עם תחילתו של עידן הגנום חלה התקדמות משמעותית ביכולת האבחון הגנטי בעוברים. מדינת ישראל היא מהמובילות בעולם בתחום האבחון הטרום-לידתי, אך האם צריך לבצע סריקה למחלות גנטיות פוטנציאליות בקרב תינוקות לאחר הלידה? האם לבצע בילודים שאך זה באו לעולם בדיקות סקירה נרחבות לאיתור פוטנציאל למחלות גנטיות? הסוגיה הזאת מעסיקה כיום רופאים וחוקרים בכל העולם, ובניסוי מיוחד במינו שנעשה בארה"ב, התקבלה גם תוצאה מיוחדת במינה: "אולי".

במחקר שבוצע בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בבוסטון, בשיתוף המרכז הרפואי Brigham and Women, נמצאו, באופן בלתי צפוי, בתת קבוצה של 159 תינוקות שנבדקו לצורך זאת מספר גבוה של מוטציות שיש בהן בגדר פוטנציאל אפשרי לגרום למחלות. כלומר, אין בכלל ודאות שהם יחלו בהן. החוקרים הודו כי אינם יודעים עד כמה המידע הזה, שהושג בניסוי, אכן שימושי עבור התינוקות והוריהם.

כך למשל, התברר שלתינוק אחד יש חסר בויטמין מסוים. בתינוק אחר, שהועבר ליחידת טיפול נמרץ ילודים עקב עקת נשימה, התברר שהוא נושא גן המעלה את שיעור הסיכון לסרטן אבל לא באופן ודאי ומבוהק. אחרים בכלל נשאו גנים שקשה להסביר ולפרש את פעילותם או את העדר פעילותם ואלה עלולים להעלות סיכון למחלת לב, אבל רק אולי ובעתיד שאיננו ניתן לחיזוי.

המסקנה שאליה הגיע צוות הרופאים והחוקרים שנטלו חלק בניסוי ובמחקר שנלווה לו היתה: "מוקדם מדי להמליץ על בדיקות סריקה גנטיות נרחבות עבור כלל הציבור. עם זאת, הממצאים העלו שבכמה מקרים, ורק עבור כמה אנשים, ייתכן ששווה לבצע זאת". או במילים אחרות: הניסוי העלה מצב של "חצי כוס מלאה לצד חצי כוס ריקה", כפי שהתבטא אחד החוקרים.

"מצד אחד זוהו תינוקות הנמצאים בסיכון, אבל ידוע גם שרבים מהם לא יפתחו מעולם את המחלה שנבדקה", אמר פרופ' רוברט גרין שהשתתף במחקר. הוא הסביר זאת מול מצלמות רשת הטלוויזיה NBC בדיון מרתק שבו השתתפו כמה חוקרים העוסקים בתחום. "מצד שני", אמר גרין, "זוהו סיכונים למחלות שלמעשה ניתן לפעול נגדן ושיש אפשרות לעשות משהו בעניינן בכלים הרפואיים הקיימים. לכן, אותם תינוקות יימצאו במעקב צמוד ורופאים, שיקפידו לשים לב למצבם, אמורים לנסות למנוע מחלות אלו או לפחות למתן אותן".

פרופ' גרין ועמיתיו ביצעו סדרה גדולה של בדיקות בתינוקות שרק נולדו לגבי כ-5,000 גירסאות גנטיות שונות שיש להן הקשר למחלות, וזאת כחלק מפרויקט מחקרי גדול בשם BabySeq. דיווח על הממצאים שהושגו לגבי 159 התינוקות פורסם באחרונה גם ב-American Journal of Human Genetics.

רק במעט יותר מ-9% באותה קבוצת תינוקות התברר שהם נושאים רצפים גנטיים שיכולים, אבל רק אולי, לסכן אותם במחלות שעלולות, אם בכלל, להופיע בתקופת הילדות, כמו למשל אובדן שמיעה או פגם בלב. רק באחד מהתינוקות נראו תסמינים מיידיים הנקשרים לאותם רצפים גנטיים.

פרופ' רוברט גרין: "ככל שמתבצעת בדיקה גדולה ונרחבת יותר בגנום, כך יימצאו יותר גירסאות ובמידה מסוימת ייחשפו בעקבות כך תינוקות ליותר התערבויות רפואיות שלא תמיד הן הכרחיות. ילדים אלה יעברו יותר בדיקות רנטגן, גופם יספוג יותר קרינת X, הם יעברו בדיקות פולשניות רבות והם עלולים גם לעבור ניתוחים שכלל אינם דרושים"

תינוקת אחת, בת שנתיים כיום, נושאת נטייה גנטית לחסר בויטמין Biotin המשתייך לקומפלקס ויטמין B החשוב. בדיקות מקיפות שבוצעו בתינוקת הראו שבאמת יש לה רמות נמוכות של ביוטין, אבל ניתן בדרך קלה מאד לתקן זאת באמצעות תכשיר שהיא תיטול על בסיס יומי. אמה סיפרה ל-NBC כי היא נותנת לבתה תוסף B מדי ערב יחד עם ארוחת הערב. "פשוט הכנסנו את התוסף הזה ליוגורט". ללא ביוטין, התפתחותה של אותה תינוקת מבוסטון היתה מושפעת לרעה.

