"מגיפת החצבת בישראל נמצאת עתה רק בתחילתה", כך הזהיר אתמול (ד') פרופ' אבינעם רכס, יו"ר בית הדין בהסתדרות הרפואית שהופיע בכנס הביו-אתיקה שהתקיים במרכז הרפואי זיו בצפת. האירוע, לציון יום הביו-אתיקה הבינלאומי ברפואה, אורגן בשיתוף קתדרת אונסק"ו באוניברסיטת חיפה, המכללה האקדמית צפת והפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר אילן.

פרופ' רכס אמר: "בריאות החברה מותנית בכך שכולם יהיו מחוסנים. בחברה שלנו יש אנשים המתנהגים כ-Free Riders ("רוכבים חינם") ואומרים לעצמם כי אם אחרים מחוסנים, זה פותר אותנו מחיסון, מבלי לקחת סיכון. בפועל, הרמה החיסוניות של החברה יורדת ככל שישנם יותר אנשים שאינם מחוסנים.

"בירושלים, במוקדי קבוצות מסוימות מתוך האוכלוסיה החרדית שאינן מכירות במדינה ובשירותי הבריאות שלה ואינן מתחסנות, פרצה מגיפת חצבת נוראית, העולה גם לצערנו, בחיי אדם. אבל המגיפה נמצאת עתה רק בתחילתה.

"למרות זאת", אמר פרופ' רכס, "אינני מאמין בכפייה. חובה על כל פרט מהחברה להתחסן והאתיקה הרפואית אומרת כי גם חובתם של רופאים הבאים במגע עם מטופלים להתחסן. עם זאת, אני סבור כי חובה זו צריכה להיות מונחלת לציבור דרך חינוך והסברה - לא בכפייה! נסיונות הכפייה לא צלחו עד כה. אני מנצל במה זאת וקורא לכולם להתחסן בדחיפות!".

הסתיים הסיוע ההומניטרי לפצועים הסורים

בכנס סיפר אל"מ ד"ר נועם פינק, מפקד רפואה פיקוד צפון, כי ב-17 ביולי 2018 הסתיים בבת אחת הסיוע ההומניטרי לפצועים הסורים ופרויקט "שכנות טובה" בשל העובדה כי צבא אסד נכנס למובלעת המורדים. רובם נהרגו או ברחו למחוז אידליב, מעוזם האחרון, "ולא נותר גוף שיעביר את הפצועים לאזור הגבול עם ישראל לקבלת טיפול".

בישראל נמצאים עדיין בטיפול ארבעה פצועים סורים והצבא נמצא במשא ומתן עם או"ם כדי שניתן יהיה להחזירם בבטחה לארצם, ציין ד"ר פינק.

על פי הערכת הצבא, יידרש לפחות עשור של שיקום עד שהמצב בסוריה יחזור לכפי שהיה לפני המלחמה שפרצה בשנת 2011 ולתפקוד אזרחי שגרתי.

עוד מסר כי במלחמת האזרחים בסוריה נהרגו קרוב ל-900 אלף איש, יותר מחמישה מיליון ברחו למדינות השכנות והם פליטים, בעיקר בטורקיה. עוד שישה מיליון נעקרו מבתיהם והם פליטים בתוך סוריה עצמה. "אין תקדים בעולם על מתן סיוע הומניטרי לאויב שאיננו שבוי מלחמה, והנושא עוד יילמד וייחקר רבות בארץ ובעולם", ציין ד"ר פינק.

ד"ר סלמאן זרקא, מנהל המרכז הרפואי זיו, ציין כי שיתוף הפעולה ההולך ומתהדק בין גופי הבריאות וההשכלה בגליל תורם לקידום המחקר, האקדמיה ושירותי הבריאות באזור. "האתיקה והמשפט", אמר, "נרתמים לסייע לצוות הרפואי בקבלת החלטות לא פשוטות. תחום הביו-אתיקה מעשיר אותנו בידע, במטען ערכי ותובנות שאנו נזקקים להם במהלך הדרך לצד הידע המקצועי הרפואי".

עוד דיברו בכנס: פרופ' תמר גדרון (יו"ר הכנס), יו"ר המרכז לביו-אתיקה, משפט וחברה במקצועות הבריאות, בבית הספר למשפטים, במכללה האקדמית צפת; פרופ' קרל סקורצקי, דיקן הפקולטה לרפואה על שם עזריאלי בגליל של אוניברסיטת בר אילן; פרופ' שי לין, ראש קתדרת אונסק"ו לביו-אתיקה באוניברסיטת חיפה, ואל"מ (מיל.) ד"ר אריאל בר,  ממפקדת רפואה בפיקוד העורף. בכנס השתתפו מנהלי מחלקות בבית החולים זיו, רופאים, אחיות וסטודנטים ממוסדות אקדמיים בגליל.