מגזין

פרופיל רפואי: פרופ' רון אלישר, מנהל האגף לניתוחי ראש-פנים-צוואר וכירורגיה משחזרת ב"הדסה"

טייס הקרב והרינולוג המומחה מקווה להגיע לחלל, מסביר מהו "ניתוח בארבע ידיים דרך שני הנחיריים", מספר על מקרה רפואי מיוחד ומודאג ממדיניות הייבוש של מערכת הבריאות הציבורית על ידי הממשלה

פרופ' רון אלישר, יליד ירושלים, הוא דור 18 בארץ למשפחה שהגיעה ישירות מספרד לארץ שש שנים לפני גירוש ספרד. הוא בן 58, נשוי לאילת, היועצת המשפטית של משטרת ישראל, אבא לשני בנים - הבכור איש הייטק, השני קצין בקבע בחיל האוויר, וגר בהר אדר – "ישוב מקסים ליד ירושלים עם האוויר הכי טוב בארץ".

הוא מגיע לנהל מדי בוקר את האגף לניתוחי ראש-פנים-צוואר וכירורגיה משחזרת במרכז הרפואי הדסה בירושלים. האגף כולל שלוש מחלקות: מחלקת א.א.גרון/ ניתוחי ראש-צוואר, המחלקה לכירורגיה פלסטית והמחלקה לכירורגית פנים ולסתות. בנוסף, פרופ' אלישר ממלא מגוון תפקידים ציבוריים בהתנדבות: יו"ר ועד מנהלי המחלקות ב"הדסה", יו"ר ועדת הבחינות העליונה וסגן נשיא המועצה המדעית, יו"ר הוועדה למינויים קליניים בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, חבר דירקטוריון וחבר בוועדת ההיגוי של אגודת הידידים של גן החיות התנ"כי בירושלים.

הפרופסור למחלות א.א.גרון וניתוחי ראש-צוואר, מומחה לטיפול ולניתוחים אנדוסקופיים של האף והסינוסים ("רינולוג") ושל בסיס הגולגולת הקדמי, מספר כי ל"מעט שנת השתלמות בקליבלנד קליניק באוהיו, אני 'הדסאי' בנשמה ועשיתי את כל הקריירה הרפואית ב'הדסה': לימודי רפואה בפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית ו'הדסה', ולאחר מכן סטאז', התמחות, רופא בכיר, מנהל מחלקה, מנהל אגף – הכל ב'הדסה'".

"אני עוסק בעיקר בטיפול ובניתוחים אנדוסקופיים של מגוון פתולוגיות באף, בסינוסים ובבסיס הגולגולת הקדמי. מעצם זאת, יש לי כמובן קשר רב עם נוירוכירורגים המומחים לניתוחי בסיס הגולגולת.

"הגישה הניתוחית האנדוסקופית המודרנית לבסיס הגולגולת הקדמי נקראת גם 'ניתוח בארבע ידיים דרך שני הנחיריים'. שתי ידיים של רינולוג ושתי ידיים של נוירוכירורג מבצעות יחד 'ניתוח מוח' דרך חללי האף והסינוסים. למיטב ידיעתי, זה הניתוח היחיד ברפואה בו שני מנתחים משתי דיסציפלינות שונות לחלוטין מנתחים יחד בו זמנית ולא יכולים לנתח האחד ללא השני. ממש כמו ריקוד של שני בני זוג.

"ניתוחים אלה מאתגרים ומורכבים מאוד ונותנים לי סיפוק רב", אומר פרופ' אלישר. "בנוסף, יש לי שיתוף פעולה נרחב עם רופאי השינים עקב ההשפעה הישירה של פתולוגיות דנטליות בלסת העליונה על הסינוסים; קשר עם רופאי עינים (אוקולופלסטים), בעיקר עקב היכולת לנתח את ארובת העין בגישה אנדוסקופית דרך האף; ועבודה עם רופאי ריאות ואלרגולוגים עקב הקשר הרב של פתולוגיות בחללי האף והסינוסים לאסטמה ולאלרגיה. במסגרת הארצית הייתי ממקימי החוג הרינולוגי הישראלי ויו"ר החוג במשך ארבע שנים".

מדוע בחרת בתחום זה?

"עוד בעת הלימודים בפקולטה לרפואה ידעתי שאני מעוניין להתמחות בתחום כירורגי כלשהו. בשנה השישית התעניינתי בעיקר בנוירוכירורגיה, אבל יום אחד הגעתי לחדר ניתוח בשעות הבוקר וראיתי את מנהל המחלקה הנוירוכירורגית מנתח יחד עם מתמחה שאותו הכרתי. כיוון שנשארתי בתורנות בערב, הגעתי בשעה שמונה וחצי שוב לחדר הניתוח. שם ראיתי אותם מנתחים מבצעים עדיין את אותו ניתוח שהתחילו בבוקר. מנהל המחלקה אמר למתמחה, בדיוק כשנכנסתי לחדר, 'טוב, בוא נעשה הפסקה קצרה ונלך לשתות קפה. אנחנו לא ממהרים...'. המתמחה משך בכתפיו וסימן לי תנועת יאוש בידיים. באותו רגע החלטתי שהתחום לא מתאים לי ולאורח החיים שהייתי רוצה בהמשך.

