מחקרים

מה הקשר בין טיפול עם אנטיביוטיקה בילדות לבין הסיכון לחלות בצליאק?

מחקר עוקבה זה שנערך בדנמרק ובנורבגיה אסף נתונים מרשומות רפואיות של ילדים, ובחן את קיום ואופי הקשר שבין קבלת טיפול אנטיביוטי בשנה הראשונה לחיים לבין הסיכוי לחלות במחלת הצליאק בשלב מאוחר יותר בחיים

19.06.2019, 11:13
לחם ללא גלוטן (צילום: אילוסטרציה)
לחם ללא גלוטן (צילום: אילוסטרציה)

קיימת הנחה רווחת לפיה אוכלוסיית החיידקים במעי קשורה להתפתחות של מחלת צליאק, זאת בנוסף לקשרים הידועים למאפיינים גנטיים ותזונה המכילה גלוטן. אוכלוסיית החיידקים במעי מושפעת מאוד ממתן מערכתי של אנטיביוטיקה, במיוחד בגילאי הילדות המוקדמת. מחקר זה בחן את הקשר בין חשיפה לאנטיביוטיקה מערכתית בשנה הראשונה לחיים לבין הסיכון לחלות במחלת צליאק.

מחקר עוקבה תצפיתי זה התבסס על נתונים רפואיים מרשומות לאומיות. בניתוח הנתונים נכללו ילדים שנולדו בדנמרק בין השנים 1995-2012, או בנורבגיה בין השנים 2004-2012. המעקב אחר הילדים שנולדו בדנמרק נמשך עד 8 למאי 2015 (הגיל בסוף המעקב היה 2.3-20.3 שנים), והמעקב אחר הילדים שנולדו בנורבגיה נמשך עד 31 לדצמבר 2013 (הגיל בסוף המעקב היה 1-10 שנים). נאספו נתונים רפואיים של למעלה מ-1.7 מיליון ילדים, מתוכם 3,346 ילדים עם אבחנה של מחלת צליאק. חשיפה לאנטיביוטיקה במתן מערכתי הוגדרה כאנטיביוטיקה מערכתית שניתנה בשנת החיים הראשונה של המטופל.

נמצא קשר חיובי בין חשיפה לאנטיביוטיקה מערכתית בשנה הראשונה לחיים לבין אבחנה של מחלת צליאק, באוכלוסיות המחקר הדנית והנורבגית (יחס סיכויים משולב 1.26, רווח בר-סמך 95%, 1.16-1.36). כמו כן, אותרו יחסי גומלין תלויי מינון בין מספר עולה של טיפולים אנטיביוטיים לבין הסיכון למחלת צליאק (יחס סיכויים משולב עבור כל טיפול אנטיביוטי נוסף שניתן 1.08, רווח בר-סמך 95%, 1.05-1.11). לא היה סוג מסוים של אנטיביוטיקה, או פרק זמן מסוים בתוך השנה הראשונה לחיים, שבלטו ביחס לשאר. התאמת הנתונים לאשפוזים בבית חולים בגין מחלה זיהומית בשנה הראשונה לחיים לא שינתה את ההערכות. התאמת הנתונים למספר המקרים בהם האם דיווחה על מחלה זיהומית של הילד, בקרב 2 תתי אוכלוסיות מחקר גדולות, הפחיתה במעט את חוזק הקשר (יחס סיכויים משולב 1.18, רווח בר-סמך 95%, 0.98-1.39).

החוקרים הסיקו שבמחקר ברמה הלאומית שבוצע דנמרק ונורבגיה, נמצא כי חשיפה לאנטיביוטיקה במתן סיסטמי בשנה הראשונה לחיים קשורה לאבחנת מחלת צליאק במועד מאוחר יותר. ממצאים אלה מצביעים על כך שטיפול אנטיביוטי במתן מערכתי בגילאי הילדות, מהווה גורם סיכון למחלת צליאק.

מקור: 

Dydensborg Sander, S.et al. (2019). Gastroenterology. 156(8):2217-2229

נושאים קשורים:  מחקרים,  מחלת צליאק,  אנטיביוטיקה במתן מערכתי,  אוכלוסיית החיידקים במעי
תגובות