חדשות

שיעור הילדים בישראל המאובחנים עם אוטיזם זינק בכ-170% בעשור האחרון

בעשור האחרון חלה בישראל עלייה של 177% באבחון אוטיזם בקרב בנים ושל 136% בקרב בנות, כך עולה ממחקר המבוסס על נתונים של מכון המחקר של "מכבי" | ישראל שותפה למגמת העלייה בשיעור האוטיזם במדינות המערב

אוטיזם (אילוסטרציה)
אוטיזם (אילוסטרציה)

בעשור האחרון חלה בישראל עלייה של 177% באבחון אוטיזם בקרב בנים ושל 136% בקרב בנות, כך עולה ממחקר המבוסס על נתוני אמת של מכון המחקר של "מכבי". על פי הנתונים, שיעור כלל הילדים המאובחנים עם אוטיזם בישראל גדל בתוך עשור בכ-169%. כך דיווח הבוקר (ב') עידו אפרתי ב"הארץ". על פי הדיווח, ב-2018 אובחן עם אוטיזם אחד מכל 78 ילדים בישראל לעומת אחד מכל 210 ילדים ב-2007.

במסגרת המחקר נבחנו לאורך השנים אבחוני האוטיזם בקרב ילדים בני שמונה מבין עשרות אלפי הילדים בשכבת גיל זו המטופלים ב"מכבי" וממנו עלה כי ב-2007 היה שיעור האבחון בקרב בנים אחד ל-133 וב-2018 הוא היה אחד ל-48. בקרב בנות, שאצלן אוטיזם שכיח פחות, השיעור בשנה שעברה היה אחת ל-222, לעומת אחת ל-562 ב-2017.

אוטיזם הוא הפרעה נוירו-התפתחותית שיכולה לבוא לידי ביטוי בטווח רחב של הפרעות תקשורת, תסמינים ולקויות שונים, כגון עיכוב באינטראקציה חברתית ופגיעה ביכולות קוגניטיביות, חושיות, רגשיות והתנהגותיות. על פי ארגון הבריאות העולמי, השכיחות של אוטיזם בעולם מוערכת ב-1 ל-160. ישראל שותפה למגמת העלייה בשיעור האוטיזם במדינות המערב.

מוביל המחקר ד"ר מיכאל דוידוביץ', מנהל תחום התפתחות הילד ב"מכבי" ומומחה בנוירולוגיית ילדים, אמר ל"הארץ" כי "האבחונים מאוד מוקפדים וכי העלייה במספר האבחונים ומודעות לאוטיזם לא יכולה לבדה להסביר את העלייה הדרמטית בשיעור האוטיזם". לדבריו, חדירת המסכים לחיי ההורים וילדיהם יכולה להיות גורם לעליית שיעור האוטיזם במיוחד במקרים שבהם ישנה נטייה תורשתית לאוטיזם. "כאשר ההורים עסוקים במסכים ליד הילדים, הם לא בקשב ולא בקשר עין איתם", הסביר, "קיימת סבירות שזה משפיע על התפתחות התקשורת, הריכוז ותחומי התפתחות נוספים, ואף ייתכן קשר לעלייה הנוכחית בשיעור האוטיזם".

מנהלת המרכז לאוטיזם של אלו"ט במרכז הרפואי שמיר-אסף הרופא, פרופ' דיצה צחור, חלקה על דבריו של ד"ר דוידוביץ ולטענתה, לעלייה אחראים יכולות האבחון, העלייה במודעות ומספר הילדים שנבדקים. "אין עוד מחקר שקושר חשיפה למסכים עם אוטיזם", הסבירה ל"הארץ", "אנחנו מדברים על הפרעה נוירו-התפתחותית שמתרחשת עוד טרום לידה, שיש בו קשר גנטי ותורשתי חזק, שקיים גם בשכיחות גבוהה יותר כאשר גיל הורים מבוגר ובמקרי הפריה חוץ-גופית".

נושאים קשורים:  אבחון אוטיזם,  אוטיזם,  פרופ' דיצה צחור,  ד"ר מיכאל דוידוביץ',  מכון המחקר מכבי,  חדשות
תגובות
 
אנונימי/ת
23.07.2019, 02:43

מהו אחוז הילדים המאובחנים באוטיזם ונולדו בהפריה חוץ גופית בארץ ובעולם .נתון זה קל מאד לחשב

אנונימי/ת
23.07.2019, 02:52

עם עליית כמות החיסונים בשגרת החיסונים בילדות ובמקביל חוסר כוח אדם באחיות טיפות החלב נאלצים לתת ביום אחד מספר רב של חיסונים עובדה שלכשעצמה מצדיקה בדיקת הנושא.
נכון שהיענות ההורים לחיסונים גבוהה יותר בשנת החיים הראשונה אך עדיין מצריך חשיבה נוספת לגבי מספר החיסונים הניתנים באותו היום.

אנונימי/ת
30.07.2019, 15:16

הבן שלנו שהתפתח באופן רגיל אחרי החיסון המחומש הפסיק לייצור קשר עין עם הסביבה ומאוחר אובחן pdd.
הבת שלנו אחרי החיסון המחומש פירקסה ואבדה את ההכרה.
יש עוד הורים מבית ספר המיוחד של בבנו שסיפרו שלאחר החיסון המחומש החלו תסמינים של אוטיזם.
לא יודע מה המחקרים אומרים אבל יש כאלה שלא נותנים לעובדות לבלבל אותם.

אנונימי/ת
23.07.2019, 02:58

מהו אחוז הילדים המאובחנים כאוטיסטים ונולדו לאחר הפריה חוץ גופית?זהו נתון שקל לבדוק אותו.

28.07.2019, 22:39

מהספרות ידועים מספר גורמים סביבתיים שהוכח הקשר בינם לעליה בשכיחות אוטיזם: גל האב, השמנה באב, השמנה באם (כולל עליה מעל 20 קג בהיריון) סכרת בהיריון, נטילת תרופות בהיריון כאנטיאפילטיות ( ואלפרואט) ואנטידכאוניות (SSRI). פגות, סיבוכים במהלך הלידה ובתקופה מיד לאחר הלידה, IVF, מרובי עוברים. במאמר שכתבתי ובו תוצאות ראשוניות נמצא ששילוב של 7 גורמים במהלך 18 החודשים הראשונים ינבאו בדיוק של 85% התפתחות אוטיזם בהמשך. המדדים הם: שבוע ההיריון, משקל הלידה, עליה מהירה במשקל ובהיקף הראש, עיכוב התפתחותי מוטורי, עיכוב שפתי ותקשורתי.

29.07.2019, 11:48

אני אשמח לקרוא את המאמר שלך. איפה אפשר למצוא אותו?