הוועדה המייעצת של ארגון הבריאות העולמי בנושא בטיחות חיסונים (The Global Advisory Committee on Vaccine Safety-GACVS) היא גוף עצמאי המספק לארגון הבריאות העולמי המלצות בנוגע לסוגיות בטיחות עם השלכות עולמיות הקשורות בחיסונים. הוועדה התכנסה ב-7-8 ביוני 2017 ופרסמה עדכונים בנוגע לבטיחות החיסון כנגד ווירוס הפפילומה האנושי (HPV).

מאז אישורו בשנת 2006, ניתנו מעל 270 מיליון מנות חיסון כנגד HPV ברחבי העולם. ה-GACVS בחן לראשונה את יעילות החיסון בשנת 2007 ולאחר מכן בשנים 2008, 2009, 2013, 2014 ו-2015. כבר בשלבים הראשונים של עבודת הוועדה הוצגו ממצאים הקשורים לאנפילקסיס וסינקופה ונמצא כי הסיכון לאנפילקסיס הינו 1.7 לכל מיליון מנות חיסון. בנוסף, נקבע כי סינקופה היא תגובה הקשורה בלחץ וחרדה בעקבות החיסון. לא נמצאו סוגיות בטיחות אחרות וה-GACVS סבור כי חיסון ה-HPV הינו בטוח ביותר.

נתונים נוספים בנושא בטיחות נתקבלו לאחרונה מדנמרק, הממלכה המאוחדת וארצות הברית. בין נתונים חדשים אלו היו מחקרים שבחנו את תסמונת גיליאן-ברה. הוועדה כבר בדקה בעבר את הקשר בין התסמונת לחיסון ומצאה ראיות סותרות. מחקרים אפידמיולוגיים אשר העריכו את הסיכון לתסמונת גיליאן-ברה בעקבות החיסון פורסמו כבר בעבר ובכלל זה מחקרי עוקבה שבוצעו בדנמרק ובשבדיה. בשנת 2017, בעקבות פרסום אינטרנטי מצרפת אשר רמז כי החיסון מעלה את הסיכון לתסמונת, נערך מחקר מקרה-ביקורת גדול בממלכה המאוחדת שבמסגרתו ניתנו 10.4 מיליון מנות חיסון. מחקר עדכני זה לא מצא סיכון מוגבר באופן מובהק סטטיסטית לתסמונת גיליאן-ברה לאחר קבלת כל אחת ממנות החיסון במהלך מספר תקופות מעקב ועל פני מספר סוגי חיסון. בנוסף, תסמונת גיליאן-ברה נבחרה ספציפית כתוצא במחקרים מארצות הברית אשר עשו שימוש במערכת ה-VAERSי(Vaccine Adverse Events Reporting System) ו-VSDי(Vaccine Safety Datalink). נתונים חדשים מה-VAERS הוצגו ל-GACVS לאחר מתן 60 מיליון מנות חיסון ומה-VSD לאחר מתן מעל 2.7 מיליון מנות חיסון עד סוף שנת 2015. בשני המקרים לא נמצא קשר בין חיסון כנגד HPV ותסמונת גיליאן ברה. בהתחשב בתוצאות המחקרים מהממלכה המאוחדת וארצות הברית החוקרים מסכמים כי ניתן לשלול סיכון הגדול ממקרה אחד של גיליאן-ברה למיליון מנות חיסון.

בנוסף, הוצגו ל-GACVS מחקרים שעסקו בסוגיות בטיחות אחרות בהקשר של מתן החיסון מארה"ב ומדנמרק. מחקרים אלה בחנו תוצאים ספציפיים שכללו תסמונת כאב מקומית מורכבת (complex regional pain syndrome-CRPS), תסמונת טכיקרדיה פוסטורלית אורתוסטטית (postural orthostatic tachycardia syndrome-POTS), אי ספיקה שחלתית מוקדמת וכשל שחלתי ראשוני והסיכון לתסחיפים ורידיים. לאור הראיות החדשות הללו ה-GACVS מסכם כי לא נמצאו ראיות חדשות הקושרות בין החיסון למצבים המתוארים לעיל.

