מגזין

פרופיל רפואי: ד"ר דוד רכטמן, מנהל מלר"ד ילדים ב"הדסה הר הצופים"

הוא זנח קריירה במוזיקה קלאסית לטובת הרפואה, הוא רץ מרחקים לבדו בטבע, מגיע לעבודה על אופניים, מפרגן מכל הלב לקולגה ומעביר מסר לרופאים: "לא רק המשכורת קובעת אלא גם היחס הנכון למקצוע"

"הרבה מהמקרים שבהם אני מטפל במיון בהר הצופים הם חזקים ומשמעותיים ולו בשל העובדה כי מדובר בילדים, הבטן הרכה של כולנו. אבל לאחרונה התרגשתי כאשר ילד בן חמש הגיע אלי לתת לי הזמנה לחגיגת הודיה כיוון שחודש לפני זה הוא מת לי בידיים במיון והצוות שלי הציל לו את חייו. בזכות הרגעים האלה אני מחזיק מעמד בקצב החיים המטורף שלי, ומיותר לציין שלשם מטרה זו היה שווה ללמוד שש שנים באוניברסיטה, לבצע סטאז', התמחות והתמחות-על של עשר שנים נוספות, ולהמשיך ללמוד יום יום ולהתפתח מבחינה מקצועית, למרות העייפות והעומס וחוסר השינה".

כך רופא הילדים ד"ר דוד רכטמן, מנהל חדר מיון ילדים במרכז הרפואי הדסה הר הצופים. את לימודי הרפואה סיים באוניברסיטה לרפואה לאורל בברית המועצות, את ההתמחות ברפואת ילדים ב"הדסה", התמחות על ברפואה דחופה ילדים ב"שיבא" בתל השומר וכן השלים מספר קורסים בפיזיותרפיה, כירופרקטיקה, קורס הדרכת החייאה ואפילו הכשרה כמדריך בקורס שחיית תינוקות. ד"ר רכטמן משמש בנוסף כיועץ רשמי של מחלקת ילדים, מלר"ד, כירורגיה ואורתופדיה ומרכז בבית החולים את התחומים הללו ברמה המוסדית.

ד"ר רכטמן, בן 43, נשוי ואב לשלושה ילדים, מתגורר בירושלים, מספר כי בחר להתמקד ברפואה דחופה בילדים כי "מבחינתי זוהי התכלית של הרפואה וחזית אמיתית קיומית מול המחלות שבהן יש לנו הזדמנות לעזור לילד בצורה הכי אפקטיבית. לילד ומשפחתו, שהם הרי יחידה בלתי נפרדת בהתייחסות ובהבנה שלנו כצוות רפואי וסיעודי מטפל".

מה המוטו שלך בעבודה היומיומית?

"להיכנס לנעליים של הילד החולה והוריו. כולנו כהורים מכירים את המצב של שהייה במיון עם ילד קודח מחום או פצוע מנפילה או מקרים קשים יותר. אני משתדל לזכור כל הזמן את הלחץ, את המתח שחווה המשפחה, את אי הוודאות. אני זוכר את חוסר הסבלנות המתלווה לשהייה במיון, את הפחד של ההורים ושל הילד מהמקום הלא מוכר ומהבדיקות והתהליך כולו. לכן, המוטו המוביל הוא להבין, להכיל את קשת הרגשות האלה שאיתם הם יושבים במיון ילדים.

"זה מה שאני מעביר לכל מי שפועל אצלנו במיון בהדסה הר הצופים, רופאים, אחיות, טכנאים ואנשי צוות אחרים - לעולם לא לשכוח איך זה מרגיש מהצד השני, ולהדגיש את החמלה ואת האכפתיות שיש בכל אחד מאיתנו".

המודל שלו לחיקוי הוא ד"ר מיכאל בן אקון, סגן מנהל המחלקה לרפואה דחופה ילדים בבית החולים אדמונד ולילי ספרא לילדים בתל השומר: "דוגמה לנועם, ידע, מהירות, שליטה עצמית ואמפטיות בלתי נגמרת כלפי צוות ומטופלים".

אם לא היית רופא?