"חיפשתי לכן תחום כירורגי אחר עם מגוון ניתוחים ומצאתי את תחום האף-אוזן-גרון. לטעמי, א.א.גרון / ניתוחי ראש-צוואר הוא תחום כירורגי אטרקטיבי מאוד כיוון שהוא כולל מגוון ניתוחים, החל מניתוחים קצרים ופשוטים ועד ניתוחים ארוכים, מורכבים ומסובכים מאוד, וזאת במגוון גישות וטכניקות, תוך אפשרות לשימוש בטכנולוגיות שונות, כגון מיקרוסקופ, אנדוסקופ, מערכת ניווט ממוחשבת, לייזר ורובוט.

"למרות שלכאורה התחום מתמקד באזור אנטומי קטן יחסית, הוא נרחב מאוד, משיק להרבה דיסציפלינות אחרות כפי שהוזכרו (ונוספות, כגון, כירורגיה פלסטית), מאפשר עבודה גם בבית חולים וגם בקהילה, ומאפשר אורח חיים נוח יחסית כמומחה.

"בתוך תחום א.א.גרון, בחרתי להיות רינולוג משתי סיבות עיקריות. הראשונה היתה המשיכה שלי לעבודה עם אנדוסקופ, על גבי מסכי טלוויזיה, בסביבה הייטקית ותוך היעזרות בטכנולוגיות מתקדמות (כגון מצלמות ברזולוציה גבוהה ומערכת ניווט ממוחשבת). השנייה, שפשוט לא היה רינולוג במחלקה ומצאתי לקונה שהתאימה לי ולשאיפותיי.

"אני חייב להודות שגם היום, שנים רבות אחרי הבחירה במקצוע ובתת התחום, אני מברך כל שנייה על החלטתי ונהנה מכל רגע בעבודתי. אגב, באחד הניתוחים המשותפים שלי לאחרונה עם נוירוכירורגיה, שנמשך זמן רב, אמרה לי המתמחה: 'אתה רואה, לא רצית להיות נוירוכירורג, אז קיבלת אותנו בהפוכה כרינולוג".

ספר בבקשה על מקרה בלתי נשכח בחיים המקצועיים.

"לפני מספר שנים הגיע להדסה ילד בן 12 מאחד הכפרים הפלסטיניים בצפון השומרון. הילד שיחק כדורגל עם חבריו. לאחר שהבקיע גול ועשה תנועות לעג לשחקני הקבוצה השנייה, התרגז עליו אחד הנערים, שלף סכין קפיצית מכיסו ונעץ אותה עד הידית לתוך אחת מעיניו. הילד נלקח כמובן מיידית לטיפול רפואי במרפאת הכפר ולאחר שעבר במשך למעלה מ-12 שעות דרך מספר מרפאות ובתי חולים ברשות הפלסטינית, שלא ידעו איך להתמודד עם מצבו, הגיע לבסוף להדסה.

"ב-CT ובאנגיוגרפיה שנעשו התברר שלהב הסכין חדר דרך גלגל העין, עבר את כל ארובת העין, חדר לחלל שנמצא מאחורי הסינוס המקסילרי וננעץ בעומק של סנטימטר אחד לערך בתוך העצם הפטריגואידית. זאת, כשהוא מפספס את העורק המקסילרי הפנימי במילימטר אחד בלבד.

"בשלב זה (בחדר האנגיו) ניסו הרופאים למשוך את הסכין החוצה, מתוך ידיעה שאם להב הסכין יחתוך את העורק המקסילרי הפנימי תוך כדי ניסיון ההוצאה, ניתן יהיה לעשות אמבוליזציה ולהשתלט על הדימום. לפי מה שסופר לי, המחזה היה נראה כמו בסיפור על המלך ארתור שניסה להוציא את החרב אקסקליבר מהסלע... להב הסכין היה נעוץ כל כך עמוק בעצם עד שלא ניתן היה להוציאו, וראש הילד התרומם מהמיטה בעת משיכת הסכין אפילו כשהצמידו אותו למיטה.

"בשלב זה הזעיקו אותי מהבית. לקחנו את הילד לחדר ניתוח, פתחנו בגישה אנדוסקופית דרך האף את חלל הסינוס המקסילרי ואת הדופן האחורית שלו, ולאחר סגירה (קליפינג) של העורק המקסילרי הפנימי וסעיפיו, קדחנו את העצם שבה היה להב הסכין נעוץ, עד שהצלחנו לשלוף אותה החוצה ללא סיבוכים. לאחר מכן עקרנו בלית ברירה יחד עם רופאי העינים את העין הפגועה.

