אלרגיה

אנטיהיסטמינים מהדור החדש

קבוצה אחת של תרופות זהות?

נזלת אלרגית (צילום: אילוסטרציה)

תוכן שיווקי

כ-25% עד 40% מאוכלוסיית ישראל סובלת ממחלה אלרגית כלשהי. המחלות האלרגיות השכיחות הן נזלת אלרגית, אסתמה, דלקת עור אטופית ורגישות למזון, לתרופות ולארס חרקים.¹ בהשוואה למצבים בריאותיים אחרים, נזלת אלרגית לא נתפסת כמצב בריאותי רציני מכיוון שהיא אינה קשורה למחלות קשות או לתמותה, אולם אלרגיה פוגעת באיכות השינה ובתפקוד הקוגניטיבי, והיא קשורה לפגיעה בביצועים בעבודה ובלימודים, במיוחד בשיא עונת הפריחה. טיפול מתאים משפר תסמינים, איכות חיים וביצועים בעבודה ובלימודים.²

לאחר חשיפה לאלרגן, אנשים עם נטייה גנטית לכך מייצרים נוגדנים מסוג IgE הנקשרים לרצפטורים המצויים על פני הבזופילים ותאי הפיטום (מאסט). כתוצאה מכך נוצרת שרשרת תגובות תוך תאיות שבסופה משתחררים מווסתי דלקת, כגון גורם משפעל-טסיות וציטוקינים, והיסטמינים, שלהם תפקיד מרכזי בפתופיזיולוגיה של התלקחות אלרגית. היסטמינים גורמים לכיווץ תאי שריר חלק במערכת העיכול ובמערכת הנשימה, גירוי תאי עצב סנסוריים, כיווץ כלי דם, תנועת כלי דם לבנים, דליפת דם מכלי הדם, גיוס תאי ונגעי אורטיקריה. השפעות אלה מובילות לאדמומיות, גודש באף וגרד עורי³. תרופות המבוססות על אנטיהיסטמינים H1 מדכאות את השפעות ההיסטמין.(4)

 הדור החדש – יעילות דומה, השפעות שונות

כידוע, אנטיהיסטמינים מהדור הישן הם סדטיביים, ולכן הם עשויים להשפיע על התגובה לאלכוהול, על נהיגה ועל תפקוד פסיכומוטורי. הדור החדש של האנטיהיסטמינים, שנכנס לשוק בשנות ה-80 של המאה הקודמת, הביא לשינוי משמעותי. בניגוד לדור שקדם להם, האנטיהיסטמינים החדשים סלקטיביים לרצפטורים של היסטמין מסוג H1 ולכן אין להם פעילות אנטיכולינרגית. כמו כן, לדור החדש אין השפעה סדטיבית, או שהיא מינימלית בלבד, תלוי בסוג האנטיהיסטמין. כך למשל, נמצא כי סטיריזין, דסלורטידין ולורטדין, במיוחד במינונים גבוהים, עוברים את מחסום דם-מוח וחודרים במידה גדולה יותר למערכת העצבים המרכזית (CNS) ולכן, הם בעלי השפעה סדטיבית גדולה יותר, בהשוואה לפקסופנאדין או לבוסטיריזין³.

אנטיהיסטמינים מהדור החדש התבססו בעיקר על ניסויים שנעשו בתרכובות מהדור הראשון ובעקבותם פותחו התרכובות החדשות. יוצא דופן בקבוצה זו הוא בילסטין, אנטיהיסטמין H1, שבניגוד לאנטיהיסטמינים האחרים, מבוסס על מבנה כימי חדש ולא נגזרת של מרכיבים קיימים³.

הודות לתכונותיו הפרמקולוגיות הייחודיות, בילסטין הוא האנטיהיסטמין בעל הקישור הנמוך ביותר לרצפטור 1H  מבין כל האנטיהיסטמינים הקיימים, ולכן הוא גורם למינימום תופעות לוואי ב-CNS. במספר מחקרים מבוקרים, שהשוו הידרוקסיזין מהדור הראשון למינון סטנדרטי של בילסטן (20 מ״ג, פעם ביום) ולמינונים גבוהים יותר (מינון חד-יומי של 40 מ״ג במחקר אחד ו-80 מ״ג במחקר אחר) נמצא כי הטיפול בבילסטין לא השפיע משמעותית על מדדים פסיכומוטורים אובייקטיבים וגם לא על ביצועי הנהיגה. במחקר אחר, כאשר נבדקים נטלו בילסטן בשילוב עם לורזפאם (נוגד דיכאון), הפגיעה בתפקוד הפסיכומוטורי היתה זהה לזו שנמדדה בנטילת לורזפאם בלבד, מכאן שבילסטין לא פגע בתפקוד הפסיכומוטורי.(3,4)

 בנוסף, למינון סטנדרטי של בילסטין אין אינטראקציה עם אלכוהול. מחקר מבוקר פלצבו שפורסם ב-2014 מצא כי כאשר משלבים בילסטן 20 מ״ג עם אלכוהול, רמת התפקוד הפסיכומוטורי זהה לרמת התפקוד לאחר צריכת אלכוהול ללא נטילת בילסטין, בעוד שנטילת מינונים סטנדרטים של הידרוקסיזין או סטיריזין החמירה את השפעת האלכוהול על התפקוד הפסיכומוטורי של הנבדקים³.

הדור החדש של אנטיהיסטמינים הביא למהפכה בטיפול במצבי אלרגיה הודות לכך שלא היתה להם השפעה סדטיבית, או שההשפעה הסדטיבית היתה מינימלית בלבד. כיום משווקים בארץ מספר אנטיהיטמינים מהדור החדש שאינם סדטיביים, כאשר בילסטין יוצא דופן מכיוון שיש לו השפעה מינימלית על מערכת העצבים המרכזית, ופרופיל הבטיחות והסדציה שלו דומים לפלצבו. בילסטין החל להיות משווק בישראל בפברואר 2018 תחת השם המסחרי בילקסטן.  

מקורות:

  1. משרד הבריאות, מידע על אלרגיה. כאן.
  2. Brożek JL, et al. J Allergy Clin Immunol. 2017 Oct;140(4):950-958.
  3. Wang XY et al. Ther Clin Risk Manag. 2016 Apr 13;12:585-97.
  4. Wolthers OD, Biomed Res Int. 2013;2013:626837.
נושאים קשורים:  אלרגיה