חדשות

שמש קטלנית: עלייה מובהקת בתחלואה במלנומה בישראל

154 חולי מלנומה חדשים מתגלים בישראל מדי חודש ובכל חודש מתים 17 מהם | נתונים חדשים על המחלה לקראת שבוע המודעות למניעת סרטן העור ולגילויו המוקדם

משתזפות בחוף הים בתל אביב. צילום: מרים אליסטר/ פלאש 90

154 חולי מלנומה חדשים מתגלים בישראל מדי חודש ובכל חודש מתים 17 מהם. בשנים אחרונות ניכרת בארץ עלייה מתונה אך מובהקת בתחלואה במלנומה חודרנית בקרב גברים וגם עלייה מתונה אך מובהקת במלנומה ממוקדת בקרב גברים ונשים - ולאלה סיכויי ריפוי גבוהים ביותר אם יקבלו טיפול נאות. דו"ח על נתונים אלה ונוספים מתפרסם הבוקר (ג') עם הכרזה של שבוע המודעות ולמניעה של סרטן עור שמקיימת האגודה למלחמה בסרטן זו השנה ה-27 יחד עם משרד הבריאות וארבע קופות החולים.

מאות תחנות לאבחון מוקדם של סרטן העור, ללא תשלום, ייפתחו במרפאות קופות בין 17 ל-23 ביוני. את תחנות הבדיקה יאיישו רופאי עור וכירורגים פלסטיים.

נתונים נוספים שמסרה האגודה למלחמה בסרטן: בשנת 2016 אובחנו בישראל 1,846 חולים חדשים עם מלנומה של העור, רובם יהודים ילידי הארץ, אירופה ואמריקה. ב-2016 נפטרו 209 אנשים ממלנומה חודרנית ממאירה של העור. מבין החולים החדשים, 1,151 היו עם גידול חודרני ו-695 עם גידול ממוקד.

91% אובחנו עם מחלה בשלב מוקדם מאוד המשפר את סיכויי הריפוי: קרוב למחצית החולים (47%) אובחנו עם גידול ממוקד (in-situ) שעדיין לא חרג משכבת האפידרמיס. עוד 44% אובחנו עם גידול מקומי, localized, שהוא גידול חודרני החורג משכבת האפידרמיס של העור, עם התפשטות מקומית מינימלית. ל-6% מהחולים אובחן גידול חודרני עם התפשטות אזורית (regional) ול-3% נוספים, גידול גרורתי (metastatic).

ישראל במקום השלישי בעולם במספר החולים החדשים

בעבר היתה ישראל  במקום השלישי בעולם אחרי אוסטרליה וניו זילנד במספר החולים החדשים במלנומה שמאובחנים מדי שנה. כיום, אוסטרליה עדיין מובילה בתחלואה זו עם שיעור של 33.6 חולים ל-100 אלף תושבים וישראל מדורגת עתה במקום ה-27 בעולם עם שיעור תחלואה של 8.3 חולים ל-100 אלף תושבים. שיעור התחלואה הנמוך ביותר הוא במלטה – 8 מ-100 אלף, כך שבפועל ישראל נמצאת במקום ה-24 מתוך 25, בהתחשב בכך שלחלק מהמדינות אותו שיעור תחלואה בדיוק.

ניו זילנד מובילה בשיעור התמותה ממלנומה - 4.8 ל-100 אלף תושבים וישראל מדורגת במקום ה-20 בעולם בתמותה עם שיעור של 1.8 חולים ל-100 אלף תושבים. שיעור התמותה הנמוך ביותר הוא בקנדה - 1.6. כך שבפועל ישראל נמצאת במקום ה-12 מתוך 14 מדינות בהתחשב בכך שלחלק מהן אותו שיעור תמותה בדיוק.

