בישראל חל בעשור האחרון שיעור העלייה המובהק ביותר בצריכת בירה על ידי בנים בגילאי 15 ומעלה בהשוואה לשאר מדינות אירופה. כך מצוין בדו"ח חדש שפורסם אתמול (ד') על ידי WHO אירופה. הדו"ח משווה שינויים בצריכת אלכוהול לסוגיו השונים בין השנים 2002 ל-2014.

בישראל, 23% מבני ה-15 ומעלה צורכים כיום אלכוהול לסוגיו השונים על בסיס שבועי ובכך היא ממוקמת במקום השני מבין 42 מדינות (כל אירופה וצפון אמריקה) שהדו"ח מתייחס אליהן. במקום הראשון נמצאת קרואטיה עם 25% בצריכה על בסיס שבועי, במקום השלישי רומניה - 22% ואיטליה עם 21%.

לגבי סוגי אלכוהול אחרים ציין הדו"ח כי לא חל שינוי בישראל בחשיפה ליין של בני נוער משני המגדרים, אבל נרשמה עלייה ברורה על בסיס שבועי לעומת 2002 בצריכת משקאות אלכוהוליים חריפים שונים (spirits) בקרב בנים ובנות, וישראל כיום ממוקמת במקום השלישי עם שיעור חשיפה שבועי לסוג אלכוהול זה של 13% מקרב בני 15 ומעלה כשלפניה מלטה עם 19%, הונגריה - 15% ואחריה קרואטיה - 11%. "בעוד שבמדינות אחרות חלה ירידה בצריכה זאת לעומת 2002, בישראל נרשמה דווקא עלייה", מדגיש הדו"ח.

עם זאת, בקרב בני 15 ישראל דווקא ממוקמת בתחתית הדירוג בשיעור השיכרות בקרב בנים – 15% (מקום חמישי מהתחתית) ופחות מהממוצע האירופי. בקרב בנות, שיעור השיכרות בישראל 5%, הנמוך ביותר.

הדו"ח מתייחס גם לחשיפה ראשונה לאלכוהול כבר בגיל 13 ואף מוקדם יותר. 10% בממוצע אירופי נחשפים בשני המינים בקבוצת גיל זאת, אבל בישראל רק 4% מקרב הבנים לעומת 5% באיסלנד, 12% באיטליה ו-13% מהבנים בשבדיה. בקרב בנות בישראל רק 1%, הנמוך ביותר מבין כל המדינות, לעומת 8% הממוצע.

מתחילים לצרוך אלכוהול בגיל 12

צריכת אלכוהול בקרב בני נוער, מדגיש הדו"ח, היא מסיבות חברתיות, כדי להדק קשרים עם עמיתים, לשם יצירת מערכת יחסים חדשה, אולם לכך יש מחיר כבד ונטל על מערכת הבריאות, משום שצריכה תכופה על בסיס יומי או שבועי מובילה לשיכרות ויש לה השלכות שליליות רבות: פסיכולוגיות, חברתיות ובריאותיות. שיכרות מובילה לפציעות פטאליות ולא פטאליות, לתאונות דרכים, לנסיונות התאבדות, להריונות לא רצויים, להעברת מחלות מין, לכשלונות בלימודים ולאלימות. צריכת אלכוהול היא לפיכך אחד מגורמי המוות המובילים בטרם עת בעולם ומבחינת הנטל על מערכות הבריאות היא גורם מס' 3 למחלות שונות. במדינות המשתייכות לאזור "WHO אירופה" צורכים בני נוער פי שניים יותר אלכוהול לעומת הממוצע העולמי.

מחברי הדו"ח ציינו כי ראשי מדינות החברות בארגון הבריאות העולמי נענו לקריאה לשים להם מטרה להפחית עד 2030 את צריכת האלכוהול בכלל בקרב בני נוער ומתבגרים בני 15 ולהוריד בשליש את שיעור התמותה שלהם כתוצאה מצריכת האלכוהול לסוגיו, יחד עם המאמצים להפחתה שלו בכלל האוכלוסיה.

במדינות רבות מתחילים בני 12 לנסות לשתות משקאות אלכוהוליים שונים. בקבוצת הגיל 16-12 הם נעשים יותר עצמאיים, מבלים יותר זמן מחוץ לבית וללא השגחה הורית, חלה ירידה בהשפעת ההורים עליהם בעוד שעולה השפעת חברים ומקבלת חשיבות בה יותר. כל אלה מובילים לחשיפה ראשונה לאלכוהול ובהמשך לצריכה על בסיס קבוע, לרוב שבועי.

"אלכוהול הוא אחד הסמים השכיחים ביותר בגיל ההתבגרות", ציינו מחברי הדו"ח. הוא מהווה 5.1% מהנטל על מערכות הבריאות בעולם (תחלואה) ובין גורמי התמותה המוקדמת העיקריים. ב-2016 כ-10% ממקרי המוות המוקדמים באירופה היו בגלל צריכת אלכוהול.

"צריכת אלכוהול בגיל ההתבגרות קשורה לשינויים בהתנהגות חברתית ובתפקוד חברתי – לאירועי אלימות, להתנהגות עבריינית, להתנהגות מינית מסוכנת ולבעיות נפשיות. ככל שהחשיפה לאלכוהול מתחילה מוקדם יותר יש לה השלכות שליליות, חמורות, בטווח הארוך".

הדו"ח ציין כי בסך הכל באירופה חלה ירידה משמעותית בצריכת אלכוהול בקרב בני נוער בגילאים אלה בהשוואה ל-2002. בריטניה זכתה לצל"ש במיוחד על הירידה הדרמטית ביותר, מ-43%  בצריכה על בסיס שבועי בקרב בנות ב-2002 ל-9% בדו"ח הנוכחי. עם זאת בקרב בנים, עדיין אחד מכל עשרה צורך אלכוהול לסוגיו בעוד שב-2002 היה מדובר ב-50% מהם.

אנגליה ו-וולס הן המדינות היחידות מבין משתתפות סקר זה שבאופן מובהק יותר בנות מבנים בגיל 15 מצאו עצמן שתויות ושיכורות לפחות פעמיים ויותר מאז נחשפו לאלכוהול בכלל.

כללית, בממוצע 28% מכלל בני ה-15 דיווחו שהחלו לשתות בגיל 13 ואף מוקדם יותר. עם זאת בהשוואה לדו"ח מ-2002, מדובר בירידה מ-46%.

ה-WHO הזהיר בדו"ח קודם שפורסם החודש כי שלושה מיליון בני אדם מתים מדי שנה בעולם, אחד מכל 20 כתוצאה מצריכת אלכוהול.