שינוי במתכונת הטיפול המקובלת כיום לגמילה מעישון - באמצעות תרופות - מביאה להכפלת בשיעור הנגמלים מעישון. מחקר בנושא הזה שנעשה במכון הריאות במרכז הרפואי שערי צדק בירושלים, בהובלת פרופ' גבריאל איזביצקי, מנהל המכון, פורסם ביוני האחרון ב-The Lancet וקודם לכן, במאי, הוצג בכנס בינלאומי בארה"ב בהשתתפות כ-18,000 רופאי ריאות מכל העולם.
עוד בעניין דומה
פרופ' איזביצקי מסר: "כיום שיטת הטיפול הנהוגה בעולם היא בכדורי צ'מפיקס במשך 3 חודשים כאשר המטופל מפסיק לעשן בבת אחת כבר בשבוע השני של הטיפול.
"אלא שהמחקר החדש מציע לשנות שיטת הטיפול – על ידי הוספת שישה שבועות של נטילת התרופה בשילוב עם הפסקה הדרגתית בכמות הסיגריות שהמטופל מעשן.
"מטרת המחקר הייתה לבחון האם הארכת זמן הטיפול התרופתי במתכונת הזאת ושינוי בתהליך הפסקת העישון - ישפיעו על הצלחת הגמילה.
"בדקנו 242 מטופלים. כולם קיבלו את התרופה במשך 6 שבועות נוספים מעבר ל-3 החודשים המקובלים. מחצית מהמטופלים קיבלו את התרופה צ'מפיקס ומחציתם - תרופת דמה. לכלל המטופלים הומלץ להפסיק לעשן באופן הדרגתי ולא בבת אחת.
"התוצאות הראו כי לקבוצה שנטלה את התרופה והפחיתה בכמות הסיגריות ביום, בהדרגה, שיעור הגמילה לטווח ארוך היה גבוה יותר. אחוזי הגמילה של הקבוצה שטופלה בכדורי הדמה עמדו על 15.7% כאשר בקבוצה שקיבלה תוספת טיפול בצ'מפיקס לצד ירידה הדרגתית במספר הסיגריות ליום, שיעור הגמילה עמד על 36.4%. וזה הבדל משמעותי מאוד מבחינה סטטיסטית וגם קלינית. אנחנו מניחים שתוצאות עבודה זו ככל הנראה תביא גם לשינוי בהמלצות הבינלאומיות לטיפול בגמילה".
יש לציין כי בכל שנה מתים בישראל מעישון ומנזקיו למעלה מ-8,000 אנשים. תוחלת החיים הממוצעת של מעשנים קצרה ב-12 שנים בהשוואה ללא מעשנים - ולמרות זאת, ישראל היא בין המדינות המערבית הבודדות שהעישון בה מצוי במגמת עלייה.
פרופ' איזביצקי: "צ'מפיקס היא תרופה המיועדת לגמילה מעישון - הראשונה הפועלת על הבסיס הנוירו-פסיכולוגי של התלות בניקוטין. התרופה נקשרת לקולטני הניקוטין ומעכבת את שחרור הדופמין במוח - ובכך מפחיתה את ההנאה שבעישון ואת תסמיני הגמילה מניקוטין. בשערי צדק מופעלת מאז עשר שנים, במסגרת מכון הריאות, מרפאה לגמילה מעישון ולטיפול בנזקיו - אבל לי יש רק המלצה אחת לכולם: אל תעשנו".
הטיפולים במרפאה ניתנים בקבוצות וליחידים. שיעורי ההצלחה להשגת גמילה, כפי שמעיד פרופ' איזביצקי למעלה מ-40% גמילה.
והוא הוסיף לשם רקע: "צריך להכיר בעובדה שעישון היא התמכרות מזיקה וקטלנית, בדומה להתמכרות לסמים ולאלכוהול. כל סיגריה מכילה כ-4,000 חומרים כימיים ו-50 חומרים מסרטנים ובהם: קדמיום, ארסן, פורמלדהיד, עופרת, בנזן, DDT, וציאניד. בניגוד למיתוסים הרווחים, אין עישון 'בריא'. נרגילות וטבק לגלגול גורמים לנזקים זהים לסיגריות. הסיגריות האלקטרוניות לא מצויות בפיקוח, לא נחקרו ואינן מומלצות לשימוש קבוע.
"עישון מחמיר מחלות רבות, בהן: מחלות מעי דלקתיות ומחלות זיהומיות. ההחלמה מהן ארוכה ומורכבת יותר אצל המעשנים, בהשוואה לחולים באותן מחלות שאינם מעשנים. העישון גורם לסרטן במערכת העיכול, בשלפוחית השתן ובין היתר, להיצרות כלי הדם ברגליים ובלב, לפגיעה במוח ולפגיעה בפוריות. הורים שמעשנים בתקופת ההריון מסכנים את העובר שעלול להיוולד עם מום. כמו כן העישון מעלה בשיעור ניכר סיכון למות עריסה בחודשי החיים הראשונים של היילוד.
"אלמלא תופעת העישון, סרטן הריאות הייתה יכולה להיות מחלה שכמעט נעלמה מהעולם. 85% מהחולים בסרטן ריאות - מעשנים. גידולים בריאות לא מאופיינים בתסמינים מיוחדים ולכן המחלה מאובחנת בדרך כלל באיחור. סרטן הריאות לצד סרטן הלבלב הן שתי מחלות קטלניות ביותר. בגילוי מוקדם יישרדו כ-45% מהחולים לאחר 5 שנים בעוד שבגילוי מאוחר יישרדו כ-10% בלבד.
"כרבע עד שליש מהמעשנים יחלו ברבות השנים במחלת ריאות חסימתית כרונית – נפחת (COPD). בה נחסמים בהדרגה דרכי הנשימה. לרוב היא מאובחנת לאחר שהסבה נזק בלתי הפיך. בתחילה החולים מרגישים קוצר נשימה במאמץ ושיעול מלווה בליחה, האופייניים למחלות ריאה נוספות. המעשנים, שהתחילו לעשן בגיל 18, בממוצע, וכיום הם בני 45-40, לא תמיד קושרים בין העישון ונזקיו המצטברים לבין התנהגותם, אלא נוטים לייחס את המיחושים לסיבות אחרות ולגילם המתקדם.
"נפחת הריאות מאובחנת בבדיקת תפקודי ריאות (ספירומטריה). הטיפול נעשה בתרופות ובמשאפים. חלק מהחולים נעשה תלוי בבלוני חמצן, ככל שמחלתם מתקדמת. קבוצה קטנה ביניהם עשויה ליהנות מהקטנת נפח הריאות לא בניתוח, על ידי טיפול בשסתומים. חלקם הקטן ייאלץ לעבור השתלת ריאות בשל נזקי העישון.
"לכן המלצתי לכל המעשנים בני ה-35 ומעלה: בצעו בדיקת תפקודי ריאות לגילוי מחלות מסכנות חיים, בטרם הן יגיעו לשלב הבלתי הפיך".