בעוד שראיות בטיחות מדנמרק ושבדיה עבור מעל שלוש מיליון נשים בגילאי 18-44 הדגימו עליה בסיכון לצליאק, החוקרים סברו כי ככל הנראה, ממצא זה מייצג חשיפה של מצב שהיה קיים לפני החיסון ולא תוצאה של מתן החיסון. מלבד ממצא זה, לא התעוררו סוגיות אוטו-אימוניות אחרות. CRPS ו-POTS ממשיכים להופיע כתיאורי מקרה בהקשר של חיסון כנגד HPV במיוחד בדנמרק ויפן. תיאורים אלה הוערכו לראשונה על ידי ה-GACVS בשנת 2015. מצבים אלה כוללים ספקטרום רחב של תסמינים מגוונים אשר הופכים את אבחנתם למאתגרת ביותר. ביוני 2017, ראיות חדשות מיפן אשר העריכו מקרים עם תסמינים מגוונים, ובכלל זה חוסר תפקוד מוטורי וכאב, הוצגו לוועדה. המקרים אותרו מסקר אפידמיולוגי ארצי במספר מחלקות אשפוז שונות. התסמונות המורכבות הללו אובחנו בשני המינים אך היו נפוצים יותר בנשים והתרחשו באנשים מחוסנים ושאינם מחוסנים. הוועדה מסכמת כי מאז הבחינה האחרונה שביצעה, עדיין אין ראיות לקשר סיבתי בין החיסון ל-CRPS ו-POTS או לתסמיני כאב וחוסר תפקוד מוטורי.

בשנת 2017, ארגון הבריאות העולמי הזמין סקירה שיטתית של תופעות לוואי קשות בעקבות מתן חיסון כנגד HPV. טיוטה של הסקירה הוצגה ל-GACVS בפגישה הנוכחית. איכות הראיות הוערכה באמצעות שיטת ה-GRADE. איכות הנתונים מהמחקרים הקליניים האקראיים המבוקרים הוגדרה כטובה. התוצאים שנבחנו היו תופעות לוואי חמורות, מצבים רפואיים חריגים, התפרצות מחלות כרוניות ומקרי מוות. נתונים מ-73,697 אנשים נבחנו. עבור כל התוצאים, העדויות מהמחקרים הקליניים וכן ממחקרי עוקבה הינן שאין הבדל בשיעור תופעות הלוואי בין אנשים שחוסנו כנגד HPV לבין אלו שלא חוסנו.

כיום, ישנם מחקרי בטיחות בהשתתפות מיליוני אנשים אשר משווים את הסיכונים למגוון רחב של תוצאים באנשים שחוסנו לבין אלו שלא חוסנו. עם זאת, למרות ראיות הבטיחות הנרחבות הקיימות עבור החיסון, יש עדיין תשומת לב מוגזמת לתיאורי מקרה בודדים והאשמות בלתי מבוססות כלפי החיסון. הוועדה מביעה חשש שהאשמות לא מבוססות אלה פגעו בשיעורי מתן החיסון במספר מדינות ושמגמה זו יכולה לגרום לנזק ממשי. בעוד שניטור ואיסוף מידע הינו חשוב על מנת לשמר את האמון בחיסון, אחד האתגרים הקשורים באיסוף מידע הוא שמתגלים ארטיפקטים אשר יכולים להקשות על עידוד מתן החיסון כאשר הם מפורסמים בצורה מהירה ולא שקולה.

ה-GACVS דן בחשיבות העובדה שראיות הבטיחות של החיסון יהיו נגישות לקובעי מדיניות ורופאים מטפלים על מנת שאלה יוכלו לסייע בקבלת החלטות מבוססות ראיות הנוגעת לחיסון. צעד קונקרטי אחד הינו עדכון מסמך תופעות הלוואי בהקשר של החיסון על מנת שמירב העדויות יהיו זמינות.

במקומות שבהן תכניות חיסון כנגד HPV יושמו בהצלחה כבר כעת ניתן לראות את היתרונות. מספר מדינות שהכניסו את החיסון לתכנית החיסונים הלאומית מדווחות על ירידה של כ-50% בשיעור ההיארעות של לזיות טרום-ממאירות של צוואר הרחם בנשים צעירות. לעומת זאת, ביפן, מדינה שבה החיסון אינו ניתן באופן פרו-אקטיבי נצפתה עלייה של 3.4% בשיעור התמותה כתוצאה מסרטן צוואר הרחם בין השנים 1995-2005 ועלייה נוספת של 5.9% צפויה בין השנים 2005-2015. האצה זו בנטל המחלה ניכרת בעיקר בנשים בנות 15-44. עשר שנים לאחר הכנסתו לשימוש, מתן החיסון איננו מספק והמדינות שבהן הסיכון לסרטן צוואר הרחם הינו הגבוה ביותר הן אלו אשר לא מכניסות את החיסון לשימוש.

לסיכום, מאז אישור השימוש בחיסון, ה-GACVS לא מצאה סוגיות ואירועי בטיחות חדשים על בסיס גוף ראיות גדול ואיכותי ביותר. הנתונים החדשים שנבחנו רק מחזקים את עמדה זו.

מקור: 

GACVS. (2017) Weekly Epidemiological review. 92, 393