"היא עלולה היתה לסבול מירידה מסוימת בכושר הראייה, אולי גם מבעיית שמיעה ומבעיות קוגניטיביות אחרות. ייתכן שגם היתה צריכה להיאבק על מקומה בכיתה, אולי היו לה קשיי למידה, אך ייתכן שהיינו מסתפקים במשקפיים", סיפרה אמה. "אנחנו כהורים תהינו מה בדיוק עומד להתרחש והתברר שדי בקלות ניתן לתקן זאת כיום".

ואמנם פרופ' גרין מחשיב את התינוקת הזאת כסיפור הצלחה: "חשבתי לתומי שכשאותה תינוקת תגיע ללמוד בקולג' אפשר יהיה לזקוף את תרומתנו במשהו לציונים הטובים שתשיג".

אלא שרוב המקרים שנבדקו באמצעות סריקה גנטית סיפקו תשובות לא ברורות ולמען האמת די מעורפלות. רק מספר קטן מאוד של הורים חתמו על ההסכמה לביצוע הבדיקה, אלא שהם לא קיבלו תמיד את התשובה הברורה לשאלות שהועלו.

אצל ילדה שנולדה עם מצוקת נשימה, נתגלה שיש לה וריאנט גנטי הנקשר לתסמונת לינץ' (Lynch syndrome) שהחולים בה נמצאים בסיכון גבוה לסוגי סרטן שונים במהלך חייהם. תינוק אחר נולד כאשר אחד מעורקי הלב שלו צר והיה לו פגם גנטי למחלת תאי דם אדומים. אלה נכללו בקבוצה בת 32 תינוקות ששהו ביחידת טיפול נמרץ ילודים (NICU -neonatal intensive care unit) ושם הם עברו את סדרת הבדיקות כחלק מאותו פרויקט מחקרי.

ד"ר וונדי צ'אנג, מומחית לגנטיקה בילדים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק: "במחקר שבו בוצעו בדיקות נרחבות למצב גנטי המוביל למחלת SMA - spinal muscular atrophy החמורה, זיהינו תינוקות שאך זה נולדו ובאופן מוחלט הצלחנו להציל את חייהם. הם קיבלו מיידית גישה לטיפול שמנע את התפתחות תסמיני המחלה"

מה שהטריד את החוקרים היתה העובדה, שעליה גם דיווחו במאמרם, שהם לא קיבלו מהבדיקות שערכו תשובות חד משמעיות כמענה עבור הורי היילודים. "היו משפחות שביקשו לבצע את בדיקות הסריקה כדי לקבל תשובה מדוע התינוקות שלהם חולים, אבל רבים מהם לא קיבלו תשובות", אמרה ל-NBC ד"ר היתר זירהוט (Heather Zierhut), המשנה למנהל תכנית לייעוץ גנטי באוניברסיטת מינסוטה. היא לא השתתפה במחקר.

ד"ר וונדי צ'אנג, מומחית לגנטיקה בילדים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק, אמרה ל-NBC: "רוב ההורים כנראה לא קיבלו מידע שאמור להיות שימושי עבורם ועבור התינוקות שלהם, וזוהי עוד הוכחה שסוג כזה של בדיקות סריקה עדיין איננו מתאים לשימוש נרחב. איננו צריכים לעסוק בכך עתה".

חובה להדגיש: תינוקות עוברים בדיקות סריקה מיד לאחר הלידה לבירור מחלות גנטיות שונות שעלולות להמיתם או לגרום לכך שיהיו חולים מאוד בילדותם המוקדמת. בדיקה סקר ראשונה היא אבחון phenylketonuria) PKU), מחלה תורשתית הנגרמת כתוצאה מגן פגום הגורם לייצור אנזים פנילאלנין הידרוקסילאז פגום - חלבון שאחראי על ייצור טירזין וכתוצאה מהמוטציה יש הצטברות כמויות גדולות של פנילאלנין בגוף ומחסור בטירוזין. בהיעדר טיפול מתאים, נגרמים ירידה בכושר הקוגניטיבי עד כדי מוגבלות שכלית התפתחותית, אפילפסיה ולעתים אוטיזם כבר מגיל צעיר. זוהי אחת המחלות התורשתיות הראשונות שנתגלו והיא נחקרה היטב אלא שידוע כיום שחולים במחלה הזאת יסבלו מנזק מוחי אם לא יקבלו דיאטה מיוחדת. ברוב מדינות ארה"ב בדיקה לזיהוי PKU היא חובה במסגרת מערך שלם של בדיקות שהתינוק עובר מיד לאחר שנולד.

