לעיתים קרובות, מטופלים עם סרטן לא מקבלים חיסונים למניעת מחלות זיהומיות כדוגמת שפעת ודלקת ריאות פנואומקוקולית בשל היעדר ידע לגבי התזמון המיטבי של החיסונים ביחס למחלת הבסיס או בגלל הטיפול בסרטן. אימונותרפיות שניתנות לסרטן מבוססות על היכולת להגביר את התגובה של מערכת החיסון לסרטן ומהוות אפשרות טיפולית מבטיחה. עם זאת ההשפעה של אימונותרפיה על חיסונים אינה ידועה.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו במודל עכבר טרום-קליני על מנת להעריך את תגובת הנוגדנים לחיסון אנטיגני תלוי תאי T ושאינו תלוי תאי T אשר ניתן בו-זמנית עם מעכבי בקרה חיסונית כדוגמת נוגדן ל-CTLA-4 או PD-L1 או נוגדן כנגד CD40 עם תכונות אדג'ובנטיות.
החוקרים מצאו כי עיכוב בקרה חיסונית עם נוגדנים ל-CTLA-4 או PD-L1 מוביל להפחתה בנוגדנים מסוג IgM, IgG ורוב תת הקבוצות של IgG כאשר העיכוב ניתן יחד עם אנטיגנים תלויי תאי T או שאינם תלויים בתאי T. מצד שני, נוגדן אגוניסטי ל-CD-40 הוביל להפחתה קטנה בכל האימונוגלובולינים בתגובה לאנטיגן תלוי תאי T אך עלייה ניכרת של רוב האימונוגלובולינים ותתי הקבוצות של IgG בתגובה לאנטיגן שאינו תלוי בתאי T.
החוקרים מסכמים כי תזמון החיסונים ביחס למועד מתן האימונותרפיה הינו בעל חשיבות בקביעת יעילות החיסון. במידה וממצאי המחקר יורחבו גם לבני אדם התגובה הנוגדנית לחיסונים יכולה להיות מוחלשת והמטופלים עלולים להיות בסיכון מוגבר לזיהום. המחקר מספק תובנות מנגנוניות אפשריות הקשורות לקבלת החלטות במטופלים המקבלים אימונותרפיה.
מקור:
Michel, K.M. et al. (2019) Journal of Cancer Research and Immuno-Oncology. 4(1), 115