מירי זיו, מנכ"לית האגודה למלחמה בסרטן, קראה לציבור להיבדק במסגרת המבצע. "זה פיקוח נפש, היו חכמים בעת שאתם שוהים בשמש  כדי להפחית את הסיכון לחלות. אנשים שעל עורם שומות מרובות או בעלי סיפור משפחתי של סרטן העור צריכים לשים לב במיוחד ולהיות במעקב. בכל מקרה מומלץ לכל אדם בכל גיל לשים לב לשינויים החלים על העור וכאשר מופיעות נקודות חדשות, או שינוי בנקודות הקיימות, לפנות ללא דיחוי לבדיקה אצל הרופא".

מחקרים חדשים בנושא סרטן עור

בנוסף פורסמו גם שני מחקרים חדשים בנושא סרטן עור והגנה מהשמש שעליהם דווח השנה בכתבי עת רפואיים:

מחקר על שימוש בתכשירי הגנה מהשמש שנעשה בברזיל הדגים הוכיח שוב עד כמה ויטמין D חיוני לתהליכים שונים הקשורים לתקינות מערכות רבות בגוף ומחסור בו עלול לגרום למחלות שונות כמו אוסטיאופורוזיס (דילול העצם), הפרעות בפוריות, פגיעה במערכת החיסונית, בתפקודי הלב ועוד. 90% מייצור צורתו הפעילה של הוויטמין Dי(1.25-OH-VD) בגוף קשורה לחשיפה מבוקרת לקרני ה-UVB של השמש, ורק 10% קשורה לתזונה. תכשירי הגנה מהשמש המכילים מסנני קרינה הם חיוניים להגנת העור מנזקי השמש באמצעות חסימת קרני ה-UVB.

במחקר שנערך בריו דה ז'נרו בברזיל בהשתתפות 95 מבוגרים בריאים בגילאי 68-22, בעלי כל קשת גווני העור שחולקו באופן שרירותי לשלוש קבוצות חשיפה לשמש, 64 השתמשו במקדם הגנה 30 SPF על הפנים, הצוואר והחזה במהלך החשיפה לשמש, עשרה לא השתמשו כלל במקדם הגנה במהלך החשיפה לשמש ו-21 נמנעו כליל מחשיפה לשמש. הניסוי ארך 24 שעות ובוצע בטמפרטורה של 23 מעלות כשמדד קרינת ה-UVB היה בעוצמה של 5 - מתונה מבחינת הסיכון לכוויות שמש כתוצאה מחשיפה לא מוגנת בהתאם לשעה ולמשך החשיפה. כל משתתפי המחקר נחשפו לשמש באופן מבוקר 18-14 דקות ועברו שתי מדידות של רמת הוויטמין D בדם - באמצעות ערך ΔVD הנמדד בננו-גרם למיליליטר ומתאר את השתנות ויטמין D בגוף בתחילת היממה ובסופה, וזאת כדי להעריך את מידת ההתמזגות והספיגה (הסינתזה) של הוויטמין בגוף.

מהמחקר עלה שבגופם של חברי הקבוצה שנמרחה במסנני קרינה נמדדה ספיגה גבוהה בגוף של ויטמין D וה-ΔVD היה גבוה - 5.5 נ"ג/מ"ל. בגופם של המשתתפים שלא נחשפו לשמש, ה-ΔVD היה נמוך ועמד על 1.4 נ"ג/מ"ל בלבד (לא היתה סינתזה של ויטמין D). לא היה הבדל משמעותי בין רמות ויטמין D בגופם של המשתתפים שהשתמשו בתכשירי הגנה עם מקדם הגנה גבוה ונחשפו לשמש ברמה מתונה, לעומת המשתתפים שלא נמרחו בתכשירי הגנה אך נחשפו גם הם לשמש.

מסקנות עורכי המחקר: חשיפה לשמש עם שימוש בתכשירי הגנה עם מסנני קרינה בעלי 30 SPF אינה מפחיתה את מידת הספיגה של ויטמין D בגוף. ההמלצה לטיפול בבעלי סיכון לחוסרים בויטמין D היא באמצעות תוספים דרך הפה ולא באמצעות חשיפה בלתי מוגנת לשמש. ממצאי המחקר פורסמו במהדורת ינואר-פברואר השנה של כתב העת לרפואת עור בברזיל.

