאסין במינון 88 מיקרוגרם (58 [15.9%] מטופלים) לבין הטיפול עם טיוטרופיום (58 [16.3%] מטופלים). שכיחות תופעות הלוואי היה נמוך יותר בטיפול עם רבפנאסין במינון 175 מיקרוגרם (43 [ 12.8%] מטופלים) וגם התמותה הייתה נמוכה יותר. במטופלים שנטלו רבפנאסין במינון 88 מיקרוגרם או טיוטרופיום, בשילוב עם אגוניסט לקולטן בטא עם פעילות ארוכת טווח (Long Acting Beta Agonist, LABA), שכיחות תופעות הלוואי הייתה קצת גבוה יותר מאשר טיפול ללא השימוש באגוניסטים מסוג LABA. לעומת זאת, האגוניסטים מסוג LABA לא השפיעו על שכיחות תופעות הלוואי במטופלים שקיבלו רבפנאסין במינון 175 מיקרוגרם.
מסקנת החוקרים הייתה כי רבפנאסין הינה סבילה בצורה טובה במהלך 52 שבועות של טיפול. פרופיל הבטיחות שנצפה תומך בשימוש בתרופה זו לטיפול ארוך טווח, בתדירות של פעם ביום על ידי אינהלציה, להרחבת הסמפונות במטופלים עם COPD.
מקור: