Brontictuzumab הוא נוגדן מונוקלונלי המכוון ל-Notch1 ומעכב את הפעלת המסלול. מטרת המחקר הנוכחי, הראשון מסוגו בקרב בני אדם, הייתה לקבוע את המינון המקסימלי הנסבל (MTD - maximum tolerated dose), הבטיחות, הפרמקוקינטיקה, האימונוגניות והיעילות הראשונית של brontictuzumab בקרב מטופלים עם גידולים מוצקים.
במחקר השתתפו מטופלים עם גידולים מוצקים עמידים לטיפול. המשתתפים קיבלו טיפול תוך ורידי עם brontictuzumab ברמות משתנות של מינונים ובמהלך זמנים שונים תוך העלאת המינון ו-1.5 מ"ג/ ק"ג אחת לשלושה שבועות במהלך התפשטות הגידול. החוקרים קבעו את הפעילות של מסלול Notch1 באמצעות תבחין אימונוהיסטוכימי וזה היה תנאי קבלה לעוקבה של מטופלים עם התפשטות הגידול. החוקרים דירגו את תופעות הלוואי לפי ה-NCI-CTCAE v 4.03. היעילות הוערכה על פי RECIST 1.1.
במחקר נכללו 48 מטופלים (33 בקבוצה שקיבלה העלאה במינון ו-15 בקבוצה עם התפשטות הגידול). ה-MTD היה 1.5 מ"ג/ ק"ג, אחת לשלושה שבועות. תופעות הלוואי שהובילו להגבלת המינון היו שלשול בדרגה שלישית, שהופיע בשני מטופלים, וחולשה בדרגה שלישית שהופעה אצל מטופל אחד. תופעת הלוואי הנפוצה ביותר שנצפתה הייתה שלשול בכל דרגה (71%), חולשה (44%), בחילות (40%), הקאה (21%) ועלייה ב-AST (Aspartate Aminotransferase)י(21%).
החוקרים מצאו ש-brontictuzumab הציג פרמקוקינטיקה לא לינארית עם זמן מחצית חיים תלוי מינון בטווח 1-4 ימים. הטבה קלינית נצפתה בקרב 6 מתוך 36 (17%) נבדקים: שניים עם תגובה חלקית לא מאושרת וארבעה עם התייצבות מחלה לזמן ממושך (6 חודשים ומעלה). שני המקרים של התגובה החלקית ושלושה מקרים של התייצבות המחלה הופיעה בקרב מטופלים עם ACCי(adenoid cystic carcinoma) ועדות לפעילות של מסלול Notch1. כמו כן, ההשפעות הפרמקודינמיות של brontictuzumab נצפו בבדיקות שנלקחו מהדם ומהגידול של המטופלים.
החוקרים הסיקו כי brontictuzumab נסבל היטב ב-MTD. הרעילות העיקרית של התרופה מתבטאת בשלשולים, אשר מושפעים מהפעילות המכוונת לעיכוב Notch1. כמו כן, brontictuzumab נמצא יעיל לטיפול במטופלים עם ACC ופעילות של מסלול Notch1.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
