מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר כלנית הרשקוביץ שפורן, רופאה במחלקת ילודים ב"קפלן"

"הייתי משנה את עבודת המתמחה בתורנויות - עבודה במשך 24 שעות, בתנאי לחץ ובהחלטות של חיים ומוות היא קשה מאוד פיזית ורגשית ועלולה לשחוק", אומרת הניאונטולוגית המומחית

כלב, חתול, ארנבים, אוגרים, גרבילים ודגים – ד"ר כלנית הרשקוביץ שפורן, רופאה בכירה במחלקת ילודים ופגים במרכז הרפואי קפלן ברחובות, מונה מי ומי ברשימת בעלי החיים הגדלים בביתה. חיות, כך מתברר, הן אהבתה השנייה של רופאת הילדים והניאונטולוגית המומחית. הראשונים לאהוב אצלה הם ילדים, כמובן.

ד"ר הרשקוביץ, בת 38, נשואה ואם לשלושה ילדים, מתגוררת עם משפחתה במושב תלמי יחיאל. את לימודי הרפואה סיימה כמצטיינת דיקאן בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב וכיום היא עוסקת במחקר קליני בתחום הניאונטולוגיה בדגש על זיהומים ביילודים ובפגים ותזונה. מחקריה התפרסמו בכתבי עת בינלאומיים והוצגו בכנסים מקומיים ובינלאומיים.

היא עוסקת בהוראה של סטודנטים לרפואה מהפקולטה לרפואה באוניברסיטה העברית ושל מתמחים ברפואת ילדים ומיילדות בתחום רפואת הילדים והניאונטולוגיה ומעבירה קורסים בהחייאת הילוד. כמו כן היא חברה בכירה בוועדה לאומית למניעת דימומים תוך מוחיים בפגים ובמסגרתה שותפה ד"ר הרשקוביץ לתהליך שיפור איכות מקומי וארצי.

מדוע בחרת ברפואה כמקצוע?

"בחרתי בתחום הרפואה כי מדובר במקצוע מעניין ומספק שמאפשר להציל חיים ולשפר את רווחתם של בני אדם", היא מסבירה. "בחרתי בתחום רפואת הילדים היות שאני מאוד אוהבת ילדים וזו שליחות בעיני לרפא אותם ולמנוע מהם סבל ועצב ככל הניתן. תחום הניאונטולוגיה עוסק בהצלת חיים על בסיס יומיומי, אני אוהבת מאוד תינוקות וחשוב לי לסייע ולפעול לכך שיזכו להתפתחות תקינה. בנוסף, הניאונטולוגיה היא גם תחום מתפתח שעדיין יש הרבה מה ללמוד ולשפר בו".

ספרי על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים

"המקרים הבלתי נשכחים הם מקרים של מוות של מטופל. אני נקשרת רגשית למטופלים ולבני משפחותיהם וזה עצוב מאוד כאשר לא ניתן לסייע, למרות כל המאמצים. מדובר אמנם במקרים נדירים אך הם בלתי נשכחים. מה שמחזיק אותי ונותן הרבה כוחות הם מקרים רבים של תינוקות שהצלתי את חייהם ולאחר מכן אני זוכה לראותם גדלים ומתפתחים באופן תקין. חקוקים בזכרוני מקרים של פגים קטנטנים שנולדים בשבוע מוקדם מאוד, 24 מתוך 40 שבועות הריון ובמשקל של כ-500 גרם, שהצלחתי להחיות ובהמשך זכיתי לראותם מתפתחים היטב".

מי המודל שלך לחיקוי, המאסטר?  

"פרופ' ציון חגי, יו"ר ההסתדרות הרפואית. זכיתי להכיר אותו מקרוב כמנהל חטיבת הנשים והמיילדות במרכז הרפואי קפלן. מדובר באדם חכם וישר, מנהיג ורופא מוכשר שחותר באופן מתמיד לשיפור איכות הרפואה למען המטופלים. כמו כן, ד"ר שרית אבישי אלינר, מנהלת המרכז רפואי קפלן, רופאה מוכשרת וגם מנהיגה נשית שהגיעה לעמדת ניהול בית חולים ועם זאת נשארת תמיד מחוברת לשטח".

אם לא היית רופאה?

"הייתי רוצה להיות גננת או מחנכת בבית ספר יסודי. אני חושבת שלאנשי מערכת החינוך, כמו גם לרופאים, יש השפעה רבה על גורלם של ילדים ועל עתידם".

מה את אוהבת לעשות בשעות הפנאי?

"אחד התחביבים העיקריים שלי הוא גידול בעלי חיים, יש לנו בבית כלב, חתול, ארנבים, אוגרים, גרבילים ודגים. אני נהנית גם מקריאת ומריצה, אם כי חייבת להודות שתחומי העניין המרכזיים שלי הם האמהות והעיסוק הרפואי ושניהם גם יחד ממלאים את מרבית שעות היממה, כך שלא תמיד נשאר זמן פנוי לתחביבים".

מהו המוטו שלך בעבודה היומיומית בבית החולים?

"קודם כל להיות בן אדם טוב, לעזור לכל אחד שזקוק לעזרה, להתייחס לאנשים בחמלה ובכבוד, להסתכל בעיניים, לחייך הרבה ולתת מילה טובה. כמובן, להיות תמיד הכי מעודכן מקצועית ויסודי ולחתור למצוינות למען המטופלים שלי".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"אני סבורה שיש לנו את מערכת הבריאות מהטובות בעולם, גם מבחינת ההון האנושי, המוחות מהטובים ביותר וגם מבחינת סל השירותים שקיים עבור כל אזרח. הייתי משנה את עבודת המתמחה בתורנויות - עבודה במשך 24 שעות, בתנאי לחץ ובהחלטות של חיים ומוות היא קשה מאוד פיזית ורגשית ועלולה לשחוק".

נושאים קשורים:  ד"ר כלנית הרשקוביץ שפורן,  בית החולים קפלן,  ניאונטולוגיה,  פגים,  ילודים,  ד"ר שרית אבישי–אלינר,  יו"ר הר"י פרופ' ציון חגי
תגובות
 
24.05.2019, 14:20

רופאה מעולה אך קודם כל אדם נפלא. יישר כח

אנונימי/ת
24.05.2019, 18:49

בתור בוגרת בית חולים קפלן כולל מח ' הפגיה בו, ובהכירי את שמות הרופאים שהוזכרו בכתבה ,שמחה להיוודע לרופאה איכותית מקצועית ואנושית כמו דר הרשקוביץ. תמיד נשארה לי פינה חמה בלב לקפלן.