במקרים רבים, ילדים שאובחנו עם כשל כבדי חריף (PALF – pediatric acute liver failure) לא מקבלים אבחנה ספציפית (כמו למשל זיהום בווירוס ההרפס או מחלת ווילסון או פגמים בחמצון חומצות שומן) – הם נשארים עם אבחנת ביניים והם בעלי סיכוי גבוה יותר לעבור השתלת כבד, אשר מהווה קונטרה-אינדקציה בחלק מהמחלות.
עוד בעניין דומה
החוקרים טוענים כי קיים צורך בשיטות שיקלו על ביצוע אבחון מלא שיעלה את יכולת הזיהוי של מחלות כבר ספציפיות ויפחית אולי את השתלות הכבד. החוקרים בדקו האם ביצוע בדיקות מומלצות מותאמות גיל (AS-DTs - age-specific diagnostic tests) בזמן הקבלה לבית החולים יכול להפחית את שיעורי ה-PALFs שנותרים עם אבחנת ביניים.
החוקרים ביצעו מחקר עוקבה תצפיתי רב לאומי שכלל 658 מטופלים עם PALF בארה"ב ובקנדה. המחקר כלל עשרה מרכזים רפואיים ובוצע בשלוש תקופות שונות בין דצמבר 1999 לדצמבר 2014. החוקרים השתמשו בגישה לימודית שיתופית על מנת להטמיע את ה-AS-DT באמצעות טופס קבלה רפואי אלקטרוני בבית החולים בשלב השלישי של המחקר. החוקרים השוו את המידע שנאסף מעשרת המרכזים הרפואיים בכל שלושת שלבי המחקר, לפני (שלב 1 ושלב 2) ואחרי (שלב 3), הטמעת ההמלצות לבדיקות אבחנתיות בתוך הרשומות הרפואיות.
החוקרים מצאו כי הייתה ירידה מובהקת באחוז האבחנות שנותרו במצב ביניים בין שלב 1-2 (48.0%) לשלב 3 (30.8%) (P= 0.0003). כמו כן, שיעור ההיארעות המצטבר תוך 21 ימים של השתלת כבד היה שונה באופן מובהק בין שלב 1 (34.6%), שלב 2 (31.9%) ושלב 3 (20.2%) (P=0.30). עם זאת, החוקרים מצאו כי לא היו הבדלים מובהקים בשיעורי ההיארעות של תמותה תוך 21 ימים בין שלב 1 (17.9%), שלב 2 (11.9%) ושלב 3 (11.3%) (P=0.20).
המסקנות שעלו מן המחקר הנוכחי היו כי שילוב בדיקות אבחנתיות מומלצות בתוך הרשומות הרפואיות, כך שיופיעו בזמן קבלת המטופל לבית החולים, הצליחו להוריד את אחוז המטופלים שנותרו עם אבחנת ביניים, מה שככל הנראה הביא לירידה בהשתלות כבד ללא עלייה בתמותה. החוקרים הסיקו כי שימוש נרחב בשיטה הזו יכול להוביל לקידום הטיפול בילדים הסובלים מכשל כבדי חריף.
מקור:
Narkewicz, M.R. et al. (2018) Clinical Gastroenterology and Hepatology 16,11.