מגזין

פרופיל רפואי: פרופ' בני בר עוז, מנהל המחלקות לפגים ויילודים ב"הדסה"

"אני עשרות שנים במקצוע הרפואה ואני לא יכול לדמיין את עצמי עוסק במשהו אחר", אומר רופא הילדים והניאונטולוג הוותיק ומספר על מקרים דרמטיים בלתי נשכחים שחווה בעבודתו

במהות המקצוע של פרופ' בני בר עוז, מנהל המחלקות לפגים ויילודים ב"הדסה", יש התעסקות רבה בהחייאות של פגים ויילודים. על החייאה אחת שזכורה לו במיוחד, הוא מספר: "חזרתי לעבודה אחרי חופשת מחלה מקוצרת לאחר ניתוח כריתת תוספתן. בעת שהותי בפגייה נשמעה קריאה: 'רופא ילדים - דחוף לחדר הניתוח'. לא ראיתי בסביבתי הקרובה איש מצוות הרופאים ולכן הנחתי יד על פצע הניתוח שלי שעדיין לא החלים במלואו ורצתי לחדר הניתוח. לאחר התארגנות מהירה, נמסר לי שמדובר בעוברית עם הפרעה קשה במוניטור העוברי. הרופאה המנתחת חילצה במהירות את התינוקת והכריזה: 'היא לא בחיים'.

"התינוקת היתה ללא דופק, ללא נשימה, עם טונוס ירוד מאוד. בעזרת צוות חדר הניתוח ביצענו החייאה מלאה שכללה צנרור הקנה, הנשמה, עיסוי לב ומתן תרופות. לאחר שבע דקות הוצא צינור ההנשמה ובכי התינוקת מילא את חדר הניתוח. כמובן, התינוקת הועברה להשגחה בפגייה ושוחררה לאחר ימים במצב כללי מצוין. כאשר היתה בת שש שנים הביאו אותה הוריה לביקור בפגייה. הילדה היתה בריאה לגמרי עם התפתחות תקינה לגילה".

פרופ' בר עוז, בן 66, נשוי לרונית, אב לשלושה ילדים וגר ברמת דניה, בירושלים. הוא נולד במעברת מסובים בשנת 1953 להורים ילידי עיראק שעלו ארצה ב-1951, "אחרי שאבי עזרא ז"ל ישב שנתיים בכלא בעיראק בעוון ציונות (אסיר ציון)". בצבא שירת בחיל האוויר כקצין בקרה אווירית והשתחרר בדרגת רב סרן לאחר חמש שנות שירות. את לימודי הרפואה עשה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ואת התמחות ברפואת ילדים ובניאונטולוגיה בהדסה הר הצופים. שנת מחקר אחת עשה בטורונטו, קנדה.

הוא מגיע לעבודה במחלקה לניאונטולוגיה (יילודים וטיפול נמרץ ביילוד) במרכז הרפואי האוניברסיטאי של "הדסה". למחלקה שתי יחידות - האחת בהר הצופים והשנייה בעין כרם. היחידות כוללות מספר מחלקות תינוקות ושתי מחלקות פגים. לשאלה מדוע בחר דווקא בתחום הרפואי הזה, הוא עונה: "טיפול בילדים וביילודים הוא תחום מרגש מאוד ואופטימי. מקצוע הניאונטולוגיה בעיני הוא  השילוב הנכון בין רפואת הילדים והיילודים ורפואת טיפול נמרץ ואני מוצא ב'הדסה' כר נרחב לפעולה המוכיחה זאת כל יום מחדש".

בר עוז הוא פרופסור חבר קליני ברפואת ילדים וברפואת הפגים וחבר לשעבר בוועדת היגוי החייאה ובוועדת בחינות מטעם האיגוד הישראלי לניאונטולוגיה. הוא גם מדריך סטודנטים ומתמחים ברפואת ילדים ומתמחים בניאונטולוגיה ומתעניין בעיקר בשיטות החייאה, שיטות הנשמה וטיפול נשימתי מיידי ביילודים שנולדו טרם עת, כמו כן בהשפעת תרופות בהריון ובהנקה על העובר והיילוד.