"אילו לא הייתי מתקבל ללימודי רפואה ומתקדם בדרכי המקצועית, הייתי ממשיך את דרכי כנגן קלרינט בתזמורת הסימפונית של העיר סברדלובסק דאז. לא הרבה יודעים שהמסלול כבר היה סלול ואף התקבלתי ללימודים למכללה למוזיקה, אך הגורל רצה אחרת והיום אני לא מדמיין את עצמי עושה משהו אחר".

בין התחביבים שלו בשעות הפנאי הוא מונה ראשונים את ילדיו, וגם "ריצה – שהיא עבורי אמצעי להתנקות מהמתחים. אני רץ לבד בלבד, בין עשרה קילומטרים לחצי מרתון בעיקר בטבע כדי להתנתק מהעולם וליהנות מהנופים. אני גם מגיע בכל בוקר לעבודה על אופניים, אבל לא חשמליים. כמו הרבה רופאים, אני מתנגד לאופניים חשמליים נחרצות ופוגש את הקורבנות, הן הרוכבים והן מי שעמדו בדרך של הרוכבים, במיון ילדים ב'הדסה'. עוד הייתי רוצה למצוא יותר זמן לקריאת ספרות רפואית בתחום שלי אבל לצערי, לרוב אני לא מספיק להשקיע בזה".

לסיום, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"המערכת זקוקה למימון ממשלתי נרחב יותר, שיפתח ויגדיל את יכולותיה, ללא ספק. אך עדיין אני סבור שלא רק המשכורת וההשקעה הפיננסית קובעת אלא גם היחס הנכון למקצוע מצד רופאים שלא תמיד מבינים דבר כה פשוט: אנחנו באים לעבודה, לא סתם לעבוד אלא לתת יד לחולה ולמשפחתו. אלה לא כל הרופאים, כמובן, אבל די בכמות מספקת שצובעת את התדמית השלילית. כשהמהפך הזה יקרה, פני הרפואה ישתנו לטובה באופן דרמטי".

 

נושאים קשורים:  "הדסה" הר הצופים,  מלר"ד ילדים,  מיון ילדים,  חדשות,  ד"ר מיכאל בן אקון,  ד"ר דוד רכטמן
תגובות
 
29.03.2019, 12:27

למד בחו"ל , עבר התמחות קשה ותת התמחות קשה לא פחות. לא עשה FELLOW מתוקשר במרכז יוקרתי בחו"ל ולא ניפח CV לחינם. אבל עובד קשה ועובד מהלב (ועם הלב) ומרפא ילדים והורים, נותן את כל כולו למען עם ישראל. תחזקנה ידיו הטובות וירבו מעשיו הטובים, אמן!

29.03.2019, 16:27

אדם שתענוג לעבוד לצידו ולהתייעץ איתו. מהווה הגדרה מהלכת למונח רופא. תענוג! במיוחד זכורה לי המהירות והמקצועיות של דר׳ רכטמן עוד מתל השומר, מחזיק את רוב המחלקה לבדו. ברחשי כבוד.

29.03.2019, 21:27

אלוף. ראוי לכל מילה טובה

31.03.2019, 00:52

התרגשתי והזדהיתי מאוד עם הרופא והאדם המיוחד הזה . אני עצמי עבדתי כאחות במשך ארבעים שנה, בפסיכיאטריה, כמיילדת ושנים רבות כאחות בריאות הציבור , כל יום הלכתי לעבודה בשמחה ובהרגשת שליחות . דוקטור נכבד בחרתה מיקצוע נפלא . זכות גדולה נפלה בחלקת מטופליך ואשריך שגם אתה זכית . ישר כח ובריאות טובה . אמן.

31.03.2019, 19:17

השתתפתי בקורס החייאה (PALS) שהעביר ד״ר רכטמן עם חברתו לעבודה ד״ר גיליס. אנשים מדהימים, מורים בחסד, צנועים, ידענים, ישר כחכם, המשיכו בעבודת הקודש.

אנונימי/ת
02.04.2019, 16:19

אדם ורופא מיוחד במינו, ראוי להערכה והוקרה. נותן את כל הלב והנשמה למטופלים. יישר כוח.

אנונימי/ת
03.04.2019, 10:43

לימד אותי בירושלים, רופא מעולה, מתייחס כמו בן-אדם לחולים ולצוות. זריז כמו שד. באמת משכנו ומעלה