מטרת המחקר הנוכחי הייתה לנתח את ההשפעות הסותרות של חלב אם והאכלה עם פורמולה על בכי וחרדה, קלפרוטקטין בצואה ומיקרוביוטה במעי אצל תינוקות עם כאב בטן עוויתי (colic). החוקרים שיערו שכאב בטן עוויתי אצל תינוקות קשור לדלקת במעי הנובעת מחוסר איזון באוכלוסיית החיידקים במעי (dysbiosis).

החוקרים ביצעו מחקר מקרה-בקרה מקונן שהתבסס על שלושה מחקרים קודמים שלהם על מנת לנתח את התייצגות הקלינית והמעבדתית בזמן קבלת המטופל. המחקר השווה בין תינוקות עם כאב בטן עוויתי לבין תינוקות בריאים בקבוצת הביקורת. כל החוקרים שהשתתפו במחקר, למעט הביו-סטטיסטיקאי, לא ידעו מי שייך לאיזו קבוצה במהלך ניתוח התוצאות.

המשתתפים במחקר גויסו בהתבסס על גילם ועל זמן הבכי והחרדה. במחקר נסקרו 65 תינוקות, 37 מתוכם היו עם כאב בטן עוויתי, אשר הוגדר לפי Barr diary (זמן בכי+ חרדה מעל שלוש שעות ביום) והם הושוו ל-28 תינוקות ללא כאבי בטן עוויתיים.

החוקרים מצאו כי רמות הקלפרוטקטין בצואה היו מוגברות אצל תינוקות עם כאב בטן עוויתי. כמו כן, נמצא כי בכל סוגי ההאכלה (חלב אם, פורמולה או שילוב בין השניים), רמות הקלפרוטקטין בצואה היו גבוהות יותר אצל תינוקות עם כאב בטן עוויתי. בהשוואה של רמות גיוון אלפא בצואה (עושר), נמצאו רמות דומות אצל תינוקות עם כאב בטן עוויתי ואצל תינוקות מקבוצת הביקורת ונמצא כי גיוון האלפא היה נמוך יותר אצל תינוקות שניזונים מחלב אם.

אנליזה של גיוון הבטא ברמת המערכה (phylum) חשפה הבדלים מובהקים באוכלוסיית החיידקים. ההבדלים במערכה נבעו מכמות פחותה של Actinobacteriaי(95% היו Bifidobacilli) אצל תינוקות עם כאב בטן עוויתי. בנוסף, החוקרים מצאו כי הזנים Acinetobacter ו-Lactobacillus iners קשורים באופן מובהק לכאב בטן עוויתי.

החוקרים הסיקו כי כאב בטן עוויתי קשור לדלקת במעי (כפי שנקבע על פי רמות קלפרוטקטין בצואה) ולהפרת האיזון באוכלוסיית החיידקים במעי, ללא תלות בסוג ההאכלה של התינוק, עם רמות נמוכות של Bifidobacilli.

מקור: 

Rhoads, J.M. et al. (2018) The Journal of Pediatrics 203.