מחקרים

גילוי עיכוב התפתחותי בתנועת הגפיים העליונות של ילדים בעזרת מדידת תאוצה

מחקר עוקבה זה אסף מידע על תנועת הגפיים העליונות של ילדים בריאים בעזרת מדי תאוצה ייעודיים, והשווה אותו למידע דומה שנאסף בקרב ילדים עם חסר תנועתי, בכדי להבין אם ניתן שיטה זו יכולה לסייע בחיזוי עיכוב התפתחותי בכלל ותנועתי בפרט

20.06.2019, 11:31

קיימת דרישה לשיטות כמותיות בעלות סבירה לסקירת עיכובים התפתחותיים בקרב ילדים. אבני דרך תנועתיות יכולות להוות סמן לעיכוב התפתחותי, וייתכן וניתן להשתמש בהן לטובת מעקב אחר תהליך ההתפתחות. מדידת תאוצה היא שיטה בה ניתן לאסוף מידע מציאותי בנוגע להתנהגות התנועתית של ילדים.

מטרתו של מחקר עוקבה זה הייתה לאסוף מידע ממדידת תאוצה של שתי הגפיים העליונות, על מנת לקבוע האם מאפייני התנועה מסייעים בהבחנה מדויקת בין ילדים עם חסרים תנועתיים לבין ילדים ללא חסר מסוג זה.

המחקר כלל ילדים בגילאי 0-17 שנים, עליהם נאסף מידע בין התאריכים 8 לדצמבר 2014 ועד 20 לדצמבר 2017. הילדים גויסו למחקר בשני מרכזים רפואיים במדינת מיזורי שבארה"ב (Ranken Jordan Pediatric Bridge Hospital, Maryland Heights, Missouri, ו-Washington University School of Medicine in St Louis, St Louis, Missouri). ילדים שהתפתחו באופן רגיל נכללו כקבוצת ייחוס, במידה ולא היה להם רקע של חסר תנועתי או נוירולוגי. דגימה והתאמה שבוצעו ברצף הבטיחו ייצוג שווה מבחינת מגדר וגילאים. ילדים שאובחנו עם חסרים תנועתיים אסימטריים נכללו בקבוצת המוגבלים תנועתית.

פעילות תנועתית דו-צדדית של הגפיים העליונות נמדדה בעזרת מדי תאוצה בצורת צמידים למשך כולל של 100 שעות, במקטעים בני 25 שעות.

בוצע תיעוד של סך הפעילות בגפיים העליונות, וכן נבדקה מידת השימוש בכל גפה ביחס לגפה השנייה. מידע זה נאסף מילדים שהוגדרו כקבוצת הייחוס, לטובת אבחון פעילות שאיננה סדירה בעתיד. מגבלה אסימטרית סווגה בעזרת מדדים מקובלים המתארים שימוש בזרוע בודדת (MAUI), ושימוש בשתי הזרועות (BAUI), על מנת לכמת את התאוצה של תנועות חד-צדדיות.

216 ילדים גויסו למחקר, ומתוכם נכללו 185 ילדים בחישובים. 156 ילדים (81 בנים, 52%) הוגדרו כבעלי התפתחות רגילה, עם ממוצע גילאים (סטיית תקן) של 9.1 (5.1) שנים. קבוצת בעלי מגבלה תנועתית כללה 29 ילדים (16 בנים, 55.2%), עם ממוצע גילאים (סטיית תקן) של 7.4 (4.4) שנים. לשילוב בין מדדי MAUI ו-BAUI (ממוצע [סטיית תקן] 0.86 [0.005]), וליחס השימוש בין הגפיים (ממוצע [סטיית תקן] 0.90 [0.008]) היו ערכים דומים במבחן הדיוק הסטטיסטי F1. השטח תחת העקומה היה דומה אף הוא בין שילוב המדדים MAUI ו-BAUI (ממוצע [סטיית תקן] 0.98 [0.004]), ליחס השימוש בין הגפיים (ממוצע [סטיית תקן] 0.98 [0.004]).

החוקרים הסיקו שתנועה דו-צדדית של הגפיים העליונות כפי שנמדדה על ידי מדי תאוצה, יכולה לספק אומדן משמעותי של התנהגות מוטורית מציאותית לאורך הילדות. סקירה בילדות המוקדמת עודנה מהווה אתגר בהקשר זה. מדד MAUI עשוי לשמש רופאים כשיטה יעילה להערכה וצפייה בהתנהגות תנועתית מציאותית בקרב ילדים בעלי סיכון לפתח חסרים אסימטריים.

מקור: 

Hoyt, CR. et al. (2019). JAMA Network Open. 2(4):e192970.

נושאים קשורים:  מחקרים,  עיכוב התפתחותי,  חסרים מוטוריים,  מדידת תאוצה
תגובות