במחקר אחר, חוקרים מאוסטרליה ומאנגליה בחנו את התנהגות אנשים בשמש לאחר אבחנה של מלנומה. השתתפו 789 חולי מלנומה ממדינת מחוז קווינסלנד באוסטרליה, מתוכם 57% היו גברים בגיל 64 בממוצע ו-43% נשים בגיל 58 בממוצע. המשתתפים מילאו שאלונים בעת האבחנה, לאחר 6, 12, 18 חודשים ובתום שנתיים, המידע כלל גם עישון, תחלואה קודמת במלנומה, היסטוריה משפחתית ושאלון בנוגע להתנהגותם בשמש בחמש השנים שקדמו לאבחנה כמו תדירות החשיפה לשמש בסופי שבוע; שימוש בתכשירי הגנה ובלבוש מגן וכן תדירות הבדיקות אצל רופא עור בתקופת המעקב.

הממצאים שפורסמו במהדורת תחילת השנה של ה- Journal of the American Academy of Dermatology היו: ב-6 החודשים הראשונים לאחר האבחנה ובתקופת המעקב חלו שינויים בהתנהגות בשמש של 39% מהגברים ו-59% מהנשים שמעולם לא השתמשו בתכשירי הגנה או השתמשו בהם מדי פעם. הם עברו לשימוש קבוע. כשליש מהמשתתפים דיווחו על שימוש בלבוש מגן מפני השמש - שרוולים ארוכים וכובע - 78% מהגברים ו-33% מהנשים וכן חולים עם היסטוריה משפחתית של מלנומה או כאלה שמחלתם נשנתה. הם הפחיתו את משך חשיפתם לשמש בסופי שבוע מגבוהה ומעלה - למעלה מחמש שעות ביום - למתונה ומטה בין שעתיים לחמש שעות או אף פחות מזה. לפחות חמישית מהמשתתפים, בעיקר גברים שעישנו באופן פעיל, כמעט או כלל לא שינו בהתנהגותם בשמש אחרי האבחנה.

שימוש לא מספיק בתכשירי הגנה ואי שימוש בלבוש מגן היה שכיח יותר בקרב משתתפי המחקר משני המינים מגיל 60 ומעלה. החשיפה לשמש בסופי שבוע של 82% מהגברים ו-69% מהנשים נותרה גבוהה (מעל חמש שעות) גם אחרי האבחנה.

ב-11% מכלל המשתתפים התפתחה מלנומה נוספת בתוך שנתיים מאז אובחנו לראשונה – 63% היו גברים, 66% היו בגיל 65 ומעלה. הם נטו להיבדק באופן תכוף יותר על ידי רופא עור מאז שאובחנו.

מניתוח הנתונים התברר כי משתתפי המחקר שבעת הגיוס אליו היו בעלי היסטוריה של מלנומה קודמת, נמצאו בסיכון גבוה לחלות במלנומה ראשונית נוספת – פי שניים בגברים ופי 5.4 בנשים – בתוך שנתיים מאז האבחנה כאשר לא נעשה שימוש מספק בתכשירי הגנה מהשמש, לעומת משתתפים שעשו שימוש מספק (קבוע) בתכשירים אלה.

עורכי המחקר קבעו בסיכום: אימוץ התנהגויות חכמות בשמש בקרב מחלימי מלנומה בעלי היסטוריה של ריבוי מלנומות מפחיתה משמעותית את הסיכון לפתח מלנומה חדשה. מחלימי מלנומה עשויים להפיק תועלת מייעוץ רפואי על דרכים להישמר מפני נזקי השמש.

נושאים קשורים:  מלנומה,  חשיפה לשמש,  האגודה למלחמה בסרטן,  מירי זיו,  חדשות,  סרטן העור,  נזקי השמש
תגובות