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"אמינות, מסירות, אנושיות, מקצועיות ושאיפה בלתי פוסקת למצוינות בעבודת צוות צמודה. אני וכל הצוות הרפואי והסיעודי, בתור מטרה, מקפידים ללוות את הפגים והוריהם תוך שמירה על קשר יומיומי לאורך כל תקופת האשפוז ולאחריה תוך שיתוף מלא במידע עדכני לגבי היילוד ושותפות בטיפול ובהחלטות הטיפול".

ספר בבקשה על עוד מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים.

"בצהרי יום שישי הייתי כונן ביחידה בעין כרם. טלפון מהתורן הודיע שנולדה 'בדחיפות' תינוקת שנזקקת להחייאה, ללא דופק, ללא נשימה ועם חיוורון ניכר. כמובן שמיהרתי לבית החולים להשתתף בהחייאה ובטיפול. תוך כדי הנסיעה הקצרה לבית החולים נמסר לי שמדובר בתינוקת בשלה שנולדה עם חסר דם משמעותי - אנמיה של 5 גרם% המוגלובין, כאשר הרמה התקינה ביילוד היא סביב 13-15 גרם%.

"תחושתי היתה שאני נוסע בעצם לקבוע מוות של התינוקת כי מדובר במצב כמעט בלתי הפיך. בהגיעי, התינוקת היתה בחיים וביצענו מיידית החלפת דם חלקית לתיקון חוסר הדם. לאחר כעשר דקות מתחילת תהליך החלפת הדם, הופיע דום לב. שוב בוצעה החייאה מלאה הכוללת הנשמה, עיסוי לב ומתן תרופות החייאה.

"המתח, הלחץ בחדר הטיפול, הנחישות להמשיך ולהמשיך ולא לוותר זכורים לי באופן מאוד חזק. לאחר מספר דקות התייצבו ערכי הדופק ולחצי הדם והושלמה החלפת הדם. בזמנו, לא היו מיטות טיפול נמרץ פגים ביחידה בעין כרם והתינוקת הועברה בליווי רופא בכיר ליחידת הפגים בהר הצופים, שם טופלה על ידי ועל ידי צוות הפגייה עד לשחרורה.

"במשך תקופה שמרו ההורים על קשר עימנו וחגגו עימנו יום הולדת לתינוקת. באחד הימים הגיעו אישה לאחר לידה שאליה התלוותה ילדה מקסימה בת חמש-שש – 'הנה התינוקת שהצלת', אמרה האמא, 'היום נולד לה אח'. כמובן שזו היתה פגישה מאוד מרגשת כמו מפגשים רבים עם בוגרי הפגייה".

אם לא היית רופא?

"אני עשרות שנים במקצוע הרפואה. אני לא יכול לדמיין את עצמי עוסק במשהו אחר, למרות שרכשתי בצעירותי מקצוע פורמלי אחר".

מה אתה אוהב לעשות בזמנך הפנוי?

"לקרוא ספרות יפה, שאינה רפואית - אני תולעת ספרים, וגם לשיר בעיקר במקלחת ולהאזין לשירים עבריים של פעם".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"הייתי מאפשר פתרון של בעיות כוח האדם הסיעודי והרפואי בפגייה בפרט ובבתי החולים בכלל, מעדכן מיטות ותקנים על פי המצב בשטח ומתקצב בצורה מתאימה את בתי החולים".

נושאים קשורים:  פרופ' בני בר-עוז,  בית החולים הדסה,  פגייה,  ניאונטולוגיה,  חדשות,  מגזין
תגובות
 
30.05.2019, 21:25

אלוף. איש אשכולות. ידע אישי.

31.05.2019, 11:04

בני הוא התגלמות הרופא האדם והג׳נטלמן-הלוואי וכולנו נלך בנרו!

אנונימי/ת
31.05.2019, 14:36

רופא משכמו ומעלה. "הדסה" זכתה בו.