מגיפת החצבת לא התפרצה בגלל האחוז הזניח של "מתנגדי החיסונים"

כותב המאמר הוא פעיל במפלגת שמאל קיצונית, ואינו רופא כלל. ייתכן שיש מן האמת בדבריו , אך יתכן גם שחלק מהדברים לא מדוייקים, או מנוסחים בצורה שתתאים לאג׳נדה הפוליטית שלו.
הייתי מצפה מאתר מדעי-רפואי, כי יתרחק מפרסומים כאלה, וידבק באמת המדעית, ללא ניגוח מרומז או גלוי כלפי ממשלה נבחרת.
מה גם, שדבריו בעצם מעודדים את ההורים סרבני החיסונים, להמשיך בדרכם, ופוטר אותם מאחריות.

כתבה מצויינת,משקפת באופן נכון ומדוייק את המצב של כשל מערכתי.

לצערי הרב, אמת בדבריו. נכון הוא שקהיליית הלא מחסנים תורמת תרומה לא מבוטלת להתפרצות הנוכחית, אולם המצב הנוכיע הוא שיש מספר חא מבוטל של ילדים שלא מקבלים את החיסון בזמן, עקב חוסר משווע בכוח אדם בטיפות החלב. כיום תינוק שנולד מגיע לבדיקה ראשונית בטיפת חלב בגיל חודש במקרה הטוב במקרים רבים הביקור הראשון יכול להידחות גם לגיל חודשיים וגם מעבר לכך.
הפגיעה אינה רק בחיסון האוכלוסייה אחא כם במעקב גדילה והתפתחןת, המעקב משקל, ייעוץ הנקה ועוד
כיצד אנו מצפים מאימהות צעירות להניק אם לא נותנים להן את התמיכה המינימלית של מעקב משקח? אימהות רבות מעדיפות לתת בקבוק, כל הן יודעות את הכמות המדויקת שהתינוק אכל ופחות מודאגות לגבי משקלו. העובדה שישנם "כיסים" שאינם מחוסנים, למרות שאין התנגדות עקרונית לחיסון, מלמדת על הכשלים של משרד הבריאות...

הכותרת של הכתבה חמורה מאוד. היא גורמת להטעיית הציבור- הקורא עלול לחשוב שאין קשר בין אי קבלת חיסון לבין ההתפרצות של המחלה. וכך הציבור שלא מתחסן יצבור יותר כוח!

בתור מתמחה ברפואת ילדים באחד מבתי החולים בירושלים אמנם אינני רואה את התמונה המלאה של כל מקרי החצבת בקהילה, אך אני יכול להגיד שהרוב המכריע של המקרים שלי יצא להתקל בהם בביה״ח היו או של ילדים לא מחוסנים מטעמים ״אידיאולוגים״ או של תינוקות מתחת לגיל שנה. עוד לא נתקלתי בתינוק בן שנה וחודש שהוריו לא יכלו לקבוע לו תור לחיסון במועד בגיל שנה בגלל מחסור בכוח אדם. חוץ מזה, האמירה על האוכלוסיות החרדיות בירושלים כי ״לא מדובר באזורים של התנגדות אידיאולוגית לחיסונים״ איננה מדוייקת. מדובר באוכלוסיה רבגונית ומגוונת ובהחלט קיימים איים רבים ולא מבוטלים של מתנגדי חיסונים.

בטיפות החלב ובתי הספר (שרותי בריאות התלמיד)הולכים ונעלמים רופאי הילדים שהיה להם תפקיד חשוב בכל הנוגע למעקב בדיקות ילדים ויעוץ לאחיות גם בנושא חיסונים.
המערכת בולעת את התקנים שיודו לרופאים אלו

כמי שהכיר מקרוב, במשך שנים רבות, גם את עבודת הרופאים והאחיות בבית-החולים וגם את עבודתן של אחיות בריאות הציבור בתחנות לבריאות המשפחה ("טיפת חלב" בעבר) אני יכול להעיד על עבודה מסורה בשתי הקטגוריות. רמת חיסון הילדים בישראל, עד להפרטת השירותים בחלק ניכר מהישובים, היתה מהגבוהות בעולם. ילד שלא הגיע לתחנה, הוא ומשפחתו זכו לביקור בית, לראות אם הכל בסדר. בנוסף לחיסונים דאגו האחיות למצב הבריאות של הילדים שהיו בטיפולן. הייתי , כרופא ילדים, שותף לעבודתן המסורה. אני יכול לציין לשבח גם את אחיות בתי הספר שדאגו לבריאות התלמידים. מאז הפרטת שירותים אלה, חלה, כאמור, ירידה ניכרת ברמת החיסונים וכתוצאה ממחסור באחיות בריאות הציבור עקב ירידה במספר התקנים קיים חשש לבריאות ילדינו. אמנם הילדים מטופלים בידי רופאי הילדים, אבל מניסיוני, עומס העבודה המוטל על רופא הילדים ורופא המשפחה, מחייב אותם לטפל בעיקר בילד החולה ואילו הטיפול המניעתי והמעקב אחר בריאותו של הילד אינו שלם.. יש להוציא את בריאות הציבור מידי ה"קבלנים" ולהחזירו לידי לשכות הבריאות הממשלתיות. ולגבי בעיית החיסונים: אני מקווה שאז יחזור האמון של ההורים במערכת, ומספר המסרבים לחיסונים יקטן בהרבה ויהיה זניח כמו שהיה בעבר.

היום לצערינו נראה שיש כבר כ 1800 חולי חצבת.אם אנחנו בהשוואה למדינות oecd יש לנו חסר ניכר באחיות בריאות הציבור זה מסביר את התורים המתארכים למתן חיסונים ועוד מעקבים שונים אחר בריאות התינוק שלא נעשים כפי שצריך ולא באשמת משהב. משרד האוצר חייב להבין את הצורך בנידון.למי שלא יודע יצאו שישה פוסקים בפסק חד משמעי המחייב חיסון לחצבת.הרב משה שטרנבוך ראבד העדה חרדית כתב,שכל אב חייב לחסן בנו וביתו מיד ואין האב בעלים למנוע מהם החיסון ובפרט שחב לאחרינא,דהיינו שפוגע באחרים,.ושארית ישראל לא יעשו עולה ויזדרזו מיד לקיים חובתם.הרב יצחק זילברשטיין כתב ואם מונע עצמו הרי זה שופך דמים. הרב שמעון בעדני הוסיף חתימתו וכן כתב וזה חיוב גמור. הרב משה שאול קלין חייבים לחסן ומי שלא מחסן מלבדשגורם נזק לילדיו הוא גם חב לאחרינא כנל הרב שריאל רוזנברג והרב מנחם מנדל לובין.

צריך להקשיב לפרופ' מוטי רביד שאמר לוואלה שהקמפיין הציבורי נגד החצבת יצא מפרופורציה.

משפעת מתים בישראל כל שנה עשרות רבות של חולים, ואילו מחצבת ב-15 השנים האחרונות היה לכל היותר מקרה תמותה אחד (למיטב הבנתי מהפרסומים, המקרה של התינוקת בירושלים לא אושר בבדיקת מעבדה כנדרש בספרות, אלא מדובר בהערכה קלינית גרידא). שלא לדבר על עוד אלפי נפטרים בישראל ממחלות זיהומיות מדי שנה, שלחלקן יש חיסון ולחלקן יש אמצעים ידועים להפחתת הידבקות ותמותה שרחוקים מיישום מלא.