אחד מגורמי הסיכון הגנטי השכיחים ביותר נמצא במצב שייתכן שיוביל לפגמים בפעילות הלב בילדות. אבל עולה בהקשר לכך השאלה שתעסיק בוודאי את ההורים: איך זה לחיות במצב כזה של אי ודאות לשאלה אם התינוק שלנו יסבול, אם בכלל, מבעיה לבבית שעלולה אולי להוביל לדום לב פתאומי

ד"ר צ'אנג השתתפה בפרויקט מחקרי אחר שבו בוצעו בדיקות נרחבות למצב גנטי המוביל למחלת SMA - spinal muscular atrophy החמורה, הגורמת לחולשת שרירים מתקדמת כתוצאה מניוון עצבי. מדובר במחלה קשה אבל הטיפולים נגדה כבר קיימים וזמינים. "במחקר שלנו", סיפרה ד"ר צ'אנג, "זיהינו תינוקות שאך זה נולדו ובאופן מוחלט הצלחנו להציל את חייהם. הם קיבלו מיידית גישה לטיפול שמנע את התפתחות תסמיני המחלה".

פרופ' גרין ועמיתיו ערכו בדיקות לגנים גורמי סרטן, כחלק מעבודת המחקר שלהם. במקרה אחד הבדיקה אפשרה להודיע לאם של אחד היילודים שהבדיקה סיפקה תשובה חיובית לגבי הימצאותו של גן אחד, שגם האם נושאת את המוטציה לו.

עם זאת, ד"ר צ'אנג הביעה חשש לגבי האפקטים השליליים שעלולים להיות לגבי ילדה שבדיקה העלתה תוצאה חיובית למוטציה ב-BRCA1 או BRAC2 – המעלה סיכון לסרטן שד ושחלות אבל גם לסרטן הערמונית. "לי לא ברור למשל", הודתה צ'אנג, "אם למשל תינוקת הנושאת מוטציה ל-BRCA צריכה לחיות תחת עננה כבדה בעת שהיא גדלה ומתפתחת".

כאשר הוצגה שאלה זאת לפרופ' גרין, הוא הסכים עם עמיתתו שיש להשגיח היטב בהקשר לכך. "אנחנו חוששים שככל שמתבצעת בדיקה גדולה ונרחבת יותר בגנום, כך יימצאו יותר גירסאות ובמידה מסוימת ייחשפו בעקבות כך תינוקות ליותר התערבויות רפואיות שלא תמיד הן הכרחיות. ילדים אלה יעברו יותר בדיקות רנטגן, גופם יספוג יותר קרינת X, הם יעברו בדיקות פולשניות רבות והם עלולים גם לעבור ניתוחים שכלל אינם דרושים", הדגיש פרופ' גרין.

אחד מגורמי הסיכון הגנטי השכיחים ביותר נמצא במצב שייתכן שיוביל לפגמים בפעילות הלב בילדות. "אבל עולה בהקשר לכך השאלה שתעסיק בוודאי את ההורים: איך זה לחיות במצב כזה של אי ודאות לשאלה אם התינוק שלנו יסבול, אם בכלל, מבעיה לבבית שעלולה אולי להוביל לדום לב פתאומי", אמרה ד"ר זירהוט.

התשובה שסיפק פרופ' גרין: "במצב כזה יש מקום לבצע ניטור של התינוק לאורך זמן, להתמקד בתסמינים בשלב מוקדם, אולי לבחון את מצב הלב בדרך לא פולשנית. ייתכן שכאשר הרופא יקשיב קצת יותר בזהירות ללב בכל פעם שהתינוק או התינוקת מגיעים אליו, אם ישמע אוושה או מצב א-נורמלי בלב, הבעיות הללו ייבדקו מוקדם יותר הודות לאותה בדיקת DNA שהיילוד עבר מיד כשהגיח לאוויר העולם".

התינוקות שנטלו חלק במחקר הזה יימצאו במשך שנים רבות במעקב שיתמקד בשאלה אילו מחלות, אם בכלל, הם יפתחו. ראשי צוות המחקר הודיעו שהם מתכננים לעקוב מקרוב ובאופן הדוק אחר התינוקות הללו וגם אחרי הוריהם והרופאים שלהם כדי לבדוק כיצד נעשה השימוש בכל המידע שהם קיבלו בבדיקות הגנטיות ומהי ההשפעה לטווח הרחוק בכל הנוגע לבריאותם של הילדים.

היועצת הגנטית ד"ר קייזי גנטי מבית החולים לילדים בבוסטון הודיעה שהמעקב אחרי התינוקות שנטלו חלק במחקר ובניסויים יימשך שנים, אפילו כמה וכמה עשורים כדי לדעת באופן מלא האם מצב כלשהו לגביו עולה שאלה כזו או אחרת אכן אמור להשפיע על בריאות הילדים.

כבר עתה ניתן לומר כי בבדיקות המקיפות שעברה אחת הילדות הושגו יתרונות שעלו על הסיכונים. "היתה לנו הרגשה", סיפרה אמה, שפוטנציאלית הבדיקות עשויות לעזור לבתנו".