"הילד עבר בהמשך שיקום של ארובת העין במחלקת שיקום פנים ולסתות ב'הדסה' והיום הוא מסתובב עם עין מלאכותית זהה במראה לעינו הבריאה.

"מקרה זה זכור לי היטב לא רק בגלל היותו בלתי רגיל, אלא גם עקב שיתוף הפעולה המצוין שהיה בין רופאי המחלקות השונות, הסיפוק שהרגשתי לאחר הצלחת הפרוצדורה הניתוחית החריגה יחסית והעזרה שניתנה לילד במצוקה, ובעיקר, העובדה שרופאים בכירים בבית חולים הדסה התגייסו ללא תנאי לעזרת ילד פלסטיני בשעות הקטנות של הלילה, גם כשחלקם, כמוני, כלל לא היו כוננים באותו לילה. התגייסו ובאו כשנקראו, פשוט כי היה צריך אותם".

מיהו המודל לחיקוי שלך?

"אחד האנשים שאני הכי מעריך בעולם הוא פרופ' דניאל ברנו מפריז. ברנו הקים לפני למעלה מעשר שנים ארגון צרפתי-ישראלי של רופאי א.א.גרון (AFIDOC). כל זאת כיוון שכעס מאוד על החרם האקדמי שניסו להטיל בזמנו באירופה על ישראל. מאז ועד היום, דניאל ואשתו דנה, שניהם רופאי א.א.גרון שאינם יהודים, פועלים ללא לאות, על חשבון זמנם הפרטי ובהתנדבות מלאה, להפעלת הארגון ולתמיכה בישראל וברופאיה. דניאל ברנו הוא רופא משכמו ומעלה, מנתח מעולה ובעל ידע רב, חוקר מצוין, מנהל מחלקה מצליח (לשעבר) ובעיקר, חבר טוב ואיש יקר ואהוב".

בשעות הפנאי שלו אוהב פרופ' אלישר לצלם. "טיול ללא מצלמה מבחינתי לא התרחש. אני מחפש תמיד את האובייקטים השונים ואת הזוויות הבלתי שגרתיות ואוהב מאוד משחקי אור וצל והשתקפויות". עוד הוא נהנה מאוד מרכיבה על אופני שטח, מביקורים במוזיאונים ומאמנות, בעיקר אמנות הציור של ציירים ישראלים.

הוא מגלה ש"לפני שלוש שנים סיימתי לטוס טיסה פעילה בחיל האוויר לאחר למעלה מ-35 שנות טיסה, הן בסדיר והן במילואים. טסתי בטייסת קרב ובהמשך הדרכתי בבית הספר לטיסה. הרבה דברים באישיותי ובהשקפת עולמי עוצבו בחיל האוויר ואני חב על כך תודה. אני משער שאף אחד לא יופתע אם אומר שטיסה היא תחביב נוסף שלי". אולי לכן כששואלים אותו מה היה רוצה להיות אם לא רופא, הוא עונה מיד: "ניל ארמסטרונג. הלוואי והייתי יכול לטוס לירח, אבל הייתי מסתפק גם בסתם טיסה לחלל".

לסיום, נחיתה במציאות, מה היית משנה במערכת הבריאות?

"הייתי שמח אם הממשלה היתה מבינה שאין היתכנות לדרישה שבית חולים ציבורי כלשהו יתפקד ויספק רפואה טובה ומודרנית תוך שמירה על איזון תקציבי. בוודאי לא בית חולים כמו 'הדסה', שאיננו שייך לקופות החולים או לממשלה ומתקיים בעקרון מתרומות ומתשלומים מקופות החולים עבור השירותים שמספק. זה נכון היום, ויהיה עוד יותר משמעותי בעתיד, שכן כולם יודעים שעלות השירותים הרפואיים צפויה להמשיך ולגדול בשנים הקרובות, ואף מעבר לעלות הנגזרת מגדילת האוכלוסיה ומהזדקנותה, שכן הציוד הרפואי והתרופות נהיים מתוחכמים יותר, מותאמים אישית, ויקרים הרבה יותר.

"לצערי, חוסר תכנון ארוך טווח למערכת הבריאות והמשך מדיניות הייבוש הזוחל של מערכת הבריאות הציבורית על ידי הממשלה אינם מנבאים טובות לעתיד הרפואה בישראל".

נושאים קשורים:  פרופ' רון אלישר,  רינולוגיה,  מגזין,  חדשות,  ניתוחי ראש וצוואר,  המרכז הרפואי "הדסה"
תגובות
08.12.2018, 17:52

האדם הנכון במקום הנכון. תמיד עם חשיבה חיובית ומקצועיות. יופי של כתבה !
חג שמח !!